המנהל המיוחד לנכסי אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, הגיש היום (א') לבית המשפט מתווה להסדר חוב, שלפיו תחזיר משפחת פישמן תחזיר לקופת המנהל, בתרחיש אופטימי, כ-400 מיליון שקל מתוך חובות בסך כ-1.8 מיליארד שקל, שעיקרם לבנקים ולרשות המסים. מדובר בכ-76%.
ההחזר ייעשה בשני שלבים ובתוך 5 שנים לפחות. ההסדר אינו כולל את הנכסים הפרטיים של בני משפחת פישמן, שעו"ד בנקל טען בעבר כי על המשפחה למכור לשם תשלום החוב, והוא גם מאפשר לילדי פישמן לרכוש מחדש את הבעלות על חלק מנכסי אביהם. יתרה מכך, בשבוע שעבר נמכרה דירה של אליעזר פישמן ברחוב חיסין בתל-אביב ללא אחרת מאשר בתו, ענת מניפז.
במערכת הבנקאית אמרו היום כי הם הופתעו מהפרסום אמש בתקשורת בדבר הסדר החוב המתגבש עם פישמן, וכי לא ידעו על פרטיו. ככל הידוע, ההסדר גובש ישירות בין עורכי הדין של פישמן לבין המנהל המיוחד שמונה לתיק, עו"ד יוסי בנקל, ובתיווכו של עו"ד עמית פינס, ללא מעורבות הבנקים.
פינס הוא אמנם עורך הדין של בנק מזרחי-טפחות, אחד הנושים של פישמן, אולם הפעם הוא הגיע על תקן מגשר, לאור היחסים הטעונים בין בנקל למשפחת פישמן בחודשים האחרונים ועל רקע דרישת בנקל כי גם בני המשפחה ייקחו חלק בהסדר.
המערכת הבנקאית: הדעות חלוקות
היום קיבלו לידיהם הבנקים את מתווה ההסדר המפורט, וביום שלישי אמורה להתקיים אסיפת נושים בנושא. באחד הבנקים העריכו כי לאור העובדה שרק היום קיבלו את המתווה, יש סיכוי נמוך כי תיערך הצבעה כבר בישיבה הקרובה.
באשר לטיב ההסדר המוצע, הדעות חלוקות. "הבנקים מקבלים פה אפסייד, שהם לא חשבו שיקבלו, והוא תרומה של יתר בני המשפחה להסדר", אומר גורם המקורב לאחד הבנקים. "בתרחיש שבו הבנקים היו הולכים עם פישמן לפשיטת רגל, הם היו מקבלים הרבה פחות מההסדר הנוכחי", הוא מוסיף.
בבנקים אחרים התגובה הראשונית הייתה קרירה יותר, וגורמים שונים ציינו כי יידרש מקצה שיפורים לפני שיאשרו את ההסדר. "מדובר בהסדר מורכב, שנצטרך ללמוד לעומק. המניות שיימכרו הן של חברות המוחזקות בשרשור, ולא ברור מה השווי האמיתי שלהן. בהחלט יכול להיות שהמניות שוות פחות מההערכות, ו'התספורת' תהיה בפועל גבוהה יותר", אומר גורם בבנק אחר.
עוד העירו בבנקים כי קיים חשש שבהסדר הנוכחי תיפגע התמורה שיקבלו הבנקים בחלק מהמקרים מהנכסים המשועבדים להם. כך, למשל, בהסדר נכתב כי בנק דיסקונט יצטרך להסכים להשהות את מימוש מניותיו במפעלי קירור, בנק הפועלים יצטרך לוותר על 5 מיליון שקל ממאפיית אילת, ובנק מזרחי-טפחות יצטרך להסכים למימון מחדש של החוב בפישמן רשתות.
אולם עם כל הכבוד לוויתורים הללו, נראה כי שיקול מרכזי בבנקים (לפחות בחלקם) יהיה דעת הקהל הציבורית. הכותרות שלפיהן כמחצית מהחוב של פישמן יימחק, והוא לא יוכרז פושט רגל, מלחיצות את הבנקים. הבנקים נמצאים היום ממילא תחת ביקורת ציבורית חריפה, במיוחד בכל הקשור ליחס שלהם ללווים הגדולים.
החשש מכותרות על מחיקת חוב הביאו לכך שבהסדר עם נוחי דנקנר, הבנקים דאגו שיוכנס סעיף ולפיו דנקנר יחזיר לבנקים חוב בהתאם להכנסותיו. אמנם בפועל לא ברור כמה הכנסות מצליח דנקנר לייצר, אבל לפחות באופן רשמי החוב של דנקנר לבנקים אינו נמחק. אלא שבמקרה של פישמן, שנמצא בעשור השמיני לחייו, לא ברור אם ניתן להכניס סעיף כזה, ובכל מקרה גם אם סעיף זה יוכנס, נראה כי יהיה זה בעיקר כדי לתת מענה לביקורת הציבורית - ולא כמקור מהותי להחזר החוב.
סביר גם שהבנקים ימתינו לראות את עמדת רשות המסים בסוגיה. רשות המסים היא גם מעין נציג של המדינה וגם נחשבת מיליטנטית ביחס לפישמן. אם רשות המסים תאשר את ההסדר, יוכלו הבנקים יותר בקלות לאשר אותו גם כן, שכן תהיה להם מעין גושפנקה מהמדינה להסדר. באופן רשמי, הבנקים מחזיקים בינתיים את הקלפים קרוב לחזה.
"גלובס" פנה לבנקים בשאלה על עמדתם ביחס להסדר החוב עם פישמן, ואלה התשובות שהתקבלו: מבנק הפועלים, ממזרחי-טפחות ומבנק אגוד לא נמסרה תגובה, ומבנק לאומי נמסר: "נלמד את ההצעה לעומק ורק אז נחליט".
ברשות המסים אמרו היום כי לאורך כל התקופה התנהלו מגעים עם פישמן, ובשלב זה עדיין לא גובשה עמדה בנוגע להסדר האחרון שהוצע.
ההסדר: בין הצהרות בנקל למציאות
מאז מונה עו"ד בנקל, בדצמבר 2016, למנהל המיוחד לנכסיו של אליעזר פישמן, הוא הקפיד לומר שהוא רואה בכל בני משפחת פישמן חלק טבעי מ"קבוצת פישמן", ובהתאם לכך טען כי נכסיהם כולם שייכים לנושיו של פישמן.
עו"ד בנקל טען, בין היתר, כי פישמן החל להיערך למצב של פשיטת רגל כבר לפני 16 שנה, ומתח ביקורת על ההפרדה המלאכותית, לדבריו, בין נכסי פישמן לנכסי ילדיו. הוא גם ביקש להכריז על פישמן כפושט רגל, אך הבנקים התנגדו, ורשות המסים הייתה הנושה היחיד שתמך בבקשה.
עמדת פישמן וילדיו לאורך התקופה הייתה כי הטענות של עו"ד בנקל נשענות על תזות משפטיות מופרכות הסותרות את הוראות החוק, ההלכה הפסוקה ועקרונות יסוד בדיני פשיטת הרגל. כעת, לאחר שנשלחו הצדדים על-ידי השופט איתן אורנשטיין לנהל משא-ומתן, ובעקבות הליך גישור בפני עו"ד עמית פינס, יש מתווה חדש להסדר חוב, ונראה כי הצהרות המנהל המיוחד לחוד ומציאות לחוד.
לפי מתווה הסדר החוב, בשלב הראשון תעביר משפחת פישמן לקופת הכינוס 140 מיליון שקל וכן 15 מיליון שקל לרשות המסים לצורך תשלום חובות חברת פישמן רשתות וכדי לאפשר את המשך פעילותה. התשלום לקופת הפירוק ייעשה באמצעות מכירת נדל"ן, מניות וניירות ערך של בני המשפחה ומכירת מניות של ילדי פישמן ואשתו בחברות הפרטיות של המשפחה, כגון אוניל בנייה, השקעות כדאיות, כדאי יועצים כלכליים, נכסי א.ט פישמן ונכסי משפחת פישמן ניהול.
לפי ההסדר, בנק הפועלים ובנק דיסקונט מוותרים על ריבית פיגורים בגין חובות של חברת אוניל בנייה, ובנק לאומי לונדון מוותר על ריבית פיגורים בגין חובות חברת FTT INVESTMENTS.
בשלב השני, שייכנס לתוקף בעוד 5 שנים, אמורה להעביר משפחת פישמן סכום נוסף של עד 260 מיליון שקל. הכסף אמור להתקבל ממכירת החזקות המשפחה בפישמן רשתות ובא.ט. אחזקות קירור, שיושבחו עד אז.
מסמך העקרונות שהגיש עו"ד בנקל נפתח במשפט: "הצדדים מסכימים על מימוש כלל נכסיו של מר פישמן, תוך שיתוף-פעולה מלא בין המנהל המיוחד לחייב ובני משפחתו". המקורות להסדר הם: כל נכסי פישמן ופירותיהם, כספים וניירות ערך בחשבונותיו, מניות בחברות, הלוואות בעלים ונדל"ן.
המתווה - טובה פישמן
המתווה נפתח, ולא במקרה, בעניינה של טובה פישמן ותרומתה לנושים מתוך תקבולי מכירת הווילה של בני הזוג ברחוב הר דפנה בסביון. לפי ההסדר, מוסכם כי טובה ואליעזר פישמן יעזבו את ביתם בסביון בתוך שנתיים מאישור ההסדר וכניסתו לתוקף. לאחר מכן תיעשה הערכת שווי לבית על-ידי שמאי, שייבחר על-ידי טובה פישמן מתוך רשימת השמאים של בנק הפועלים/לאומי. ההערכה תהיה בהתאם למכירת קונה מרצון למוכר מרצון. בתום שנתיים תיעשה הערכת שווי נוספת של הבית.
"לאחר קבלת הערכת השמאי יוצע בית המגורים בסביון למכירה באמצעות מתווכים המתמחים בבתים מסוג זה. טובה, בשיתוף עם המנהל המיוחד, יפעלו למכירת בית המגורים בסביון, תוך ולא יאוחר מ-4 שנים מאישור הסדר הנושים או מיד עם קבלת הצעה בסכום שלא יפחת מ-90% ממחיר הערכת שווי בית המגורים, לפי המוקדם", נכתב בהסדר. אם לא תתקבל תמורה עד המועד האמור, "יפורסם הבית במשותף על דרך של הזמנה להציע הצעות ויימכר לכל המרבה במחיר".
לפי ההסדר, התשלום של טובה פישמן לקופת המנהל תיעשה לפי הנוסחה הבאה: התמורה ממכירת הבית פלוס התמורה נטו ממכירת הדירה ברחוב חיסין בתל-אביב (כבר הוחלט כי הדירה תימכר לענת מניפז, בתם של הזוג פישמן, תמורת 7.2 מיליון שקל - ח"מ). כך, לדוגמה, אם הבית יימכר ב-20 מיליון שקל, והדירה ב-7.2 מיליון שקל, תעביר טובה לקופת הסדר הנושים 6.4 מיליון שקל.
מלבד התמורה ממכירת הבית, טובה פישמן מתחייבת להעביר לקופת הסדר הנושים את כל מניותיה בחברות המשפחתיות, למעט מניותיה בחברת א.ט קירור. ממועד אישור הסדר הנושים, כל דיבידנד (נטו) בגין מניותיה של טובה יועבר לידי המנהל המיוחד. במקרה שטובה פישמן תקבל דיבידנד בגין החזקותיה בא.ט. קירור עד למועד מימוש המניות של משפחת פישמן בא.ט. קירור, היא תעביר לקופת המנהל המיוחד 15% מהסכום נטו שהיא תקבל בגין דיבידנד זה.
כמו כן, טובה פישמן תשלם לקופת המנהל המיוחד 15% משווי חלקה (נטו) במניות א.ט קירור בתוך 90 יום מהמועד שבו יממש המנהל המיוחד את מניות משפחת פישמן.
המתווה - ילדי פישמן
ילדי פישמן, ענת מניפז, רונית פישמן-אופיר ואייל פישמן, התחייבו להעביר לקופת הסדר הנושים את כל מניותיהם בחברות המשפחתיות, למעט מניותיהם בחברת פישמן רשתות.
ילדי פישמן ישלמו לקופת המנהל המיוחד, בתוך 90 יום ממועד אישור הסדר הנושים, 20% מהתמורה (נטו) שהיו מקבלים אילו היו מוכרים את מניות פישמן רשתות המוחזקות על-ידיהם. כמו כן, הם מוותרים על זכויות המרת הלוואות בעלים הקיימות במועד חתימת ההסדר, הניתנות להמרה למניות פישמן רשתות המוחזקות על-ידיהם. ניתנת להם הזכות לפירעון הלוואות בעלים, אולם אלה ייפרעו בכפוף ליכולת החברה וללא לוח סילוקין קבוע מראש ובכפוף למנגנון בהסדר.
בהסדר המוצע יש הסכמות נוספות הנוגעות למבנה פישמן רשתות. כך, לדוגמה, הצדדים מתחייבים לפעול לכך שבדירקטוריון החברה יישבו 7 דירקטורים שייבחרו באופן הבא: שלושה ימונו על-ידי ענת רונית ואייל; שלושה ייבחרו על-ידי ענת, רונית ואייל מתוך רשימה של 9 דירקטורים מקצועיים שיציע המנהל המיוחד; דירקטור אחד ייבחר על-ידי המנהל המיוחד מתוך רשימה של 3 דירקטורים מקצועיים, שאינם בני משפחת פישמן או בעלי "זיקה" למי מבני המשפחה, שיציעו ענת, רונית ואייל.
עוד מוסכם כי בתום 5 שנים מאישור ההסדר יפעל המנהל המיוחד למימוש החזקות החייב בפישמן רשתות, באופן הבא:
המנהל המיוחד וילדי פישמן ימנו בהסכמה מעריך שווי שיבצע הערכת שווי ל-100% ממניות פישמן רשתות. לענת, רונית ואייל פישמן תהיה הזכות להודיע בתוך 30 יום אם הם מוכנים לרכוש את מניות החייב בפישמן רשתות במחיר למניה הקבוע בהערכת השמאי.
אם הם לא יממשו את זכות הרכישה, המנהל המיוחד יפעל בתוך 60 יום (ללא פרסום הזמנה להציע הצעות) לקבלת הצעות לרכישת חלקו של החייב בפישמן רשתות. עם קבלת ההצעות ידווח המנהל המיוחד לילדי פישמן על סכום ההצעה הגבוהה ביותר.
בתוך 14 יום מהודעת המנהל המיוחד, יהיו ילדי פישמן זכאים להודיע למנהל המיוחד אם ברצונם להצטרף למכירה ולמכור את מניותיהם יחד עם מניות החייב, במחיר שלא יפחת ממחיר ההצעה שהתקבלה. אם ההצעה לא תגלם שווי למניה של 90% לפחות מהשווי למניה שנקבע בהערכת השווי, יהא המנהל המיוחד רשאי לחייב ילדי פישמן לצאת בהליך משותף למכירת מניותיהם ביחד עם מניות החייב. במקרה זה ימכור המנהל המיוחד, בהסכמתם, 100% מההחזקות בחברה ובלבד שמחיר התמורה לא יפחת מ-90% מהערכת השווי. עם זאת, בהסדר מצוין כי כל זה אינו גורע מזכותו של המנהל המיוחד לממש את חלקו של פישמן במחיר ההצעה הגבוהה ביותר שקיבל.
"היעלה על הדעת שלווה אנונימי יקבל מחיקה של 76%?"
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין מהמחנה הציוני כינתה הבוקר את ההסדר, שכולל מחיקת 76% מחובו של פישמן, "שערורייה ציבורית שאת מחירה ישלם הציבור".
ח"כ נחמיאס-ורבין אמרה כי בכוונתה לדרוש לקיים דיון דחוף בנושא בוועדת הכספים. "הגם שמדובר בשיפור מההסדר שהציע איש העסקים עצמו, הרי שעדיין מדובר בהחזר של 24% בלבד מהיקף חובותיו ובפריסה של 4 שנים", אמרה נחמיאס-ורבין.
לדבריה, "היעלה על הדעת שלווה יציע הסדר חוב עצמאי? שלווה אנונימי יקבל מחיקה של 76%? שהרי בקלות הוא ימצא עצמו שוב ושוב על פי תהום בניסיון להחזיר את חובותיו".
יו"רית מרצ, ח"כ זהבה גלאון, מסרה היום כי "הסדר החוב שהתגבש עם אליעזר פישמן הוא אות קלון למערכת הבנקאית, שהמשיכה לנפח את פישמן בעוד ועוד אשראי, גם כשכבר היה ברור שלא יוכל להחזיר".
לדבריה, "ההסדר הוא גם אות קלון לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שמסרב להפיק לקחים ומאפשר להפקרות בכספי ציבור להימשך. 95% מהחוב של פישמן הם חוב לציבור הרחב בישראל, המושקע במניות הבנקים באמצעות החיסכון הפנסיוני שלו - המשמעות היא שהתספורת של פישמן חותכת בבשר החי של החסכונות הפנסיוניים של כולנו. אך האם בנקאי אחד שילם על כך בתפקידו? האם חבר דירקטוריון בנק אחד, או חבר ועדת אשראי שאישרה לפישמן הלוואות-עתק ללא בטחונות וערבויות, נאלץ לקחת אחריות ולהתפטר?".
גלאון הוסיפה: "אליעזר פישמן הוא טייקון כושל ומהמר כפייתי, שמינף את עצמו בלי חשבון ועשה טעויות אדירות עם כסף שלא שייך לו, והסדר החוב הזה היה צפוי כבר שנים. אבל השאלה החשובה אינה פישמן - אלא איפה היו הבנקים שבמשך שנים נתנו לפישמן עוד ועוד אשראי ולא נקטו באף צעד, אפילו כשהיה ברור לחלוטין שהוא לא הולך להחזיר שקל. הזלזול של הבנקים בכספי הציבור מוסבר על-ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל - שמסרב לאלץ את הבנקים להפיק לקחים, מתייצב לימינם באופן עיוור ואוטומטי ומסרב בכל תוקף לעשות שימוש בסמכויות הביקורת הנרחבות שלו כלפי הבנקים".
לדבריה, "מזה שנים אנחנו יודעים שפישמן בדרך למחיקת מיליארדים מכספי ציבור - ועדיין לא קיבלנו תשובות לשאלות החשובות ביותר: האם הפיקוח על הבנקים היה מודע להיקפי האשראי שניתנו לפישמן, ללא ערבויות הולמות? האם הוא היה מודע לכך שהאשראי הניתן לפישמן בכלל, ובפרט ב-16 שנה האחרונות, לא יוחזר לבנקים לעולם? מהן הצעדים שננקטו על-ידי הפיקוח על הבנקים לאחר שהתגלה היקף האשראי שניתן כאמור? האם הפיקוח על הבנקים פנה אל הבנקים וביקש מהם הבהרות לאחר מעשה? מיהם הגורמים שאישרו את האשראי שניתן ללא בטחונות הולמים? מהם הלקחים שהופקו בפרשה, אם בכלל?
"שתיקת הפיקוח על הבנקים בפרשת פישמן, כמו בשאר הפרשות, מונעת הפקת לקחים ונותנת רוח גבית לבנקאים שסרחו להמשיך בהתנהלותם המופקרת. הוואקום הפיקוחי שנוצר נותן תחושה של אין דין ואין דיין, המאפשרת הפקרות בכספי ציבור, מתן הלוואות בלתי סבירות בהיקפים אדירים, ללא ביטחונות הולמים, על סמך קשרים אישיים, ללווים נעדרי יכולת החזר".
ח"כ נורית קורן, יו"רית השדולה להליכי גבייה הוגנים בהוצאה לפועל, מסרה: "הסדר החוב הצפוי לאליעזר פישמן הוא פשוט מחדל. לא ייתכן שבעלי ההון יזכו להסדרי חוב בסדרי גודל שכאלה שבאים על חשבון הציבור. בו-בזמן, אזרחים נאלצים להתמודד עם מציאות כלכלית סבוכה, בהישרדות יומיומית, ולשלם את מלוא חובם נוסף לעמלות וריביות. מדי יום מציפים את שולחני מאות פניות מאזרחים על האופן בו הבנקים משדלים ללקיחת הלוואות שיוצרות חריגה בחשבונם ללא כל יכולת להחזיר זאת. כך נוצר כדור שלג שלא ניתן לעצירה, ומשפחות שלמות מפסידות את רכושן ואת הונן".
בנק ישראל מסר בהמשך לפרסומים בנושא הסדר החוב של אליעזר פישמן: "על-פי בדיקת הפיקוח על הבנקים, הבנקים הנושים לא היו מעורבים בגיבוש ההצעה להסדר חוב שהתגבשה בין המנהל המיוחד לבין הלווה. גם הפיקוח על הבנקים לא עורב בגיבוש ההצעה.
"הפיקוח על הבנקים מצפה שהדירקטוריונים וההנהלות של הבנקים יבחנו את ההצעה תוך ראייה רחבה של מכלול ההיבטים העולים מהנושא, לרבות מיקסום החזר החוב ושמירת אמון הציבור בבנקים"
כתבות
ני"ע
