קובי פרץ בדרך לכלא: עונשו קוצר משנתיים מאסר לשנה וחצי

זמר הז'אנר הים-תיכוני קובי פרץ בדרך לכלא - אך לתקופה קצרה יותר: בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל היום (ד') חלקית את ערעורו של פרץ על העונש שהוטל עליו בגין הרשעתו בעבירות מס - והפחית את עונשו משנתיים מאסר בפועל ל-18 חודשי מאסר (שנה וחצי). במקביל, נדחה ערעור הפרקליטות להחמיר בעונשו של פרץ ולהטיל עליו 4.5 שנות מאסר בפועל. 

עוד נקבע כי פרץ יתייצב בכלא ניצן ב-2 באוגוסט 2017. 

בתום שמיעת ההכרעה אמר עו"ד חיים לוי, סנגורו של פרץ: "אנו שמחים שהתקבל ערעורנו במקצת, ונדחה ערעור המדינה. בית המשפט הקל בתקופת המאסר, תוך שהוא מותח ביקורת על עד המדינה, האמרגן שהיתל בכולם, והתוצאה לפניכם. קובי האמין בחפותו, ולכן דחה ההסדר המקל".

התובעת בתיק, עו"ד הילה גבאי, מסרה כי עד כה שילם הזמר 600 אלף שקל מתוך 4.5 מיליון שקל שנדרש לשלם על-פי שומת המס שהוצאה לו על רקע העלמות המס בהן הורשע. לדבריה, "המסר שיוצא מבית המשפט הוא שהעונש המוצדק הוא מאסר בפועל".

לשאלה האם בפרקליטות מאוכזבים מההקלה בעונש המאסר ומדחיית ערעורם להחמיר בעונש, השיבה הפרקליטה: "נקרא את ההכרעה ונלמד", והוסיפה: "המאסר בפועל נשאר".

פרץ, נזכיר, יכול היה למלט את עצמו בקלות מעונש המאסר, אם רק היה מסכים להסדר הטיעון המקל שהציעו לו הרשויות טרם הגשת כתב האישום נגדו. כפי שנחשף ב"גלובס", בראשית החקירה נגדו דחה פרץ הסדר טיעון שסוכם מול עורכי דינו דאז, אודי ברזילי וחיים לוי, במסגרתו הסכימו הרשויות שלא להעמידו לדין פלילי ולנהל את הסכסוך במישור האזרחי בלבד. ההסדר הושג בטרם חתם אמרגנו של פרץ על הסכם עד המדינה עם הפרקליטות והעיד נגדו בפרשה, אך פרץ סירב להצעה - וההמשך ידוע.

השמטת הכנסות במיליונים 

פרץ הורשע בחודש מארס אשתקד בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-5.2 מיליון שקל וכן השמטת מס עסקאות בסך של כ-830 אלף שקל. שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, קבעה כי פרץ דיווח לרשויות על פחות מרבע מהכנסותיו - והכול בשל תאוות-בצע.

פרץ אמור היה להתחיל לרצות את עונש המאסר ב-30 ביוני אשתקד, אך לבקשת עורכי דינו - ד"ר יחיאל וינרוט, עמית חדד ואושר רובינגר ממשרד ד"ר יעקב וינרוט ועו"ד חיים לוי ממשרד חיים לוי ושות' - ובהסכמת הפרקליטות, נדחה מועד ריצוי העונש עד להגשת ערעורו של פרץ על הרשעתו ועל גזר דינו, ובהמשך עד להכרעה בערעורים.

בהמשך הגישו גם פרץ וגם הפרקליטות ערעורים הדדיים על הכרעת הדין ועל גזר הדין. הפרקליטות, באמצעות עו"ד הילה גבאי, הגישה ערעור על קולת העונש שהוטל על פרץ לטענתה, וביקשה מבית המשפט המחוזי להטיל על הזמר 4 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות מס, ולא להסתפק במאסר של שנתיים שהוטל עליו.

לטענת הפרקליטות, מתחם העונש ההולם בנסיבות בהן בוצעו העבירו - בהן התכנון המוקדם, הסתרת הכספים והעובדה שהעבירות בוצעו ממניע של בצע-כסף בלבד - הוא בין 24 חודשי מאסר ל-48 חודשי מאסר, כאשר ראוי לגזור עונש ברף העליון של המתחם.

מנגד, פרץ הגיש כאמור ערעור על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, תוך שהוא טוען להגנה מן הצדק, ובנוסף מעלה שורה של טענות נגד אמרגנו לשעבר, יוחאי יעיש, ששימש כעד נגדו במשפט, וכן על שיטות חישוב העלמות המס שלו.

בין היתר טען פרץ, שוב, כי יעיש, אמרגנו לשעבר ועד המדינה בתיק, ניהל את ספרי החשבונות שלו, כשפרץ לא ניהל בפועל את החשבונות, ולכן הוא נסמך על פעולותיו של יעיש. לפי עורכי דינו של פרץ, עקב חלקו המרכזי של יעיש בהעלמת ההכנסות, ראוי להטיל על פרץ עונש מופחת באורח משמעותי - עבודות שירות בלבד, במקום מאסר בפועל. 

"מרוסק כלכלית" 

במסגרת הדיון בערעורים שהוגשו, פנה פרץ פנה לבית המשפט בבקשה לומר מספר דברים מהלב. בין היתר אמר הזמר: "אני נמצא בחיים שלי בפעם הראשונה בבית המשפט. אין לי אפילו דוח תנועה. הטעות היחידה שלי בחיים זה שבחרתי את מי שבחרתי להיות איתו, ואומרים תמיד שאישה יודעת אחרונה שבעלה בוגד בה. אני לא יודע מאיפה אני הולך להביא את הסכום הזה. בשבועיים האחרונים פניתי לגורמים... דברים שבחיים לא עשיתי. פניתי לגורמים כמו גמ"חים וגם לשוק האפור. חמי מכר בית כדי לשלם את שכר-הטרחה של משרד עו"ד וינרוט. חמותי פנתה לאחרונה לעבודה בשביל לתת לי ולאשתי את הפיצויים שלה אחרי 17 שנה".

עוד אמר הזמר: "הקריירה, כל החיים מגיל 15 אני רק מופיע, ובגיל 31 עזבתי את בית ההורים. אני לא מכיר הרבה זמרים שעד גיל 31 נשארו בבית של ההורים. הבית שכרגע יש לי הוא לא שלי, אלא לקחתי 90% משכנתא ועוד 10% שקיבלתי מאבי ז"ל. איבדתי אב בעקבות הפרשה הזאת. יש לי 3 ילדים. ילד שנולד לאחרונה בן חודשיים. כמעט התגרשתי פעם אחת בגלל העניין שהיה לי".

לדבריו, הביקוש להופעות שלו פחת, והוא איבד את מרבית רכושו. "הדירה שלי בשכירות. את הרכב של אשתי מכרנו כדי לכלכל את עצמנו. גם בשבילי עבודות שירות זה סוג של עונש, כי מרגע שאני יוצא מפה, אני צריך להחזיר את הכספים שלקחתי לאחרונה, אם זה גמ"חים או השוק האפור. אצטרך לעבוד בכל מה שלא יהיה. ההופעות שלי ירדו לצערי ב-90%".

בסיום דבריו ביקש פרץ מבית המשפט להתחשב במצבו. "אני פשוט מרוסק כלכלית. אני אומר את זה אפילו בלשון המעטה. אני רוצה לומר שאני בן 41. מיום שנולדתי יש לי דרך ומוסר שקיבלתי מהבית. בחיים שלי תמיד נתתי ממה שאין לי. אני גם מחזיק את אמא שלי, שהיום היא בת כמעט 80, ועוד אח שהשתחרר לא מזמן מכלא. כולם על הכתפיים שלי, ועוד בחור יתום שנמצא אצלי בבית ללא הוריו.

"אני לא רוצה שהמשפחה שלי תתפרק בגלל הפרשה הזאת, שהיא באמת-באמת לא קשורה אליי. ואני עדיין משלם את מה שאין לי. אני אלווה ואפילו מתבייש לומר את זה, שביקשתי הלוואה גם מעו"ד חיים לוי (אחד מסנגוריו, א' ל"ו)". 

רשות המסים בעקבות כוכבי הזמר הים-תיכוני

פרץ הוא זמר הז'אנר המזרחי הראשון במעמדו וברמת הפרסום שלו שירצה עונש מאסר בפועל בגין עבירות מס. זמרים אחרים שעמדו על המוקד בעבירות דומות השכילו לחתום על הסדרי טיעון מקלים, שהסירו את עננת המאסר בפועל מעל ראשם. ביניהם כוכב הזמר הים-תיכוני ותוכניות המוזיקה הפופולריות, משה פרץ, שהודה והורשע בהעלמת הכנסות של כמיליון שקל; והזמר המצליח אייל גולן, שהודה בעשרות עבירות מס שבוצעו במסגרת חברה שבבעלותו.

ב-2010 נחשף ב"גלובס" מבצע אכיפה חדש שבו פתחה רשות המסים באותה עת, אשר כלל בין היתר בדיקות וחקירות גם בסקטור האמנים. ברשות לא היו מודים כנראה לעולם כי הכוונה הייתה לאמני הז'אנר הים-תיכוני, אולם בפועל הם הפכו ליעד המרכזי של המבצע. זמרי הזרם הים-תיכוני הרגישו כי הם נרדפים, כאילו רשות המסים סימנה אותם כמטרה וירתה חצים. ואכן, בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה בחקירות ובכתבי האישום שהוגשו נגד זמרים בז'אנר.

אולם העניין לא היה סגנון המוזיקה של אותם זמרים, אלא סגנון ואופי העבודה. רוב אמני הזמר הים-תיכוני שונים מחבריהם למקצוע, בין היתר בשל המקומות שבהם זמרי הז'אנר מופיעים והזמינות והאפשרות לגבות את התשלום "מתחת לשולחן", בשחור. הזמרים מרבים להופיע בחתונות ובאירועים פרטיים - עיקר התעסוקה של חלק מן הזמרים המזרחיים - שבהם נהוג לשלם במזומן, או לפחות להציע כי התשלום לא יכלול מע"מ. נראה כי חלק מהאמנים מתפתים להכנסות "פטורות ממס".

בנוסף, בבדיקות ראשוניות שביצעה רשות המסים עלה כי חלק מהאמנים שנמצאים במעקב מנהלים אורח חיים ראוותני, נוהגים ברכבי יוקרה, חיים בדירות פאר, מבזבזים הון במסעדות ובבילויים - אך מדווחים על הכנסות נמוכות מאוד, לפעמים מגוחכות, שאינן תואמות את סגנון החיים הבזבזני. במקרים כאלה נדלקו נורות אדומות ברשויות המס, שהובילו אף הן לחקירות נרחבות.

ומי עלה על המוקד? בין היתר, כוכב הזמר אייל גולן, שהודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בשורה ארוכה של עבירות מס, בשם החברה שבבעלותו "ליאם הפקות".

באוגוסט 2014 הורשע גולן על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב, במסגרת הסדר טיעון, בעשרות עבירות מס שבוצעו במסגרת החברה שבבעלותו, בהן 30 עבירות בגין ניכוי תשומות ללא מסמך; 30 עבירות בגין ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק ממס; 30 עבירות של שימוש במירמה, בעורמה ובתחבולה במטרה להתחמק ממס; 22 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת; 22 עבירות של אי-הוצאת חשבונית מס כחוק; וכן עבירות של השמטת הכנסה מתוך דוח וקיום פנקסי חשבונות כוזבים - הכול במטרה להתחמק ממס. במסגרת ההסדר הוסכם על עונש מקל במיוחד - 4 חודשי עבודות שירות, קנס של 75 אלף שקל ו-15 חודשי מאסר על-תנאי.

על משה פרץ, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בהעלמת הכנסות של כמיליון שקל, הוטלו באוקטובר אשתקד 4 חודשי מאסר בפועל, שרוצו בדרך של עבודות שירות בבית אבות בראשון-לציון, 8 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 60 אלף שקל. 

נזק וכיעור בעבירות המס

בפסק הדין שניתן היום, ומקבל חלקית את ערעורו של פרץ, כך שהעונש הופחת לשנה וחצי מאסר, התייחסו אב בית הדין, דבורה ברלינר, והשופטים גיליה רביד ושי יניב, לנורמות החברתיות המקובלות, שלא תמיד מגנות את עברייני המס במדינה. "מדינה מתוקנת נמדדת ונבחנת, בין היתר, ביכולתה לאסוף שוויון בחלוקת נטל המסים", כתבו השופטים בהכרעה, והוסיפו: "אפשרויותיה הכלכליות וממילא יכולתה להיות מדינת רווחה, הדואגת גם למגזרים החלשים, נבנית במידה רבה מהמס שהיא גובה מאזרחיה. כל אזרח חייב לשלם מס אמת המשקף את רווחיו. נערים היינו וגם זקנו, ולא ראינו אי מי המתלהב מחלוקת רווחיו עם שלטונות המס. וכי למה יחלקו עמו רשויות המס סכומים שלא הם עמלו על השגתם, ולא הגירו זיעה, בין אם זיעה פיזית ובין אם זיעה וירטואלית בדרך לקבלתם. ועדיין החובה המוטלת על כל אחד מיחידי הציבור היא לשלם כשהדגש הוא על מס אמת הנשען על דיווח מלא, נכון, שאינו מבוסס על מירמה ואדני שקר".

עוד ציינו השופטים כי "יש הסכמה שבשתיקה בחלקים גדולים של הציבור כי הנזק והכיעור בעבירות מס אינו דומה לאלה שבביצוע עבירות מירמה כלפי היחיד, שהרי הגוף הניזוק הוא אותו גוף ערטילאי הנקרא מדינת ישראל. משום כך, גם אזרחים המוכנים למסור נפשם למען המדינה, ולא יהססו להתגייס לכל מבצע צבאי אליו ייקראו - ייטלו חירות לעצמם לרמות את המדינה בכל הקשור לדיווחי אמת ותשלום מס אמת לרשויות המס או ליתר דיוק - למדינה".

באשר לנסיבות ביצוע העבירות על-ידי קובי פרץ, ציינו השופטים כי "דומה שכל הנסיבות מוליכות למסקנה כי מדובר בהעלמת מס מתוכננת, מתוחכמת, שבוצעה בשיטתיות ובחוסר מעצורים". בין היתר, התייחסו השופטים בקביעה זו, לחוזה שערך פרץ בשנת 2001 במסגרתו יצר מצג שווא בנוגע לבסיס חלוקת הרווחים בינו לבין אמרגנו, יוחאי יעיש, מעסקיו המוסיקליים השונים. על-פי המסמך, קיבל פרץ לכאורה סכומים צנועים מיוחאי (ולצידם בונוסים). השופטים ציינו, כי מדובר ב"מסמך בוטה ומקומם", המעיד על חוסר המעצורים האמור.

עוד הוסיפו השופטים כי הגם שאינם מתערבים במתחם העונש הראוי שנקבע לעבירות שביצע פרץ - בין 16 ל-40 חודשי מאסר - יש מקום להקל בעונש המאסר שהוטל עליו בתוך אותו מתחם. אחד הנימוקים לכך הייתה העובדה כי פרץ פעל להסרת המחדל שבגינו הועמד לדין - לתשלום המס שהועלם.

בנוסף, התחשבו השופטים בעובדה כי פרץ חזר בו מערעורו על הרשעתו, ונטל בכך אחריות למעשיו. עוד ציינו השופטים לטובת קיצור עונש המאסר, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות - שנעברו בשנים 2005-2009.

מעבר לכך, לא ראו השופטים בנסיבותיו האישיות "הקשות" - כפי שתיאר אותם פרץ - שיקול להקלה נוספת בעונש.