לפני שנדון בשאלה האם 40 מיליארד שקל הם חשיפה הגיונית או מופרזת לשוק הרכב, נקדים ונציין כי בפועל מדובר בהערכת חסר. החשיפה של הגופים המוסדיים, ובהם קרנות הפנסיה וגופי ההשקעות של הבנקים, לאג"ח ולאשראי של חברות הליסינג קרובה יותר ל-10 מיליארד שקלים - בערך פי שמונה מהערכת בנק ישראל. כלומר אנחנו מתקרבים לאשראי כולל של כ-50 מיליארד שקלים.
בנק ישראל טוען, שהחשיפה הזו אינה מהווה סיכון מערכתי, ואין לנו סיבה לפקפק בכך בהתחשב בהר המינוף שצברה המערכת הפיננסית מאז צניחת הריבית. ובכל זאת, מדובר בסכום עם השפעה לא מבוטלת על הפנסיות, החסכונות ותיקי ההשקעות מהציבור. וחלק גדול מהסכום הזה מגובה, כפי שמציין גם בנק ישראל, בערכי הגרט של המכוניות המשומשות.
שאלת המחיר האמיתי
היציבות של אותם ערכי גרט תלויה בשלושה גורמים עיקריים, שכל אחד מהם תורם עיוות משלו ומושך עוד רגל מהשולחן המתנדנד.
הראשונה היא מחירי הרכב החדשים, שמהם נגזרים ישירות מחירי הגרט של כלי הרכב המשומשים בגיל שנה עד שלוש - אותם גילאים, שאליהם שייכים רוב כלי הרכב המשמשים כעירבון. מחירי הרכב החדשים, שמופיעים במחירונים, הם במקרים רבים פיקציה מנופחת.
די לראות בכמה נמכרים כיום דגמי מפתח במסלול ה"אפס קילומטרים", אחרי הרווח של המתווך (כלומר חברות הליסינג), כדי להבין את הפער העצום בין מחירי המחירון למחירים בפועל. בהתחשב בחוזקו של השקל ביחס למטבעות הייבוא, מדובר כיום על פער של 15% עד 25% בין המחיר הרשמי למחיר בפועל ברבים מהדגמים הפופולריים.
אמנם רוב היבואנים שומרים מכל משמר על מחירי המחירון הפיקטיביים, לפחות למראית עין, אבל אם מישהו יחליט פעם לשרת את האינטרס הצרכני ולמכור מכוניות במחיר הריאלי שלהן - התוצאה תהיה התכווצות כואבת מאוד של ערכי הגרט, ולו גם נקודתית. כל זה מבלי להזכיר את התורמת הגדולה ביותר לניפוח המחירים מלכתחילה: מדיניות המסים הדרקונית של מדינת ישראל. אבל מכיוון שהסיכוי להורדת מסים הוא קלוש, לא זה מה שיביא לקריסת ערכי הגרט.
שוק רווי משומשות
הרגל המתנדנדת השנייה היא ההיצע והביקוש בשוק המשומשות. ההיגיון הכלכלי הבסיסי אומר, שככל שההיצע גובר על הביקוש, המחירים אמורים לרדת בהתאם. בפועל אנחנו ניצבים כיום מול שוק רווי במשומשות, שהאטרקטיביות שלהם מול רכישת רכב חדש הולכת ופוחתת מחודש לחודש - לא מעט בחסות מערך ה"אפס קילומטרים" שצובר תאוצה. מי שניסה למכור לאחרונה רכב "מבוקש" בלוחות או בשוק הפתוח, יודע כמה זמן חולף עד שמישהו מגלה עניין.
מי מאמין למחירון?
הנדבך השלישי הוא "המחירון", שכבר מזמן הפך להמלצה כללית. נסו לקבל היום מחברות הטרייד-אין של היבואנים "מחיר מחירון", או משהו שקרוב לזה, ותבינו עד כמה גדול הפער. זה כמובן לא מפריע לשוק ההון, לחברות הביטוח ולמי לא להתייחס למחירון המשומשות כאל נקודת הייחוס האולטימטיבית. האם הייתם מציבים 50 מיליארד שקלים על שולחן עם 3 רגליים מתנדנדות? עובדה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
