שקד: ביטול שיטת הסניוריטי לא יביא לפוליטיזציית שופטים

המאבק שמובילה שרת המשפטים איילת שקד בעוצמתו של בית המשפט העליון הגיע היום (א') לאחד משיאיו. ביוזמתם של שקד ושל חברה למפלגת "הבית היהודי", ח"כ ניסן סלומיאנסקי, ולמרות התנגדותם של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור וחבריה נשיאי העליון בעבר, קיימה היום (א') ועדת החוקה של הכנסת דיון ציבורי בשאלה האם יש לבטל את שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית המשפט העליון.

בדיון השתתפו כמה מבכירי המשפטנים של ארצנו בהווה ובעבר, ובהם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, ושר המשפטים לשעבר דן מרידור, המתנגדים לביטול שיטת הסניוריטי; ופרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, שתומך בעמדתה של שקד.

כן השתתפו בדיון שרי המשפטים לשעבר, ד"ר יוסי ביילין, משה ניסים והשר צחי הנגבי; עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת; עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין; בכירי אקדמיה ומומחי משפט, בהם פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' סוזי נבות ונוספים.

הדיון בסוגיית הסניורטי לא נערך בחלל ריק, אלא על רקע פרישתה הקרובה של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מתפקידה. נאור תסיים באוקטובר הקרוב את תפקידה, כשמחליפתה על-פי השיטה הנוכחית אמורה להיות השופטת אסתר חיות.

שקד סירבה עד כה להעלות לסדר היום של הוועדה לבחירת שופטים את מינויה של חיות, למרות בקשה של נאור לאשר את המינוי מוקדם ולהתחיל בחפיפה.

לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה, נשיא בית המשפט העליון ממונה על-ידי נשיא המדינה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים, שבה חברים 3 שופטי בית המשפט העליון, שני שרים, שני חברי כנסת ושני עורכי דין פרטיים, נציגי לשכת עורכי הדין.

עם זאת, לפי הנוהג שקיים מקום המדינה, לא מדובר בהליך בחירה של ממש, שכן לפי הנוהג שהושרש, כאשר נשיא של בית המשפט העליון פורש לגמלאות, ממונה במקומו לנשיא השופט שלו יש את הוותק הגדול ביותר בבית המשפט העליון. וכך, לשופט שמונה בגיל צעיר לבית המשפט העליון יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא.

לנוהג הסניוריטי יש חשיבות רבה, משום שהוא מגביר את העצמאות של השופטים ומפחית את השפעת הפוליטיקאים עליהם. החשש של שופטי העליון ושאר התומכים בנוהג הזה הקיים הוא שאם שיטת הסניוריטי תבוטל, ייאלצו שופטי העליון שירצו להתמודד על הנשיאות, למצוא חן בעיני הפוליטיקאים ו/או חברי הוועדה לבחירת שופטים שיקבעו מי יהיה הנשיא. בכך, עצמאות השופטים עלולה להיפגע.

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, אמרה לאחרונה כי "השיטה עבדה טוב כל השנים ושמרה על בית המשפט מתחרות על תפיסת משרות, שזה הדבר הכי מסוכן למערכת. שינוי של המצב יהיה פוליטיזציה של בית המשפט. קשה להאמין שירצו לפגוע עד כדי כך בעצמאות בית המשפט, גם לא השרה שקד. אני גם לא מעלה על דעתי שהשופטים יסכימו למהלך כזה. זה לא עניין של מועמדות פרסונלית, אלא פגיעה בעקרונות של בית המשפט".

לעומתה, השרה שקד רואה חשיבות היסטורית בדיון שמתקיים היום. 

נאור: שמירה על העצמאות המוסרית

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ציינה בפתח דבריה כי מדובר בדיון עקרוני בלבד. נאור הדגישה כי שרת המשפטים כבר הצהירה כי הנשיאה הבאה של העליון תהיה אסתר חיות. "אני סבורה כי העיתוי לעסוק בשיטת הסניוריטי איננו מתאים. עדיף היה לקיימו אם בכללו במועד רחוק או לאחר בחירתה של חיות", אמרה נאור. נאור דיברה, כמובן, בזכותה של שיטת הסניוריטי ואמרה כי "כל המשנה - ידו על התחתונה".

"העצמאות השיפוטית היא יסוד הכרחי בדמוקרטיה הישראלית. קיומה מותנה בהסדרים המסוגלים לאפשר אותה. הסניוריטי הוא אחד מאותם הסדרים חשובים אלה. הוא מבטיח כי מרגע ששופט מתמנה לעליון, הוא איננו נדרש להתמודד עוד על תפקידים שיפוטיים. כתוצאה מכך נמנע הצורך של שופטים מלזכות בתמיכתם של פוליטיקאים לצורכי קידומם", אמרה נאור.

לדברי הנשיאה, "כתוצאה מכך נמנעת תחרות ומחנאות בבית המשפט העליון. דווקא הניתוק מהצורך להיבחר לעתים מזומנות, הוא שמנתק את השופט מהצורך לתת ביטוי לרוחות השעה ומאפשר את היכולת ואת העוצמה לתת ביטוי לערכי עומק העשויים לעתים להיות בלתי פופולריים. עיקרון הסניוריטי שומר על העצמאות המוסרית של הרשות השופטת ושל השופט. אם תבוטל השיטה, ייפגע גם אמון הציבור במערכת המשפט". 

שקד: "לבחור באדם המתאים גם מבחינה מנהיגותית"

לעומת נאור, השרה איילת שקד תקפה את השיטה הנהוגה ואמרה כי היא לא מכירה גופים דומים שבהם נבחרים מנהלים רק בזכות הוותק שלהם - לא בצבא, לא בחברות מסחריות. 

שקד הזכירה כי הנשיאים של בתי המשפט המחוזי והשלום לא מתמנים לפי שיטת הסניוריטי. "מי שחושש מפוליטיזציה והתקרנפות של השופטים, יכול לראות שזה לא קורה. אף שופט לא יטה פסק דין כדי להיבחר לנשיא. השופטים שיושבים בבית המשפט עליון הם אנשים מקצועיים שפוסקים לפי הידע והבסיס המשפטי, ואני חושבת שגם לפי השקפת עולם וערכים, וזה לגיטימי. אני לא חושבת שיש שופט שיטה פסק דין מתוך רצון להתחנף לפוליטיקאים".

שקד אמרה כי "בדמוקרטיות החזקות בעולם שבהן לא נהוגה שיטת הסניוריטי במינוי נשיאי העליון, הסתאבות כזאת לא מתרחשת - וזה לא יקרה גם כאן".

שקד ציינה כי הטענה שהשיטה הנוכחית מביאה לשקט בתוך בית המשפט העליון היא נכונה, אבל לדבריה, "זאת לא צריכה להיות הסיבה להמשיך בשיטה הזאת ולהפקיע את הסמכות למינוי הנשיא מהוועדה לבחירת השופטים. כפי שאני אומרת על המטכ"ל, שם לא יודעים מי יהיה הרמטכ"ל, ויש תככים, ועדיין אין סיבה לשנות את השיטה. אין אח ורע לרשות מינהלית שבוחרת מנהל ל-20 שנה קדימה, וכשיש רשות מינהלית - הוועדה לבחירת שופטים - הסמכות צריכה להינתן בידיה".

שקד אמרה שנכון שהיו נשיאים טובים לבית המשפט העליון, "אבל אנחנו אף פעם לא יודעים איך היה נראה בית המשפט אם היו נבחרים נשיאים אחרים. יש בעיה ששופט עומד בראש המערכת, כשאנחנו באים לבחור אותו, אנחנו לא מסתכלים בכלל על יכולות הניהול שלו אלא אך ורק על הוותק שלו".

שרת המשפטים ציטטה את דבריו של נשיא העליון לשעבר, מאיר שמגר, בהלכת ברגר: "בעל הסמכות עלול להיחשב למי שחוטא לחובתו, אם הוא מותיר את הסמכות שהוקנתה לו כאבן שאין לה הופכין, במובן זה שאינו נותן דעתו עליה מטוב ועד רע". לדבריה, "החובה להפעיל שיקול-דעת כוללת גם את החובה לקבל את ההחלטה במועד הרלוונטי העדכני ביותר". 

עוד אמרה שקד בדיון: "כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, אני מרגישה שכבלו את ידיי והפקיעו את הסמכות החוקית מידי הוועדה".

לדבריה, "ההחלטה על מינויו של נשיא מתקבלת 20 שנים מראש, לפני שהמועמד צבר יום אחד של ניסיון בבית המשפט העליון. כיצד ניתן לקבל זאת? אני מבקשת כי לתפקיד הרם של העומד בראש הרשות השופטת ייבחר האדם המתאים, על-פי שיקול-דעתה של הוועדה מכוח החוק. זוהי חובתה של הוועדה לבחירת שופטים". 

לסיום דבריה אמרה השרה: "אני מבקשת כי לתפקיד הרם של העומד בראש הרשות השופטת ייבחר האדם המתאים גם מבחינה מנהיגותית". 

ברק: "60 שנה זה עבד יפה"

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרון ברק, אמר בדיון: "כלל הוותק פעל מאז הוקמה הוועדה. 60 שנה הדבר עבד יפה, לא היה כישלון שניתן להצביע עליו. מקובל עלי שקיימים טיעונים נגד כלל הוותק, ואיני מזלזל בהם כלל. תשובתי העקרונית היא זו: כאשר שמים על כף המאזניים את היתרונות, אין לשיקולי הנגד כדי לנטוש את השיטה - ניסיון של 60 שנה, מסורת משפטית, מניעת פוליטיזציה ושמירה על ניקיון הדעת בין השופטים מתגברים על שיקולי הנגד. עלינו לשמור על מערכת המשפט ככלל ועל בית המשפט העליון והנשיאה בפרט. אם לא נשמור עליהם, הם לא ישמרו עלינו".

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט סלים ג'ובראן: "יש צורך בשינוי כאשר השיטה כשלה, וכאשר יש צורך לשנותה לטובה. כמי שליווה מינוי שלושה נשיאים, השיטה עובדת טוב, ואין לשנותה. אני מבקר הרבה בעולם ומרצה, אני מתמלא גאווה כאשר אני שומע דברי שבח על בית המשפט העליון; דברים שאנחנו לא שומעים לצערנו על נושאים אחרים. אנחנו זוכים לאמון גדול מצד הציבור, יש לשמור עליו".