חקירת השחיתות בתע"א: כולם שותקים, והחשודים צוחקים

מה חשוב יותר לנבחרינו: מלחמה בשחיתות השלטונית-תאגידית, או אינטרסים אישיים? במציאות המוכחת של משה כחלון, שר האוצר; אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות שמתמודד בבחירות; ושלי יחימוביץ', מראשי "המחנה הציוני" המתמודדת מולו, התשובה ברורה וחד-משמעית - אני, אני, אני. חשובים האינטרסים האישיים שלהם. מאבק ב"מושחתים, נמאסתם"? - לא מעניין כלל.

דממת השלושה בפרשת גילויי השחיתות הנוכחיים בתעשייה האווירית, התמיכה הסמויה והגלויה בהתנגדות הוועד להחלטת הנהלת התע"א לפעול על-פי החוק ולהשעות את יו"ר ארגון העובדים, אהוד נוף, הנחשד בסחיטה ובשוחד ומצוי בהליכי חקירה, והאיום בשביתה בשל כך - מוכיחים שוב את שליטת האינטרסים האישיים של השלישייה נוכח הבחירות המתקרבות להסתדרות.

שוב - שכן בסרט הזה של ניצול לרעה של נכסי חברה ממשלתית, תע"א שבבעלות הציבור, לצורכי בחירות ושתיקת הנבחרים - כבר היינו כמה וכמה פעמים, במהלך הרבה שנים.

נכון להיום, חקירת המשטרה נמשכת והליכי השימוע להשעיה ממשיכים. דיון נוסף בעניין יתקיים מחר (ה'). ההנהלה ודירקטוריון התע"א "קרועים" בין האינטרסים של הוועד, שאיתו הרי אסור להסתכסך (כל ההנהלות של כל החברות הממשלתיות הגדולות "שפוטות" של הוועד, גם כשהן נשמעות כאילו הן חלוקות עליו), לבין חובתם החוקית לקיים את ההשעיה בפועל, שלמצער לא מעניינת את הממשלה ושריה - אלה האמורים לייצג את האינטרס הציבורי בחברה הממשלתית.

מילא אם יאמר מישהו שאפשר להבין את שתיקת הכבשים של יחימוביץ' וניסנקורן, את הבחירה שלהם להעלים עין מהעמקת השחיתות בהיותה קשורה לוועדי עובדים ולגופים מאורגנים, כי הם הלחם והחמאה שלהם וכי הם הולכים לבחירות בקרוב, ב-23 במאי.

אבל למה "להאשים" את כחלון? הנה התשובה: כי הוא האיש של ניסנקורן בממשלה; כי הוא תמך בכל העיצומים וההשבתות של ההסתדרות בשנה וחצי של מסע הבחירות הכי ארוך בישראל, אולי בעולם; כי יש לו אינטרס בהצלחתו של ניסנקורן שכן הוא שהכניס את "כולנו" כסיעה בהסתדרות, חברה בקואליציה של ניסנקורן (מה שמבטיח הרבה ג'ובים לאנשי כולנו בעתיד הקרוב...) - ובעיקר כי הוא שר האוצר, שמידר-ניטרל מזמן את מנהל רשות החברות, אורי יוגב, ושמר בידיו ובידי המנכ"ל עושה דברו, שי באב"ד, את כל העניינים הנוגעים לחברות הממשלתיות.

תקציר העלילה: לפני כמה שבועות נודע על סדרה של מעצרים בתעשייה האווירית. בכלל זה נעצרו כמה ראשי הוועד; היו"ר אהוד נוף; החבר יאיר כץ, בנו של יו"ר הוועד הקודם, היום שר הרווחה חיים כץ; ועוד ארבעה חברי ועד. לא מכבר שלח מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, מכתב המשעה מעבודה עד תום החקירה את חברי הוועד החשודים בסחיטה, בשוחד, באיומים. את התשובה הוא קיבל ישר מניסנקורן: אם תשעה את העובדים הללו באופן חד-צדדי - תקבל שביתה.

סכסוך העבודה הוכרז. הלך הדירקטוריון לייעוץ משפטי וקיבל חוות דעת האומרת כי סמכות ההנהלה והדירקטוריון להשעות כל עובד ללא מו"מ וללא הודעה מוקדמת כאשר מתנהלת נגדו חקירת משטרה. בתגובה הודיע הוועד הנתמך בהסתדרות כי אין להנהלה זכות החלטה, שכן אהוד נוף, יו"ר ארגון העובדים החשוד, איננו עובד החברה. הוא יו"ר הוועד ב-100% משרה. לכן, התע"א משלמת לוועד, והוועד הוא שמשלם ומעסיק את נוף.

זו מסורת ארוכת ימים, בפריסה רחבה, שבחברות ממשלתיות גדולות ובארגונים שעובדיהם קשורים לאיגודי עובדים גדולים, שיו"ר הוועד עוסק רק בענייני הוועד. חברי ועד אחרים, לפעמים עשרות מהם, מועסקים במשרות חלקיות. אלא מה? אלא שהתע"א היא המממנת לנוף את כל התשלומים, את כל התנאים, את הצבירה לפנסיה וגם נותנת לו תלוש משכורת. לנוף, כמו לכל 15,000 עובדי החברה. מכאן שהוא עובד חברה, ולכן על ההנהלה חלה החובה לא לאפשר כניסתו למקום בגינו הוא נחקר על שחיתות.

אבל ניסנקורן בשלו: שביתה! כי כדאי לו. כך קרה שב-9 במאי, נשלח מכתב מאת "הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית/ההסתדרות הכללית של העובדים", אל ציבור העובדים. וכך כתוב: "סיעת"עוז" (הסיעה שהוקמה ב-1998 ע"י חיים כץ, שהיה אז וגם היום האיש החזק בה - סק"ל). חתמה הסכם עם סיעת "עוגן" בראשות אבי ניסנקורן להליכה ברשימה משותפת הנקראת "עוגנים" (ענ). אנו מבקשים מכל העובדים להשתתף בהצבעה ולהצביע על פי המלצתנו...". על החתום: אילן אטל, יו"ר מועצת העובדים; אלי סער, משנה למזכיר הארגון הארצי; אליעזר נגר, משנה למזכיר הארגון הארצי; ואהוד נוף, מזכיר הארגון הארצי.

מסקנה: כולנו, הסיעה של כחלון בהסתדרות, קוראת לחבריה להצביע לניסנקורן; עוז, הסיעה של כץ, קוראת לחבריה - 15,000 עובדי התע"א - להצביע לניסנקורן. סביר להניח שהם ישפיעו גם על בני משפחותיהם להצביע לו. בתמורה, ניסנקורן לוחץ על ההנהלה לא להשעות את אהוד נוף הנחקר, הנחשד, בעוד שהמנהל המעשי של רשות החברות הממשלתיות - משה כחלון - לא מתערב כי הוא מהקליקה, ושלי יחימוביץ' - המקווה שכמה לוחמי צדק מתוך ההמון אולי יצביעו עבורה - גם היא שותקת.

אז כולם שותקים, והחשודים צוחקים.