"אני מאוד מקווה שנוכל להנפיק את הבורסה ב-2019"

האם מגמת התייבשות הבורסה בשנים האחרונות משתנה? באחרונה ניכרת התעוררות בהנפקות האקוויטי, לאחר שבשנתיים האחרונות ההנפקות התרכזו בעיקר בשוק האג"ח הקונצרניות. האם הרנסנס הקטן של הבורסה בתל אביב יימשך? על כך ועל שאלות נוספות ניסה מנכ"ל הבורסה החדש, איתי בן זאב, להשיב בוועידת שוק ההון של "גלובס", בשיחה שקיים עמו שי שלו, עורך שוק ההון ב"גלובס".

בן זאב, שנכנס באחרונה לתפקידו בבורסה, אמר בשיחה כי "האתגר, האמונה והפוטנציאל שקיים בבורסה לאור הכלכלה החזקה בישראל, הניעו אותי לקבל את התפקיד".

בן זאב נשאל האם ניתן לראות תחילה של תהליך התאוששות בבורסה, והשיב: "אין ספק שיש שינוי מגמה אמיתי. רואים מתחילת השנה עלייה ניכרת במחזורים. יש כבר שבע חברות שביצעו הנפקה ראשונית, ויש עוד בקנה. הפוטנציאל בבורסה הישראלית גבוה מאוד. אין שום סיבה שהבורסה שלנו לא תשקף את עוצמתה של הכלכלה המקומית. שינוי החוק שבדרך גם יאפשר לנו שיתופי פעולה עם בורסות אחרות. אני אופטימי מאוד".

- מי ישלוט בבורסה בעתיד?

"אני מאוד מקווה שנוכל להנפיק את הבורסה ב-2019, וכך הציבור יוכל להיות הבעלים שלה. זאת המטרה".

- ומי יהיה בעל השליטה?

"החוק החדש יאפשר לגופים המוסדיים לשלוט בבורסה. נכון להיום, אף בורסה גדולה בעולם לא מתעניינת ברכישת שליטה בבורסה המקומית. צריך לזכור שהרבה מאוד חברות ציבוריות בעולם, וגם חברות ישראליות, מנוהלות היטב ללא בעל שליטה".

- יש לכם הרבה תחרות. איך אתה משווק את הבורסה?

"אנחנו רואים באחרונה שהרבה מאוד בורסות אחרות מתעניינות בחברות ישראליות. הייתי מחלק את זה לשלושה סגמנטים: כבר כיום יש הרבה חברות איכותיות שנסחרות בתל אביב, ואנחנו צריכים לדאוג שהן ייחשפו יותר ויהיה בהן מסחר. סגמנט שני אלה עסקים קטנים ובינוניים במשק. אין סיבה שחלק גדול מהחברות האלה לא יהפכו לחברות ציבוריות. הסגמנט השלישי הוא חברות היי-טק, ואנחנו חושבים שיותר חברות מסקטור ההיי-טק צריכות להיסחר בבורסה. כל אלה אפשריים לחלוטין".

- השבוע הכרזתם על שורת הקלות למצטרפים כחברי בורסה. זאת הדרך להחזיר את הציבור לבורסה?

"כן, בין השאר. בישראל בעצם כמעט ולא קיימים ברוקרים דיגיטליים. אנחנו רוצים לעודד כניסה של חברי בורסה, שחקנים חדשים, כדי שהציבור יוכל באמצעות הסמארטפון לקנות ולמכור מניות בקלות וגם להשתתף בהנפקות. יש כבר התעניינות".

בן זאב נשאל גם לגבי עשיית שוק, האם הבורסה מעודדת מהלך של כניסת הבנקים לתחום. "הבנקים הם עושי שוק טבעיים. הם כבר הרבה שנים בתחום המט"ח ואיגרות החוב הממשלתיות. יש להם תשתיות וכוח אדם מתאימים", אמר. "מבחינת הבנקים, להיכנס ולהיות עושי שוק זה מהלך ללא סיכון. גופים מוסדיים יכולים להיות יותר ניידים וגמישים מבחינת העסקאות שלהם, וכתוצאה מכך גם הציבור הרחב ירוויח".

- יש לבורסה תחרות גבוהה מצד קרנות פרייבט אקוויטי ובורסות אחרות בעולם. מה אפשר לעשות כדי להביא חברות לכאן?

"תחרות זה דבר טוב, אנחנו בעד תחרות. יש הרבה יתרונות לקרנות, אבל הבורסה מתנהלת לפי מודל אחר, ולכל גוף יש את היתרונות שלו. היו הקלות ברגולציה בשנה-שנתיים האחרונות, והרבה גופים לא מודעים לכך, והתפקיד שלנו הוא לעדכן את השחקנים השונים בנוגע להקלות הרגולטוריות והאפשרויות העומדות בפניהן. למשל, בפני החברות הדואליות יש כיום אפשרויות שבעבר לא היו קיימות. הן יכולות להירשם למסחר בתל אביב, למעשה, בלי הבדל לעומת המצב כיום. ככל שיעבור הזמן, אנשים יבינו את היתרונות שבמסחר בישראל, וזה יבוא לידי ביטוי".

"צריך לעודד חברות שבאות לכאן"

- איך האווירה האנטי-עסקית בישראל משפיעה על פעילות הבורסה?

"אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה: אין מנהל שלא עושה טעויות. זה חלק ממהלך עסקים תקין. אבל אי אפשר לתקוף כל הזמן, ולא להבין את הסקטור העסקי והתרומה הגדולה שלו למשק. כשחברה הופכת לציבורית, היא יותר שקופה, וזה תהליך מבורך. למשל, חברת אירונאוטיקס, שעומדת בפני הנפקה, היא חברה איכותית עם הנהלה טובה מאוד. אם היא היתה הולכת להנפקה בארה"ב, כולם היו שואלים 'למה הם לא באו לכאן?' אבל כשהם באים לבורסה שלנו, מסתכלים עליהם אחרת ולא מפרגנים. צריך גם לדעת לעודד חברות ולפרגן מדי פעם".