אפריקה ישראל: לא לפירוק, כן לסדר חוב והכנסת משקיע

שלוש הודעות פורסמו אתמול בשעות הצהריים והערב באתר האינטרנט של הבורסה לני"ע, בקשר לחברת אפריקה ישראל, המעידות כי מועד ההכרעה באשר לעתיד החברה הולך ומתקרב ועמו הולך ועולה מפלס הלחץ אצל הגורמים השונים.

ההודעה הראשונה פורסמה בשעות הצהריים, יותר משעתיים לאחר פרסום הצעת ההסדר המתוקנת והמשופרת שהגישה משפחת סיידוף. בהודעה דיווחה חברת הרמטיק נאמנות, המשמשת כנאמן לשלוש סדרות האג"ח של אפריקה ישראל, כי היא והיועץ הכלכלי שלה אינם שותפים למספרים שהוצגו בהצעת משפחת סיידוף וכי הניתוח אינו בוצע על דעתם.

הסיבה להודעה זו, הייתה טבלת השוואה שצורפה למסמך שפרסם הנאמן ושכלל את שלוש ההצעות השונות להסדר חוב אפריקה ישראל (הצעת המחזיקים, הצעת מוטי בן משה ולב לבייב והצעת קבוצת סיידוף).

אותה טבלה הוצגה במבנה דומה למדי לטבלת השוואה בין ההצעות השונות שהציג בשבוע שעבר היועץ הכלכלי של הנציגות (חברת בייקר טילי), ולכן ניתן היה לטעות ולחשוב לכאורה כאילו היא מהווה השוואה מעודכנת שערך היועץ הכלכלי בין ההצעות, למרות שבפועל ערכו את ההשוואה המציעים עצמם. בטבלת ההשוואה טענה קבוצת סיידוף כי שווי הצעתה למחזיקי האג"ח עומד על 2.36 מיליארד שקל, בשעה שאצל בייקר טילי ביקשו להבהיר כי הם אינם עומדים מאחורי מספר זה.

עברו עוד ארבע וחצי שעות, ונאמן האג"ח עדכן את המחזיקים כי מועד ההצבעה לבחירה בין החלופות השונות, נדחה ב-24 שעות (מיום ראשון הקרוב ליום שני) כי בעקבות שיפור הצעת המחזיקים והצעת קבוצת סיידוף. לגלובס נודע, בעקבות הגשת ההצעות המשופרות פנו גופים מוסדיים שאינם בעלי נציגים בנציגות מחזיקי האג"ח, לנאמן בבקשה לדחות את האסיפה כיוון שאחרת הם לא יספיקו לנתח ההצעות ולאשר אותן בוועדות ההשקעה שלהם.

אבל את ההודעה המסקרנת מכולן סיפקה חברת אפריקה ישראל עצמה, או יותר נכון הוועדה הבלתי תלויה שהקים הדירקטוריון שלה לצורך ניהול תהליך הסדר החוב. בהודעה לבורסה כותבת אפריקה ישראל כי "בימים האחרונים ערכה הוועדה דיונים מעמיקים בהצעות ההסדר השונות, יתרונן, חסרונן והתמורות שעשויים לקבל מחזיקי האג"ח על פי כל אחת מההצעות".

בתום הדיונים, ולאחר שנעזרה בשירותיה של חברת הייעוץ הכלכלי MNS בניהולו של שרון זאורבך, החליטה הוועדה כי "טובת החברה ונושיה הינה שאין לקבל את חלופת המחזיקים לפירוק החברה, וזאת מהטעמים המפורטים בחוות הדעת המצורפת של MNS".

לנוכח מסקנות אלו, מציינים חברי הוועדה כי לדעתם יש לדחות את הצעת המחזיקים לפירוק החברה, ומשום כך הם ממליצים למעשה למחזיקי האג"ח להצביע בהצבעה הראשונה בעד "מסלול הסדר בדרך של הכנסת משקיע לחברה".

עם זאת, הוועדה מדגישה כי טרם הגיעה העת להמליץ על אחת מבין שתי ההצעות ההשקעה (של קבוצת סיידוף או של בן משה ולבייב), מאחר שחלק מההבהרות התקבלו בסמוך לישיבת הוועדה ואחרות נוספות עשויות להתקבל בהמשך.

הוועדה מבססת כאמור את מסקנתה על העבודה של MNS, שקובעת כי "ישנו יתרון ברור" להצעות ההסדר שהגישו קבוצת סיידוף וקבוצת בן משה-לבייב על פני הצעת המחזיקים. ב-MNS כותבים להערכתם משקפות הצעות שתי קבוצות ההשקעה סך תמורות של 2.15-2.2 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, בשעה שחלופת הפירוק תספק למחזיקים תמורה של 1.95 מיליארד שקל בלבד.
ב-MNS מדגישים, כי מלבד עדיפות כלכלית ברורה בהיקף של כ-200 מיליון שקל, הרי שבהליך מימוש קצר ישנם סיכונים רבים להשגת השווי המתואר, ובוודאי שמעבר לו. בנוסף\ מדגישים ב-MNS כי פיזור נכסי אפריקה ישראל בידי רוכשים שונים יפגע בסינרגיה הקיימת כיום בין חברות הקבוצה ויגביר את הסיכונים בהפעלת התניית שינוי השליטה בהלוואות שנטלו חברות בנות. בעיקר אמור הדבר להלוואות שנטלה חברת אפי אירופה מבנקים זרים לצורך מימון השקעותיה במזרח אירופה.

יש לציין כי על פי עמדת חלק ממחזיקי האג"ח שתומכים בחלופת הפירוק, ניתן יהיה להשיג בתוך זמן קצר יחסית תמורה של 2.2-2.4 מיליארד שקל במזומן. לכן, חלופה זו עדיפה להערכתם על קבלת חלק ניכר מהתמורה באג"ח ארוכות שהיכולות לפרוע אותן במלואן מתזרים המזומנים הצפוי אינו ודאי.

עם זאת, לדעת MNS מחירי מניותיהן של אפריקה נכסים ואפריקה מגורים נמצאים כיום ברמות שיא ומגלמים כבר את רובו המכריע של האפסייד האפשרי בהן. יותר מכך, בנוגע לאפריקה מגורים הם מדגישים כי "ישנה חשיפה לשינויים בשוק הנדל"ן למגורים הישראלי, אשר בהערכות רבות נמצא בנקודת שיא".

בתגובה להחלטת הוועדה הבלתי תלויה של דירקטוריון אפריקה ישראל, מסר מנכ"ל החברה אברהם נובוגרוצקי, כי "הסינרגיה בין החברות של אפריקה ישראל היא הלב הפועם של הקבוצה. כמקובל, בקבוצות גדולות דומות בארץ ובעולם, בהן הקשר בין החברות היזמיות לקבלניות הינו בעל ערך מוסף גדול מאוד, ובחזקת 'זה נהנה וזה אינו חסר'. ולכן אופציית פירוק הקבוצה בניתוקו ממסגרת הגיליון האלקטרוני מפסיד נקודות רבות שעשויות להיות מתורגמות לידי ירידה משמעותית בפעילות החברות וברווחיותן. ומכאן, ששווי החבילה נפגם לעומת האלטרנטיבות שהוצעו על ידי המשקיעים . יתרה מזו, גם המערכת הבנקאית בארץ ובעולם מצפה לבעל שליטה שיעמוד מאחורי החברות ויהווה עבורן גב חזק. תזרים המזומנים כפי שנגזר מהצעות המשקיעים נתמך על ידי פעילות החברה ומגיע בשלב די קצר ל-LTV נמוך ואטרקטיבי".