נלחמים בקלוריות: סוגת מפתחת ממתיק טבעי וליין מוצרים תואם

המודעות לבריאות ולתזונה נכונה צוברת תאוצה ברחבי העולם וגם בישראל. חברות רבות מנסות לייצר מוצרים שיכילו רכיבים בריאים יותר, לצד שמירה על האיכות והטעם. התאגיד הבריטי ED&F Man השקיע בסטארט-אפ ישראלי בשם Unavoo שפיתח ממתיק טבעי המבוסס על צמח הסטיביה, שינסה לספק את הצורך של תעשיית המזון להחליף את הסוכר. אחת השותפות לתהליך היא סוגת, שנרכשה ב-1988 על-ידי ED&F Man, והיא תשווק בלעדית את המוצר בארץ.

סוגת, השולטת בתעשיית הסוכר המקומית, מנסה לקפוץ על העגלה הבריאותית רגע לפני שנתח משמעותי בשוק הזה ייעלם כליל ויוחלף בממתיקים מלאכותיים. בימים אלה היא תחל לשווק את הממתיק החדש שינסה להתחרות בממתיקים הקיימים בשוק הקמעונאי, ולא פחות חשוב בתעשיית המזון.

לסוגת יש מחזור מכירות של מעל 850 מיליון שקל בשנה ומהווה 1.3% משוק המזון, מה שמציב אותה ברשימת חברות המזון הגדולות בישראל. אף שהיא אחראית ל-95% ממכירות הסוכר בישראל - כולל הסוכר שהיא מייצרת למותגים פרטיים - מקור עיקר הכנסות החברה (65%) הוא מכירת סוכר לתעשייה.

מנכ"ל סוגת, ג'יל גמון, מנסה להקדים תרופה למכה, "יש היום קטגוריות של מוצרים עתירי סוכר, ואנשים פחות ופחות קונים אותם. בסופו של דבר השאלה היא כמה עולה להפוך את הסוכר למוצר בריא יותר - והיצרן יעשה את השיקול שלו.

"אבל סוכר זה לא רק מתיקות, זה גם נפח. לדוגמה, בחפיסת 100 גרם שוקולד, 50 גרם זה סוכר. אם מורידים את הסוכר, צריך למלא את החלל עם מוצרים יקרים יותר כמו קקאו וחמאת קקאו".

- מה ההבדל בין המוצר שלכם לסטיביה?

"יש היום כ-100 סוגים של הפקת סטיביה. זה הממתיק היחיד שאפשר להגדיר טבעי. הבעיה שיש עם הסטיביה כיום היא טעם הלוואי. הפטנט הוא שמערבבים את הסטיביה עם סיבים תזונתיים. הסיב עוטף את הסטיביה ומשאיר את המתיקות ומסתיר לחלוטין את טעם הלוואי".

- מבחינה קלורית זה יהיה כמו הסטיביה?

"זה 1.7 קלוריות לגרם, וסוכר זה בערך 4 קלוריות לגרם. אבל גרם אחד של הממתיק זה כמו 15 גרם של סוכר מבחינת מתיקות, כלומר הרבה פחות קלוריות".

- איך זה ביחס לממתיקים שקיימים בשוק?

"היום יש ממתיקים עם הרבה פחות קלוריות, כי הם 100% כימיקלים אז אין קלוריות כמו סוכרלוז או אקסיטול, או כל הסוכרים על בסיס אלכוהול. הממתיק שלנו יהיה בערך 5 קלוריות לכוס".

- כמה יעלה הממתיק בחדש ביחס לסוכר?

"אנחנו עשינו חישובים בכל מיני אפליקציות, והגענו למסקנה שלהחליף את הסוכר בממתיק שלנו ייקר את החלק של ההמתקה פי שניים. מדובר בערך באותו מחיר של הממתיקים המבוססים על סטיביה.

"אבל אנחנו גם עובדים על מוצרים מופחתים בסוכר, מוצרים שמשלבים ממתיק מופחת לצד הסוכר וליין מוצרים שהוא ללא סוכר. כשהצלחנו לפתח תערובת לפנקייק ועוד כל מיני דברים, הבנו שיש לנו פה סל רחב של מוצרים מאוד אטרקטיביים עבור סוכרתיים, ועבור אנשים עם מודעות גבוהה למה שהם אוכלים.

"אנחנו ממשיכים לפתח במעבדה שלנו, כדי להגיע לפורמולה שמתאימה לייצור תעשייתי, ואז נחפש איפה לייצר את זה. יש לנו בארה"ב חברה שתהיה אחראית לשווק שם את החומר ולהתעסק עם פיתוח מוצרים לשוק האמריקאי, ובצ'ילה יש התעניינות לשווק לשוק הדרום האמריקאי.

"המוצר מספר אחת שאנחנו עובדים עליו הוא שקיות הממתיק שמגישים בבתי הקפה. במקביל לזה אנחנו עובדים על פורמולה תעשייתית שתתאים למוצרים כמו ריבות, ממרחים, קטשופ, שוקולד, עוגיות. נשקיע במוצרים ספציפיים שעד היום הכילו הרבה סוכר כמו קטשופ או שוקו שילדים צורכים הרבה. יהיה פער של 15% במחיר של קטשופ בלי סוכר לעומת הקטשופ הרגיל. אם נצליח ונראה שאנחנו מוכרים את זה בכל הסופרים בעולם, יש אופציה ממשית שנקנה מפעל ונתחיל לייצר בעצמנו".

- עם אילו חברות תעבדו?

"יש בתהליך הפיתוח כבר 4 חברות גדולות במשק הישראלי, שתיים מתוכן פונות בעיקר לחו"ל. כבר שלחנו דוגמאות לעולם, החברות כבר הצליחו לייצר מוצרים שמתאימים להן, ועכשיו הן רק עושות פיין טיונינג על הטעמים. יש לי היום שיחה עם חברה איטלקית גדולה בתחומים שונים של שוקולד. יש הרבה חברות שמתעניינות".

ליצור קטגוריה חדשה

לפי גמון, הקטגוריה של ממתיקים מלאכותיים בתוך הקפה בשוק הקמעונאי מגלגלת כיום כ-60-70 מיליון שקל, ולשיטתו הפוטנציאל הגדול הוא בתעשייה. "היום עם חוק המזון והמדבקות והטרנד של הפחתת הסוכר - יש פה פוטנציאל ש-10%-15% מהסוכר יהפוך להיות ממתיק מלאכותי. אם אני מוכר 200 אלף טונות של סוכר, אני חושבת ש-20 אלף טונות ייעלמו מהמכירות ובמקום זה ישתמשו בממתיקים מלאכותיים.

"בעולם פוטנציאל הגידול הוא עצום. אם ב-2008 בארה"ב היה כמעט 0, והיום ב-2016 אנחנו מדברים על 800-900 טונות בשנה. השוק הגלובלי ב-2014 היה 68 מיליארד דולר, וההערכות הן שבסוף 2020 שוק הממתיקים יעמוד על 95 מיליארד דולר. אנחנו מאמינים שבתוך זה צריכת הסטיביה הולכת לגדול ב-4 שנים הקרובות ב-10%, ומבחינת הממתיקים, זה הממתיק שהולך לגדול הכי הרבה".

- אתם מתכוונים לייצר קטגוריה חדשה של מוצרים שהם באמצע, שהם לא דיאט ולא סוכר?

"השוק האמריקאי הוא כבר שנים Lite sugar free, הקטגוריות שם לא מסודרות. אני מקווה שהקמעונאים יהיו מספיק חכמים כדי לא לשים אותנו במדף שמיועד למי שמחפש מוצרים לייט, אלא שיכניסו אותנו לתוך הקטגוריות עצמן ושנוכל להתחרות ולתת פתרון לצרכן. עכשיו בצ'ילה יש כבר את חוק סימון המוצרים עם המדבקות, וגם במוצרים מופחתים יש מדבקות אדומות. ההיגיון לקמעונאי הוא להשאיר את כולנו יחד ולתת לאנשים לבחור בין מוצר שהוא עם מדבקה ירוקה או מדבקה אדומה".

- אז הציפייה היא להחליף את התעשייה, ולהיכנס במקום מוצרים שיש בהם סוכר?

"אנחנו לא רוצים להחליף, אנחנו רוצים שהתעשייה תבין לבד שהם יכולים. אנחנו מציעים את זה גם לתעשייה וגם ללקוח".

לאור הרגולציה הצפויה בשוק המזון בישראל מ-2018 חברות יידרשו לסמן מוצרים עתירי סוכר, הפתרון שמציעה חברת Unavoo אינו נדרש בסימון האדום. ואולם, גמון אינו מסתפק בכך: "אם אני קונה מוצר עם ממתיק טבעי, הוא צריך להיכנס לקטגוריה שתקבל מדבקה בהתאם למוצר עצמו. כל סוגיית הממתיקים יחסית חדשה, והמחקרים עליה הם רק מהשנים האחרונות. במשרד הבריאות בדרך-כלל מחכים לארה"ב לאירופה. המפעלים שיכניסו את הממתיק החדש למוצרים ירצו מינימום להוריד את המדבקה האדומה ואפילו להשיג את המדבקה הירוקה".

 נלחמים בקלוריות