אבסורד הארנונה

בתחילת מארס שלחה המפקחת על הבנקים חדוה בר מכתב לבנקים, שבו הודיעה להם כי תעניק הקלות בתחום ההון למי שיציג תוכנית התייעלות בתחום הנדל"ן. "הפיקוח מעודד בנקים באפשרויות לצמצום עלויות נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות באמצעות בחינה מחודשת של מיקומן הגיאוגרפי", נכתב שם.

מאז, הרשויות המקומיות כמרקחה. מי לא רוצה לקבל אליה את "הסיטי של ת"א". מדובר בעוגן תדמיתי ובהכנסות מאלפי מ"ר משרדים, אבל לא פחות מכך בגורם המושך אין ספור עסקי לוויין - מסעדות, בתי קפה, משרדי עו"ד וכו' וכו', שרוצים להיות קרובים למקום שבו מחולקים המיליארדים.

רק שבפועל, מדובר במקרה מצוין להבנת האבסורד של מנגנון הארנונה הישראלי. איך למרות שבנק ישראל דוחף להתייעלות, שהנהלות הבנקים עצמן רוצות לחסוך, שאינספור רשויות מקומיות בפריפריה מפנטזות על מעבר הבנקים, וגם קופת האוצר יכולה לחסוך לא מעט מענקי איזון וסיבסודים אחרים שניתנים לאותן רשויות נחשלות - ניצבת חומת הארנונה ומעמידה מחסום בלתי סביר.

למעשה, באבסורד הארנונה הנוכחי, תל-אביב מציעה לבנקים את העסקה המשתלמת ביותר, ורק מחירי השכירות הגבוהים גורמים להן לחשוב על מעבר אפשרי. ובהינתן תנופת הבנייה של שטחי משרדים בתל-אביב רבתי, לא בטוח שגם פערי המחיר לא יצטמצמו בשנים הבאות.

לכן, לאומי מכר אמנם את הסניף המרכזי שלו ביהודה הלוי בתל-אביב (תמורת 277 מיליון שקל), אבל חתם מיד על שכירות בבניין לשנתיים ואופציה לשנים נוספות. בנק מזרחי מכר את המשרדים במגדל אביב ברמת-גן (278 מיליון שקל), אבל חתם על שכירות לעוד 8 שנים.

זה כ-30 שנה משרד הפנים שולט בתעריפי הארנונה. הוא מתיר לכאורה לרשויות המקומיות לגבות ארנונה מבנקים בתעריף שנתי של 453 ועד 1,361 שקל למ"ר (התעריף היקר ביותר משלל הסיווגים, שנובע בעיקר מהיסטוריה שתמחרה את המס העירוני לפי מחזור העסקים), אלא שבפועל, מרבית הרשויות המקומיות כבר התקבעו על תעריף המקסימום או קרוב אליו - והן לא יכולות להפחית שקל ללא אישור משרדי האוצר והפנים.

אשקלון למשל מבקשת מבנקים 1,337 שקל למ"ר ולוד 1,357 שקל למ"ר. בנתיבות התעריף נמוך יחסית, "רק" 1,079 שקל למ"ר. כל אחת מהערים הללו היתה מוכנה כמובן לקלוט מטה בנק תמורת נזיד עדשים, אבל היא כבולה למנגנון בלתי אפשרי.

מנגד, דווקא הערים הגדולות הכניסו בזמנו סיווג ל'מטה הנהלה'. בבאר שבע, בחיפה ובת"א משרדי הנהלה ישלמו "רק" 708 שקל. אז לפני הוויכוח אם נכון או לא להוציא את הבנקים ממוקד הכוח הפיננסי של ישראל, נשאלת השאלה למה בכלל שהן ירצו לעבור?