"האטה ברכישות מט"ח של בנק ישראל הקפיצה את השקל ביוני"

ההאטה ברכישות המט"ח של בנק ישראל תרמה רבות לזינוק של 2% בשקל מול הדולר בחודש יוני - כך סבורים בלאומי שוקי הון. מנהל מחקר מאקרו דודי רזניק כותב בסקירת המאקרו השבועית שלו, כי על רקע הקושי של בנק ישראל למנוע את התחזקות השקל, אין ספק שנדרשות פעולות נוספות לשם כך, לרבות צעדים פיסקליים ומבניים שמטרתם שיפור הסביבה העסקית בישראל ושיפור רמת התחרותיות של היצואנים הישראליים, באפיקים אחרים מאשר אפיק שער החליפין.

בנק ישראל רכש ביוני 664 מיליון דולר, מתוכם 140 מיליון במסגרת תוכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז הטבעי. בלאומי שוקי הון מציינים כי מדובר בקצב נמוך משמעותית ביחס לקצב הרכישות ב-5 החודשים הראשונים של השנה, וייתכן וכי הייתה לזה השפעה על התחזקות השקל מול הדולר, זאת מעבר לחולשתו של הדולר בעולם.

יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו לרמה של קרוב ל-109 מיליארד דולר נכון לסוף חודש יוני, לאחר שמתחילת השנה חלה עלייה ביחס יתרות המט"ח לתוצר מרמה ממוצעת של כ-30% במהלך השנים האחרונות לרמה של כ-33.4% נכון לסוף חודש יוני. העלייה ביחס משקפת את המאמץ הרב שמשקיע בנק ישראל בניסיון למנוע את המשך תהליך התחזקות השקל - באמצעות רכישות הדולרים.

גן עדן לספקולנטים: "אם השקל היה ני"ע, מזמן היו מפסיקים מסחר בו"

התיסוף בשקל הואץ מתחילת השנה ולאור זאת, הוא הגיע לנקודת שיא כאשר הוא נסחר בשיא נומינלי מול סל המטבעות והוא קרוב לשיא הריאלי שנקבע במהלך שנת 2001. הדולר נסחר נכון לשער היציג של יום שישי ברמה של 3.528 שקלים לדולר - שפל של כ-3 שנים.

ברבעון השני של 2017 נרשם תיסוף של כ-3.7% בשקל/דולר, זאת לאחר שהתחזק בכ-5.5% ברבעון הראשון, ובכך השלים זינוק של כ-9% מול הדולר במחצית הראשונה של השנה. מנגד, חל פיחות של כ-2.7% בשער החליפין של השקל מול האירו במהלך הרבעון השני של השנה, בין היתר עקב התחזקותו של האירו בעולם על רקע מספר גורמים: המשך שיפור הדרגתי בסביבה המאקרו כלכלית במרבית מדינות אירופה, ירידה מסוימת בסיכונים הפוליטיים ברחבי היבשת והערכות כי תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית מצד הבנק המרכזי האירופי (ECB) יתחיל מוקדם יותר מאשר הוערך קודם לכן.

בלאומי שוקי הון כותבים כי נתוני המאקרו הבסיסיים בישראל תומכים בהמשך ההתחזקות ארוכת הטווח של השקל: חשבונות חוץ חזקים מאוד, פרופיל פיסקלי חיובי, פוטנציאל הגז הטבעי, וסקטור ההיי-טק  - כולם צפויים להביא לעיכוב במועד העלאת הריבית הראשונה מצד בנק ישראל.

להערכת אגף כלכלה בבנק לאומי, התנאים ההכרחיים, אך לא מספיקים, להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך 2018, כוללים: חזרה של סביבת האינפלציה (הן האינפלציה בפועל והן האינפלציה הצפויה) לקרבת מרכז יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1%-3%, באופן פרמננטי ולא זמני; מספר העלאות ריבית נוספות בארה"ב; ושהפעילות הכלכלית במשק המקומי תמשיך להתרחב בקצב של 3%-3.5%.