אל תשאל, אל תספר

על פניו, הודעת הפיקוח על הבנקים מהיום (א') נראית בהחלט דרמטית.

זו הפעם הראשונה שגוף בעל סמכות אכיפה אופרטיבית מנסה להכניס פיקוח ובקרה אקטיביים - ולא רק איסוף מידע - לשוק האשראי הבנקאי לרכישת רכב. יתר על כן, הצעד מגיע בתקופה שבה, לפי הערכות, הגיע אחוז רכישות הרכב באמצעות אשראי חלקי או מלא לכדי שיא של כל הזמנים. בהערכה זהירה, 3 מכל 5 מכוניות חדשות כיום בשוק הפרטי, בשוק המוסדי ובמסלול ה"אפס קילומטרים" - נרכשות באמצעות מימון מלא או חלקי.

למרות זאת, לא מעט שחקנים בכירים בענף יבוא הרכב קיבלו את הידיעות בשוויון נפש יחסי. הסיבה היא שהגופים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי הם לא מקורות המימון היחידים בשוק הרכב. קיימות בישראל לא מעט חברות אשראי חוץ-בנקאיות שפעילות בתחום כבר לא מעט זמן ומגלגלות תיקי רכב במיליארדי שקלים. התיאבון לסיכון של חלק גדול מהחברות הללו גדול לא פחות, ואולי יותר, מזה של הגופים הבנקאיים, והן צפויות ליהנות במישרין ובעקיפין מכל צמצום באשראי הבנקאי.

יבואני הרכב הם גופים עסקיים נזילים מאוד ורובם משתמשים כבר היום במקורות העצמאיים שלהם לצורך מתן מימון לרכב כחלק בלתי נפרד מהשירות ללקוחות ומקידום המכירות לרכבי המותגים שלהם. במקרה חירום, לרוב יצרני הרכב הבינלאומיים יש חברות מימון גלובליות עם מקורות כמעט לא מוגבלים. הכנסתן לפעילות ישירה בישראל היא עסק מורכב, אבל דברים כאלה כבר נעשו בעבר כמו במקרה של "דביס", חברת המימון של דיימלר, שפעלה כאן ישירות.

החשש הגדול ביותר בענף הוא מההוראה של המפקח על הבנקים לבצע ניתוח סיכונים ולבנות תרחישים שנוגעים לנושא שווי הביטחונות על המימון, כלומר ערכי הגרט של כלי הרכב המשומשים, בדגש על חברות הליסינג ועל ערך המלאי שלהן ועל הרווחיות. זהו נושא בעייתי ורגיש מאוד, שעד היום התבסס על פתרון בנוסח המדיניות המגדרית המוכרת של הצבא האמריקאי: "אל תשאל, אל תספר".

כלומר, כולם משערים שהקשר בין ערכי הגרט האמיתיים של ציי הרכב המשומשים לבין הערכים שמופיעים כיום בספרים הוא רופף למדי - ואנחנו מתבטאים כאן בעדינות - אבל אף אחד לא שואל שאלות ואף אחד לא מתנדב לשכנע אחרת. אם חלילה מישהו ייקח ברצינות את ההנחיות וירד לעומק קשרי הגומלין שמחזיקים את שיווי המשקל הרופף בשוק הרכב המשומש, התשובות עלולות לגרום למשקיעים המוסדיים לקבל רגליים קרות ולדחוף אותם להציב התניות חדשות לענף הליסינג.

סביר להניח שיבואני הרכב ירצו למנוע בכל מחיר תרחיש קיצון שבו חברות ליסינג גדולות נמצאות בסיכון. תרחיש כזה עלול להניע כדור שלג שיהיו לו השלכות שליליות וארוכות טווח על כל הענף. אבל שוב, במצב הנזילות המצוין של ענף הרכב, בהתחשב ביחסי הגומלין ההדוקים בין ענף הליסינג לבין היבואנים, במיוחד בעידן שבו חברות הליסינג הופכות להיות צינור שיווקי שמגלגל עשרות אלפי כלי רכב חדשים בשנה ב"אפס קילומטרים" - הסיכוי לתרחיש כזה אינו גדול.

כמובן שייתכן מצב שבו הריבית בשוק תזנק אל על ויחד איתה יזנק גם שיעור החידלון של עשרות אלפי לווים שרוכשים כיום רכב חדש שאינם יכולים להרשות לעצמם, ששוויו נחתך בעשרות אחוזים עוד הרבה לפני שהם מסיימים לשלם עבורו את מלוא המחיר. במקרה כזה שוק הרכב יהיה הבעיה הכי קטנה של המשק הישראלי.