ענף הבנייה הישראלי מוכן למעבר לטכנולוגיות מתקדמות

אתרי הבנייה נראים פחות או יותר אותו דבר כבר כמה עשרות שנים (ויש שיאמרו, בלי המנוף זה נראה כמו לפני אלפי שנים). אולם איך ייראה אתר בנייה בעוד חמש שנים? ובעוד עשרים שנה? האם עדיין נצטרך פועלים? האם הבניינים ייראו אותו דבר? איך תשתלב בכל זה הטכנולוגיה?

"בסקטורים אחרים, כמו הרכב והתשתיות, אנחנו רואים תעשיות יחסית מיושנות וכבדות עוברות מהפכה. תחום הבנייה עוד לא הגיע לזה, אז מבחינת העיתוי זה זמן מוצלח להתחיל", אומר עודד דיסטל, מנהל תוכנית Israel New Tech במשרד הכלכלה והתעשייה. "ברקע, כל העולם הופך להיות מאוד טכנולוגי ונשען על ביג דאטה. הטכנולוגיות האלה היו פעם נישה, והיום הן נכנסות לכל תחומי החיים, הן זמינות יותר ויקרות פחות, וזה מה שמאפשר עכשיו את המהפכה".

- וכל זה יחל דווקא בישראל הקטנה?

"ישראל היא מקום קטן ומחובר. לכן היא מקום קלאסי להתחיל בו את המהפכה. זה נשמע חזון גרנדיוזי אבל זה לגמרי בר ביצוע. לפני כמה שנים ישראל בכלל לא הייתה שחקנית בעולם הרכב. אנשים דיברו על הסוסיתא. והנה, לפני חודש וחצי היה לנו כנס של קהילת התחבורה החכמה, והאנליסט של דויטשה בנק אמר שהיום ישראל וקליפורניה הם המקומות הבולטים של תעשיית הרכב - לא יפן, לא גרמניה, אפילו לא דטרויט".

דיסטל מזכיר נקודה מעניינת: הצורך למשוך לתחום לא רק משקיעים וחברות בנייה, אלא גם יזמים. "יזמים היום פונים לפינטק, לתיירות, לסייבר, לאנרגיה, לחקלאות", הוא מדגיש, "אז התחרות במידה לא מבוטלת היא על תשומת הלב של היזם. כדאי להם להגיע לתחום הבנייה - בתחום הזה אתה גם יכול לעשות כסף וגם להרגיש שעשית משהו טוב".

- יזמים מספרים שקשה לגייס כסף לסטארט-אפ בתחום הבנייה.

צחי פלאטו, מנהל תוכנית החדשנות בבנייה ב-Sosa, פלטפורמה לחיבור בין חברות סטארט-אפ למשקיעים: "כסף תמיד חסר, אבל ההימור שלנו הוא שהכסף הראשון יגיע מהתעשייה. גם בתעשיית הרכב זה היה כך, ולא בכדי גם במובילאיי, הכסף הראשון הגיע ממשקיעים מתוך התעשייה, ממי שמבין את הכאבים ואת הערך של הפתרונות. הקרנות הגדולות נכנסות אחר כך".

מעבר לסוגיית המימון ולזהות היזמים האמיצים שיעזו להיכנס לתחום, השאלה החמה היא האם חברות הבנייה יקפצו על עגלת הטכנולוגיה. חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן, סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, בטוח שכן. "כל פריצות הדרך מתחילות תמיד ביוזמה של בודדים. אבל בסופו של דבר חברה שלא תיישר קו ותאמץ טכנולוגיות, לא תהיה לה זכות קיום. כמו שלפני 20-30 שנה כולם בנו בנייה מסורתית, ואלה שעברו לתבניות מתועשות הן היום החברות המובילות בשוק. החברות שלא עשו את זה, נעלמו או נשארו מאחור.

"בפירוש רואים כיום מוכנות מצד החברות לנסות דברים. יש נכונות אצלנו, בשיכון ובינוי, בתדהר, חברות מוכנות ללכת על זה".

במשרד הכלכלה פסימיים קצת יותר. לדברי דיסטל, "זה קשה. קבלן הודה בפני שמגיעים אליו הרבה חבר'ה, 'אבל אף פעם לא היה לי זמן להתייחס אליהם ברצינות'".

נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד השיכון, מסכים שתהליך האימוץ של התעשייה איטי: "יש לנו מסלולי תמרוץ לתיעוש הבנייה, ביחד עם משרד הכלכלה. שמנו שם 52 מיליון שקל - במרכז ההשקעות ובאגף התקציבים היו בהלם מכמה נמוכות היו הדרישות שהעמדנו לניצול הכסף - ואפילו לא סיימנו לחלק את הכסף שהוקצה לכך. היית חושבת שהקבלנים יסתערו על כסף שהממשלה מחלקת, אבל זה לא קרה.

"קבלנים חוששים לגשת כי זה דורש מהם לשנות את כל שיטת העבודה שלהם. יש להם מנהלי עבודה ומהנדסים ופועלים שמכירים שיטות עבודה מסורתית, ואז הם צריכים להכשיר אותם או להחליף אותם, או להחליף את הספקים. זה קשה מאוד".

פייגלין: "השוק בשל לעלות מדרגה נוספת. גם את התיעוש הרגיל של תבניות גדולות כדי לצקת בטון עם קירות ועמודים עוד לא לגמרי מיצינו, אבל השוק מיישר קו עם זה. מי שחושב על המהלך הבא חושב על דברים יותר טכנולוגיים. בעוד שנים לא רבות, פועל בניין שלא ילך עם לפטופ, לא יוכל להיות פועל בניין.

"אנחנו ערב מהפך. לפני 60 שנה אתרי הבנייה התנהלו בעיקר בעברית ובאידיש. לאחר מלחמת ששת הימים שוק העבודה בבניין הלך אחורה, כי נכנס אליו כוח עבודה זול - פלסטינים שמקבלים שכר נמוך ותנאי עבודה ירודים. זה הבריח את הישראלים. בפאזה הבאה, הטכנולוגית, המשכורות יהיו משופרות והרמה הכללית תעלה".

- נשמע אוטופי יחסית למצבנו כעת.

"צריך לכוון גבוה, אחרת לא מגיעים גבוה. בואו ניפגש בעוד כמה שנים".

- כמה שנים?

פייגלין: "יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, כי כל התהליכים היום נעשים מאוד מהירים. לדעתי יש מקום לעקוב גם ברמה של חודשים ושנים ספורות".

לפידות: "הקושי הגדול ביותר היום של הקבלנים בישראל הוא המחסור בכוח-אדם. קפיצת המדרגה שאנחנו מקווים לעשות תאפשר לפתור זאת - הטכנולוגיות יהיו מספיק אטרקטיביות לשוק העבודה לבוא לעבוד בענף. היום בנאים וטפסנים יושבים ומכופפים ברזל. בעתיד המכונות יעשו את זה, וזה יהיה אטרקטיבי לשוק העבודה".

- מה בנוגע לטענה שהשוק פה קטן? חברות מראש מכוונות החוצה או חושבות שלא שווה להיכנס לפיתוח.

פייגלין: "השוק לא זניח. ישראל היא אמנם רק 9 מיליון איש, אבל היא בונה כמו מעצמה של 40-50 מיליון איש, משום שהגידול הטבעי והצמיחה הם פי 3 או 4 מכל מקום אחר. חוץ מזה, אנחנו מקום מצוין להוכחת היתכנות".

הנתונים תומכים בטענתו של פייגלין. בישראל נרשמו בשנה שעברה 53 אלף התחלות בנייה, ואילו בצרפת (שבה כ-66 מיליון איש) נרשמו הרבה פחות - 31 אלף יחידות דיור (לפי נתוני הפדרל ריזרב בסנט לואיס). בהונגריה, שאוכלוסייתה דומה לזו של ישראל (פחות מ-10 מיליון איש), ניתנו ב-2016 כ-13 אלף היתרי בנייה בלבד, כך עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהונגריה.

"אפס ליקויים, כמו בענף הרכב"

- טכנולוגיה בענף הנדל"ן אלו כמובן מילים גבוהות, ודאי לענף שכולל אינספור תחומי פעילות. מה הנושאים העיקריים שעל הפרק מבחינת הכנסת טכנולוגיה?

פייגלין: "נוסף לעניין הבטיחות, שזה מובן מאליו, יש עניין של תכנון. פעם חשבנו שהענף הזה כל כך מפוצל בין כל כך הרבה חברות, שאף חברה לא יכולה לקבוע סטנדרט. ואז באה אוטודסק ועשתה בית ספר לכל עולם הבנייה. צריך לגרום לכך שהבניינים ייבנו בצורה יותר חרושתית. כתוצאה מכך יהיה יותר דיוק, פחות ליקויי בנייה".

פלאטו: "יש דברים מאוד מעניינים. ראינו למשל סטודיו שעושה תכנון פרמטרי לשכונות, לפרמטרים שונים של איכות חיים - תחבורה, שעות אור, שמש. אלה דברים שהיום מאוד קשה לעשות להם אינטגרציה לתכנון. מקבלים איזה חוות דעת מיועץ תחבורה, מיועץ אקוסטיקה, ואת האינטגרציה עושים באופן ידני וזה לא טוב. יש המון רצון טוב בגופי התכנון, אבל בהרבה שכונות זה לא מצליח".

דיסטל: "הפסולת שמייצר ענף הבנייה יוצרת עומס סביבתי וגם מייקרת מאוד, אז אם מייעלים את כל שרשרת האספקה, האחסנה והפינוי, זה כבר מאוד חשוב. אם מדפיסים גשר (סטארט-אפ הולנדי כבר בונה רובוט כזה), ומשתמשים בדיוק בכמות החומר הדרושה, זה חוסך פסולת. אגב, הדיון של מחיר לעומת איכות וכמות מתנהל בכל פינה בעולם בגלל העיור, וזה מזכיר לנו את הפוטנציאל האינסופי של הדברים האלה לשוק העולמי".

פייגלין: "הטכנולוגיה תשפיע לא רק על הבנייה, אלא על מה שבכלל אפשר לבנות. אני חבר בארגון הבנייה לגובה בעולם, והכנס האחרון היה בנושא 'מערים למגה-ערים', והתקיים כמובן בסין. הוא התנהל בין שלוש ערים שהסינים חושבים להפוך אותן למגה-סיטי של 100 מיליון איש: שנזן, הונג קונג וגואנזו. בהונג קונג ישנו בקומה 109, אכלנו ארוחת בוקר בקומה 116 והתאמנו בחדר כושר בקומה 118, ובחוץ היה טייפון דרגה 8 ששיתק את כל העיר. מוסדות חינוך סגורים, אין תחבורה ציבורית, והפרויקט הזה חי לחלוטין. למטה יש קניון שעובד, כי רוב העובדים גרו בתוך הפרויקט. לא הרגשנו את הטייפון, אבל הם אמרו שהאטו קצת את פעולת המעליות כי הן התנדנדו מהרוח.

"בנתיבי איילון אני נוסע 5-10 קמ"ש, ושם נסעתי ורטיקלית 72 קמ"ש, בתוך פירי המעליות. טכנולוגיה כזאת, בלי פקקים, בלי תאונות, בלי זיהום, מה זה יכול לעשות לכל הערים? זה צריך לעורר מחשבות גם אצלנו בארץ. אנחנו מוגבלים במשאבי קרקע, ואם רוצים לשמור על הארץ ירוקה, ולשמור לדורות הבאים גם שטחים פתוחים, אז כמובן שהמבנים ייעשו יותר מורכבים, יותר גבוהים, יותר מרובי שימושים, וזה מעמיד אתגרים טכנולוגיים.

"ואם חושבים על איך לבנות, אפשר לחשוב על השפה האחידה שפיתח האדריכל אלי עטיה, ועל סטארט-אפ ישראלי חמוד שמפתח מנופים אוטונומיים. מנופאים זה בעיה חמורה כי גם יש מחסור בהם, וגם יש להם יכולות אנושיות מוגבלות. אם מערכת ממוחשבת תנהל את המנוף ולא מנופאי התוצאות יהיו הרבה יותר טובות. מי שמתעסק בתעשייה הזו לא יכול להישאר אדיש לזה".

לפידות: "חיסכון של 10% בליקויי בנייה יוריד למשק חצי מיליארד שקל. להוריד חודש בנייה יחסוך מיליארד שקל למשק בעלויות כוח-אדם. לכן גם לשרים יש אינטרס בזה: שר השיכון גלנט הצהיר שהוא רוצה לקצר את משך הביצוע מ-15 ל-5 שנים".

פלאטו: "הפוקוס הוא על ניהול האתר, וזאת מכמה סיבות. קודם כל, זה מסתדר טוב עם התהליך של רתימת השוק. ברגע שאתה מסוגל לתת ניצחונות מהירים וקלים יחסית, אתה מאותת לתעשייה שיש פה משהו אמיתי. זה לא חזון לעוד עשרים שנה, אלא ערך שאפשר לקבל מחר בבוקר.

"דוגמה אחרת היא הנושא של רחפנים. יחסית בקלות אתה מרים רחפן, עושה טיסה אוטונומית סביב האתר, ומבצע אנליזה של מה שקורה. עוד ז'אנר הוא אנליטיקס של מה שקורה באתר, מהרחפן או מה-IOT על המנוף. ללמוד מזה ולייצר אופטימיזציה על כוח-אדם, חומרים".

"מכשור לביש שיתן התראה לפועל"

גלי בלוך, סמנכ"לית השיווק של SOSA: "יש הרבה טכנולוגיות שנמצאות בתחומים אחרים, ואפשר בהתאמות קלות - או פחות קלות - להעביר אותן לעולם הבנייה. למשל להתחיל להסתכל בשיטות של אנליטיקס ושל ביג דאטה על מה שקורה באתר. על החומרים שנכנסו, על נושא הבטיחות, לנהל את האתר".

פייגלין: "מכשור לביש לבטיחות למשל, שייתן התראה לפועל להיזהר או ייתן התראה למנהל שלו. אלה דברים שכבר קיימים היום ורק צריך להעביר אותם. אבל השלב הבא יהיה פיתוח טכנולוגיות חדשות".

פלאטו: "יש היום בארץ ליין שלם של סטארט-אפים שמייצרים סנסורים ועובדים בתחום של נהיגה אוטונומית, ועכשיו יש חברות שעושות סימולטורים, בשנה האחרונה זה גדל בצורה אקספוננציאלית. בקלות אפשר לחשוב על חברות כאלה שיעברו מעולם הרכב לעולם הבנייה. בעולם הרכב, אם לומר את האמת, הסיכוי שלהם לא גדול. נורא עמוס שם. אז בהתאמה לא גדולה הם יכולים לעבור לשוק אחר, שהוא עדיין שוק בתולי.

"ראינו את זה קורה בדרונומי. הם התחילו בברזלים. ייצרו את הרחפן ואת הסנסור. ואז בשלב מסוים הבינו שהם לא יכולים להתחרות ב-DJI. הסינים יודעים לייצר רחפן ב-500 דולר ולמכור אותו ב-1,500 דולר. זה הביזנס שלהם. אז הם שינו כיוון לענף הבנייה כי הבינו שהיכולות של עיבוד התמונה והטיסה האוטונומית שלהן הרבה יותר משמעותיות".

פייגלין: "נכנסנו לתהליך הזה ככרישי נדל"ן, אבל אנחנו יוצאים ממנו סטארט-אפיסטים, אחרי שהשקענו גם בסטארט-אפים וגם בהטמעה. אבל לא כל החברות יצליחו ואנחנו מציירים את זה יותר מדי פשוט. להטמיע טכנולוגיה בחברה זה מורכב, אבל הדיבידנד מכך מובטח. באופן ברור ויתרנו קצת על קניית מגרשים, לטובת קניית טכנולוגיות ופיתוח טכנולוגיות. את המשאבים אנחנו מקצים פחות לקרקע, ויותר לידע ופיתוח".

חברות קונסטרקשן-טק שכדאי לשים אליהן לב:

אלקטרוד - חברת תשתיות ישראלית שמחשמלת את הכביש. בשלב ראשון לאוטובוסים ואחר כך למכוניות פרטיות. פלאטו: "כמובן שזה מחייב התאמה של התשתית, של כלי הרכב, אבל יחסית זה פתרון מאוד יפה".

byon3d - הדפסה על ידי רובוטים. מוסיף לדיוק וחוסך פסולת בנייה.

Safeguard - אפליקציה ישראלית שמנהלת את הבטיחות באתר הבנייה, פייגלין: "אנחנו כבר רואים שהיא מחנכת את העובדים והמנהלים. יש כבר תוצאות מוחשיות".

"האקו סיסטם ירים את הענף"

ארבעה גופים - התאחדות בוני הארץ, משרדי הכלכלה והשיכון, ו-SOSA, חברו לאחרונה למיזם Construction innovation zone במטרה לבנות את האקו סיסטם שיאחד את כל השחקנים בתחום: "הסטארט-אפים, התעשייה של החומרים, חברות התוכנה, חברות הבנייה, המשקיעים ומשרדי הממשלה השונים".

פלאטו: "מניסיון שיש לנו בתחומים מקבילים, בניית אקו סיסטם היא אחד הדברים הבסיסיים. משרדי הממשלה הם שחקנים משמעותיים כי הרגולציה משמעותית. זה אקו סיסטם ייחודי, אין דברים דומים בעולם. יש קצת חדשנות בתאגידי הבנייה הגדולים, אבל אנחנו רוצים להפוך את ישראל למרכז עולמי בתחום חדשנות הבנייה. היום אין מרכז כזה בעולם. יש קצת חדשנות בחוף המערבי ובאוסטין, אבל אין מ*כ*ה של טכנולוגיות בנייה ולשם אנחנו מכוונים.

"במסגרת הפעילות ב-SOSA אנחנו מארגנים מיט-אפים, לפחות אירוע אחד בחודש, ומזמינים את כל השחקנים, וגם גופים בחוץ. השבוע למשל הזמנו נציג מדויטשה בנק, שמממן הרבה תשתיות באירופה, למיט-אפ בנושא תשתיות, בחודש הבא נעסוק ב-IOT ("האינטרנט של הדברים")".

דיסטל: "זה מיזם שמכיל הרבה מאוד גורמים שכל אחד מהם יש לו את האינטרסים שלו, אבל האינטרסים משלימים זה את זה, וממנפים זה את זה. דרך העבודה על בניית הקהילה כל צד מקבל מענה לאינטרסים שלו. האופרציה פתוחה וכולם מוזמנים - האקדמיה, משקיעים מקומיים, משקיעים זרים, שלטון מקומי. זה לא מועדון סגור".