ביהמ"ש: סטרייטים לא יוכלו לבחור מי מבני הזוג ייהנה מנק' זיכוי

זוגות סטרייטים לא יוכלו לבחור מי מהם - הגבר או האישה - ייהנה מנקודות זיכוי המס בגין הילדים, ונקודות הזיכוי ייחסו, כתמיד, לאישה בלבד; זאת, בניגוד לזוגות חד-מיניים, אשר יכולים לבחור למי מבני/בנות הזוג ייזקפו נקודות הזיכוי - כך קבע בסוף השבוע (ה') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, אשר דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד רשות המסים בעניין אפליה לכאורה בין זוגות חד-מיניים לזוגות סטרייטים בנוגע לנקודות הזיכוי.

בלב המחלוקת ניצב סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, הקובע הסדרי מס בהכנסות בני זוג "אישה" ו"גבר", ועוסק, בין היתר, בהסדר הנוגע למתן נקודות זיכוי לאישה נשואה (בת זוג) שהיא אם לילדים עד לשנת בגרותם; ובהסדר הנוגע למתן נקודות זיכוי המוקנות לגבר נשוי שהוא אב לפעוטות.

עוד בלב המחלוקת - הנחיה של רשות המסים שפורסמה בדצמבר 2013 ביחס ל"נקודות זיכוי בגין ילדים לבני זוג מאותו מין", ולפיה גם בן זוג הנשוי לבן זוג מאותו המין יהיה זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4)בפקודה.

באפריל 2014 הגישו בני הזוג יעקב ועופרה שץ תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף של כ-300 מיליון שקל, נגד רשות המסים, בטענה כי היא מפלה לרעה, שלא כדין, זוגות נשואים בני מין שונה (גבר ואישה) לעומת זוגות חד-מיניים (אישה-ואשה או גבר-וגבר), כאשר היא מאפשרת לבני זוג מאותו מין לבחור מי מהם ייהנה מנקודות זיכוי ממס המוענקות מכוח פקודת מס הכנסה ומי מבניהם יהיה זה שיקבל את נקודות קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי. זאת, נטען, בניגוד לבני זוג שאינם חד-מיניים, להם לא ניתנת זכות הבחירה, והצמדת נקודות הזיכוי המעניקות את קצבת הילדים, נעשית באופן אוטומטי לשכרה של האישה.

התובעים, באמצעות עורכי הדין כדר משה ואמנון סמרה, טענו כי יש לאפשר להם לנצל את נקודות הזיכוי המגיעות להם בגין שלושת ילדיהם הקטינים (בגילאי 17-11), באופן שהבעל יוכל לנצל את נקודות הזיכוי. זאת, מאחר שהאישה לא מגיעה לסף המס, ולכן אינה יכולה ליהנות מנקודות הזיכוי.

בתביעה נטען כי "מניעת ניצולן של יתרת נקודות הזיכוי אשר לא נוצלו על-ידי האישה, יש בה כדי ליצור אפליה אסורה, בלתי סבירה ובלתי צודקת, בין זוגות שיש להם אותו מספר ילדים, ואשר סך-כל הכנסתם המשותפת זהה, אלא ששכר האישה באחד מהם נמוך מסף המס (נבצר מהם מלנצל את מלוא נקודות הזיכוי בגין ילדיהם), ובאחר - שכר האישה גבוה מסף המס (הסכום הנטו בתא המשפחתי גבוה יותר)".

התביעה תוקפת את הנחייתה של הסמנכ"לית הבכירה לשומה וביקורת ברשות המסים, רו"ח מירי סביון, מדצמבר אשתקד, במסגרתה נקבע כי זוג גברים שיש להם ילדים יוכלו לנצל את נקודות הזיכוי הקבועות בפקודת מס הכנסה, כשם שזוג מעורב (גבר ואישה) וכן זוג נשים שיש להן ילדים יכולים לנצל את נקודות הזיכוי הללו.

ההנחיה, שנשלחה לפקידי השומה, נועדה לבטל את הקיפוח הבלתי מוצדק של בני זוג בני אותו מין, שלא יכלו ליהנות מנקודות הזיכוי על ילדיהם, מאחר שסעיף 66(ג)(4) לפקודה המעניק נקודות זיכוי נוקט בלשון נקבה, וצוין בו כי ה"אישה" תקבל את נקודות הזיכוי.

לפי הוראה זו, ל"אישה" משולמת קצבת הילדים המוענקת מהביטוח הלאומי (מכוח סעיף 40(א) לפקודת מס הכנסה). בן הזוג השני, "הגבר", מקבל נקודות זיכוי המוענקות לפי הוראות סעיף 66(ג)(5) לפקודה (הנוקט לשון זכר).

בנוסף, בעקבות ההנחיה, לבני זוג מאותו מין ניתנת אפשרות בחירה באשר לזהותו של בן הזוג לו משולמת הקצבה בעבור הילדים מהמוסד לביטוח לאומי (סעיף 40(א) לפקודה), אך בחירה דומה אינה מוענקת לבני זוג שאינם חד-מיניים.

ואולם, לטענת בני הזוג שץ, אין להבחין בין בני זוג נשואים מאותו מין לבני זוג נשואים ממין שונה בכל הנוגע לניצול נקודות הזיכוי והחלת ההנחיה של רשות המסים, וכל הבחנה כזו מהווה אפליה פסולה האסורה על-פי דין.

התובע, יעקב שץ, עובד כעצמאי בתחום עריכת פטנטים, ואשתו, עפרה, עובדת כשכירה. מדי שנה הגישו השניים דוח הכנסות לרשות המסים, כאשר נקודות הזיכוי בגין ילדיהם יוחסו לאישה בלבד. בתביעה נטען כי מאחר שהאישה לא הגיעה לסף המס, לא יכלו בני הזוג לנצל את מלוא נקודות הזיכוי המגיעות להם בגין ילדיהם, ולפיכך שילם הבעל את מלוא מס ההכנסה החל עליו, מבלי שביקש לנצל את יתרת נקודות הזיכוי שלא נוצלו על-ידי אשתו.

בתגובה לבקשה הייצוגית, רשות המסים טענה כי דין הבקשה להידחות על הסף. לטענת הרשות, באמצעות עורכות הדין גלית פואה ונעה אלשיך מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), המחוקק קבע הסדר ייחודי ופרטני בנוגע לתא משפחתי בו יש שני הורים, גבר ואישה, בנוגע לחלוקת נקודות הזיכוי עבור כל אחד מן ההורים, כאשר תכלית החקיקה במתן נקודות זיכוי מועדפות לאישה דווקא, היא עידוד נשים נשואות עם ילדים ליציאה לעבודה.

תכלית משנית נוספת לחקיקה, נטען, היא מתן נקודות זיכוי לתא המשפחתי בכללותו; ואין בכך אפליה פסולה בין נשים לגברים, אלא הבחנה מותרת בין קבוצות שונות על בסיס שוני רלוונטי. לפיכך, טענה הרשות, בתא משפחתי בו יש שני הורים, כאשר שניהם בני אותו המין, יזכה אחד מהם לנקודות זיכוי הניתנות על דרך הכלל ל"אישה", והאחר יזכה לנקודות זיכוי הניתנות ל"גבר". כך, בפרשנות תכליתית לדבר חקיקה קיים ועל מנת להגשים קירוב לשוויון. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה המשנית של מתן נקודות זיכוי בעד ילדים לתא המשפחתי, והיא איננה פוגעת בתכלית הראשית של עידוד האישה דווקא לצאת לעבודה מקום בו אין "אישה".

בית המשפט דחה, כאמור, את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וקבע כי נוכח הלשון הברורה של סעיף 66(ג)(4) לפקודה, יש רלוונטיות לזהות המגדרית של בני הזוג. לכך יש להוסיף את תכליתו של הסעיף לעודד אימהות לצאת לעבודה, כאשר החלת נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף זה על גברים תפגע בתכלית האמורה ובקופת המדינה, וגם מטעם זה אין מקום לפרשנות או לאופן בו מבוקש ליישם את הוראות הסעיף.

בית המשפט הוסיף כי ככל שהמחוקק יראה לנכון לתקן את המצב הקיים ביחס לנקודות הזיכוי המוענקות לאימהות עובדות, עקב תמורות חברתיות וכלכליות שחלו מאז חקיקת הסעיף - הוא ייעשה זאת באמצעות חקיקה.

השופט הוסיף וקבע כי גם טענת האפליה שהעלו המבקשים ביישום ההנחיה הפנימית, אינה יכולה לסייע להם, באשר היא ראויה ונועדה ליצור שוויון בין זוגות סטיירטים לזוגות חד-מיניים. "ההנחיה הפנימית נועדה להשוות בין תא משפחתי דו-מגדרי ותא משפחתי חד-מגדרי, וככזו היא מתעלמת מזהותו המגדרית של מי מבני הזוג. תכלית ההנחיה ליצור שוויון בין זוגות נשואים חד-מיניים לשאינם חד-מיניים. מכללא נוצרת אפשרות בחירה (מוגבלת לאור ההקבלה של הזכאות למי שזכאי לקצבת ילדים מהביטוח הלאומי) מי מבן הזוג החד-מיני ייהנה מנקודות הזיכוי", כתב השופט והוסיף כי "אין הכוונה בהנחיה הפנימית לאפשר לבני זוג חד-מיניים לנייד את נקודות הזיכוי ביניהם בהתאם לגובה ההכנסה של מי מהם כפי שמבקשים המבקשים לעשות. ההנחיה היא יותר מראויה ומעוגנת בתפיסת עולם שוויונית דמוקרטית ליברלית נאורה ומוצדקת התואמת את ערכי המדינה, ודומה כי היא משלימה לקונה המצויה בסעיף 66 (ג) (4) לפקודה המניח רק קיומם של בני זוג דו-מגדריים".

עוד ציין השופט בעניין זה כי כוחה הפרשני של ההנחיה מוגבל בהסדרת הלקונה שבפקודה. "אין ההנחיה יכולה לגבור על הוראות הדין המפורשות מחוץ למתחם אותה לקונה. במצב דברים זה אין המבקשים זכאים לקבל את ההטבה שבהנחיה הפנימית, אף מבלי להידרש לטענת המשיבה (רשות המסים, א' ל"ו) לעניין ההבחנה הנדרשת בין התא המשפחתי הנזכר בהנחיה הפנימית לבין התא המשפחתי של המבקשים".

עם זאת, השופט אלטוביה ציין בשלהי פסק דינו כי ראוי לבחון את הוראות החוק המתייחסות לתא המשפחתי מחדש. זאת, כך נראה, לאור כל "המשפחות החדשות" הקיימות, אשר המחוקק לא נתן את דעתו אליהן בעבר. "אין בלבי ספק כי נושא מיסוי התא המשפחתי מצריך בחינה מחדש של המחוקק מתוך ראיה כוללת ועדכנית", כתב.