סמכויות האכיפה יוגדלו והענישה תוחמר בתחום התכנון והבנייה

כך אושר היום בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, לאחר התנגדות רחבה שגררה אלפי הסתייגויות מהאופוזיציה ■ ח"כ דוד אמסלם: "זה לא חוק שמיועד לערבים, זה שקר וכזב, כרגיל... באופן מעשי זה נכון"

בנייה / צילום: תמר מצפי
בנייה / צילום: תמר מצפי

תיקון מספר 116 לחוק התכנון והבנייה, שעוסק בהגברת האכיפה על עבירות בנייה ומתן סמכויות מינהליות והחמרת האכיפה, קיבל את אישור מליאת הכנסת ועבר היום (ד') בקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק שזכתה להתנגדות רחבה ולאלפי הסתייגויות שהוגשו כנגדה על-ידי חברי כנסת מסיעות האופוזיציה עברה בסופו של דבר את משוכת האישור הסופי כאשר 43 חברי כנסת תמכו בה לעומת 33 שהתנגדו.

התיקון לחוק מאפשר לראשונה להטיל קנס מינהלי, ללא צורך בבית משפט, על מי שבונה ללא היתר או מבצע עבירת בנייה. חשוב לציין שאומנם האפשרות להטלת הקנסות אושרה במסגרת הצעת החוק אך כעת יש לאשר תקנות שיקבעו מה יהיה גובה הקנס. גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד המשפטים שהיו מעורבים בניסוח החוק מסבירים כי הכוונה היא לקבוע תקנות שיאפשרו הטלת קנסות כבדים בגובה של בין עשרות אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים, תלוי במבנה ובגודל העבירה, וזאת כדי להרתיע.   

עוד מהלך משמעותי שקובע התיקון החדש מאפשר גם החרמה של הציוד באתר הבנייה, מה שעתיד להגדיל את ההרתעה. מדובר בכלי משמעותי שיאפשר, גם בצורה מינהלית ברגע זיהוי העבירה, להחרים את כלי העבודה של קבלני הביצוע שעובדים באתר. המטרה היא לגרום לחברות ביצוע לחשוב פעמיים לפני שנכנסים לעבוד באתר ללא היתר או בבניית חריגות בנייה

הסמכויות הללו יוקנו ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר כמו גם לפקחי רשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית. במקביל נקבע על הגדלת מספר המפקחים והגדלת מימון לפעילות.

נציין כי עד היום לא הייתה סמכות מינהלית לקנס או החרמת ציוד וההליך היה צריך לעבור דרך בתי המשפט. המציאות בשטח הובילה לכך שפעמים רבות ההליכים המשפטיים התעכבו ובנוסף, מבצעי העבירות היו מבקשים דחיות חוזרות ונשנות שבתי המשפט היו מאשרים. מסיבה זו התיקון לחוק גם קובע סוף להארכות הבלתי נגמרות וכך, במקרה וישנה תביעה ויש בקשת דחיהף בית המשפט יכול לאשר רק דחייה אחת ורק למשך שנה.

חלק נוסף של התיקון לחוק מתייחס גם לקנסות שניתן להטיל על מי שמואשם בעבירות בנייה. על-פי התיקון החדש, מי שבית המשפט קבע כי עושה שימוש לא חוקי ישלם על כל יום בו עשה שימוש בנכס או כל יום שעובר טרם הריסת החריגה קנסות כבדים. מדובר ב-700 שקל ליום בכל הקשור לבני מגורים וקנס של 2,800 שקל ליום על מבנים שאינם למגורים.

נדגיש כי החוק גם קובע שלגבי בנייני מגורים, החוק יהיה תקף רק לתקופה של שנתיים וחצי אחרונות.


ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לאישור התיקון לחוק ואמר: "הממשלה בראשותי השקיעה ומשקיעה יותר מכל ממשלה אחרת במגזר הערבי, בתשתיות, בחינוך, בתרבות וכן גם בדיור במטרה לצמצם את הפערים. הם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל ומההצלחה של כלכלת ישראל, ומהעתיד של מדינת ישראל. אנחנו רוצים את השילוב של ערביי ישראל במדינת ישראל, אבל זה אומר לקבל גם את חוקי מדינת ישראל. אנחנו עושים היום תיקון ראשון, מדינה אחת חוק אחד ואכיפה אחת, זה מה שעשינו היום".

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם הציג את הצעת החוק ואמר: "זה לא חוק שמיועד לערבים, זה שקר וכזב, כרגיל. באופן מעשי זה נכון. רוב הציבור הישראלי היהודי שומר את החוק ומקפיד עליו, ומי שלא, אז אוכפים את החוק עליו במהירות. במגזר הערבי בעצם ישנה איזושהי נטייה לחשוב שהחוק זה המלצה, אז אם אנחנו יכולים להוציא אישור, אחלה, ואם לא, גם בסדר. בעבירות האלה העבריינים הם גם לא משלמים לא ארנונה, לא אגרות לעירייה. העירייה אחרי זה באה לבכות לכנסת שאין לה כסף, אז הם צריכים מענקי איזון, כי הם בסוציו נמוך".