"בעידן הפייק ניוז עלינו להיות יותר מפוכחים וביקורתיים"

סמנתה ברדשואו, חוקרת מדיה חברתית באוניבסיטת אוקספורד, הרצתה היום בוועידת MAD 2017 של "גלובס" ואמרה: "אינטנרנט הוא דבר מדהים לנתח, משום שהוא משקף כמעט כל דבר בחברה הגלובלית. האינטרנט עצמו הוא כבר די ישן. הטכנולוגיה של השידורים גם היא כבר ישנה, אבל גם בזמנים כאלה אנשים היו אופטימיים ונרגשים מהפוטנציאל של האינטרנט ושל המידע שיכול לחזק את הדמוקרטיה ולהציע אפשרויות חדשות. בעקבות הניצחון של טראמפ בארה"ב, בבריטניה יש דאגה גוברת של אינפורמציה שלילית שעוברת ברשת ומסכלת את הדמוקרטיה". 

לדבריה, "הרשת החברתית היא חשובה מאוד: 51% צורכים רשתות חברתית כל שבוע, 12% משתמשים ברשתות החברתיות כמקור העיקרי לחדשות שלהם, 70% עורכים מחדש, 66% בפייסבוק ו-59% בטוויטר משתמשים בפלטפרומה שלהם לחדשות. 

"יש כיום 2 מיליארד משתמשים בפייסבוק - זה מספר עצום, יותר מכל האוכלוסייה במדינה הכי גדולה בעולם. הפלטפורמה הזו הפכה להיות חשובה במערכת האקולוגית של אנשים. רשת חברתית עוזרת ליצור ולשתף ולתקשר בין אנשים בכל העולם. מיקרו-בלוגרים, עיתונאים, חופש הדיבור, גישה למידע ולאונליין - כל זה מניע את את הדמוקרטיה.

"המידע שנאסף בניתוח התנהגות הגולשים ברשת יכול לאפשר לחזות את הכיוון שהחברה הולכת אליו, איך מצביעים בסופו של דבר בבחירות. אפשר גם לעשות מניפולציות של רגשות אשם. הטכנולוגיה מעצבת את הפוליטיקה ואת הדמוקרטיה. האם זה יוצר דעות קדומות? הרעיון הבסיסי הוא שאנשים יראו את אותו פוסט או סטטוס ויעקבו אחריו.

"השאלה היא אם זה מחזק את הדעה הספיציפית של הציבור. יש אנשים שאומרים שטכנולוגיה לא בונה את דעתם, והם עושים את זה בעצמם, אבל הרשת יוצרת אנשים שדומים בדעתם. בקמפיין הבחירות בארה"ב היו מבקרים שהביעו דאגה לגבי אותה מערכת אקולוגית במידע החברתי. הייתה דאגה שהפייק ניוז מתפשט ברשתות החברתיות כמו אש בשדה קוצים. 

"לאחר הבחירות בארה"ב, מארק צוקרברג אמר שהפייק ניוז היה רק חלק קטן ממה שהועבר במדיות, ולכן הסבירות שהייתה לזה השפעה על התוצאה הסופית היא נמוכה. 

"אנחנו קוראים לפייק ניוז ולג'אנק ניוז 'תעמולה ממוחשבת', משתמשים בזה להעביר מסרים ומידע שקרי. התוכן פונה לרגש של האדם ולאו דווקא לעובדות, להיגיון וללוגיקה. 

"יש הרבה דוגמאות לפייק ניוז שהיו במהלך הבחירות בארה"ב שהפכו לוויראליות. אנשים שיתפו מידע ותוכן, גם עיתונאים, באותה מידה ששיתפו מידע אמיתי. ביחס של 1:1, ככל שהתקרבנו למועד הבחירות, כמות החדשות המקצועיות ירדה, וכמות הג'אנק ניוז עלתה. זה קרה גם במדינות שונות: בצרפת, למשל, ג'אנק ניוז עלה מ-5% ל-8%. בגרמניה השיעורים עלו לכ-12%, ובארה"ב 34% של תוכן ג'אנק ששיתפו אותו. 

"יש גם תעמולה ממוחשבת שהיא ממומנת, וצריך להתייחס למקור שמפיץ את הפייק ניוז. בתור אזרחים עלינו להיות יותר מפוכחים וביקורתיים, גם אם מדובר בשיתוף של עיתונאות".