פרשת בזק: כך עבדו "החפרפרות" עבור שאול אלוביץ'

מה שחשפה אתמול רשות לניירות ערך בבית משפט השלום על החקירה המתנהלת בעניין עסקאות בעלי העניין בבזק, הוא לא סוף הסיפור. מלבד סטלה הנדלר, מנכ"לית החברה, ולירון יוכלמן, מזכירת החברה, שפעלו כ"חפרפרות" והעבירו באופן פעיל ושיטתי מידע ומסמכים מסווגים לשאול אלוביץ' במסגרת אותן עסקאות מפוקפקות, ישנו גורם בכיר נוסף (שומר סף) שנחקר בפרשה וששמו אסור לפרסום, ואשר בידי החוקרים מידע רגיש על כך שלא ביצע את תפקידו כהלכה בלשון המעטה, ובכך למעשה סייע בהעברת המידע מבזק לאלוביץ'.

היום אפשר לספר כי במהלך עסקת בזק-yes, גלעד רוזוליו, מבכירי בנק ההשקעות מריל לינץ', שליווה את בזק במסגרת העסקה, פנה לאנשי בזק ושאל אותם כיצד ייתכן שאתם חושדים שעובר מידע מצד אחד לצד הנגדי תוך כדי המו"מ, ואתם לא עושים כלום?

רוזוליו התחלחל מהתפקוד של אותו גורם וקיווה שמישהו יעשה משהו בנדון, אך זה לא קרה. הדרגים המקצועיים בבזק היו כבולים וככל שניסו להתריע, נתקלו בחזית אחידה הן מצד הדירקטורים והן מצד בעלי השליטה, שלא אפשרו להם לפעול אל מול אותו גורם. זו הייתה אווירת המו"מ, וזה היה האקלים שבו התנהלה העסקה. כאשר אור אלוביץ' ועמיקם שורר מתמנים כנציגי בזק בדירקטוריון yes, ומנהלים מו"מ תוך כדי שהם נמצאים בשיא ניגוד העניינים האפשרי - אותו שומר סף אמור היה למנוע זאת.

חשוב להדגיש שגם איציק אידלמן, מי שכיהן כיו"ר הוועדה המיוחדת בעסקת בזק-yes, ומי שהיה הגורם שהתנגד לדרישות התשלום של יורוקום, עד שהותש ונכנע באותה פגישה בבית קפה בצפון תל אביב שנחשפה ב"גלובס" ושבה השתתפו שאול אלוביץ', אור אלוביץ' ועמיקם שורר - התריע אף הוא כנגד התפקוד של אותו גורם, ולא יכל לעצור את העברת המידע השיטתית שבוצעה על ידי יוכלמן והנדלר.

האבסורד הגיע לרמות כאלה שבישיבות שבין אנשי בזק לבין אנשי yes ויורוקום שלוו על ידי בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן, חשפו האחרונים לא אחת מידע שהיה רק בידי בזק ושלא היu יכולים להגיע אליו ללא ההדלפות מבזק. היום אפשר לספר שבבזק ובמריל לינץ' נדהמו לגלות פעם אחר פעם, כיצד יורוקום מקבלת יתרון משמעותי במו"מ, והתריעו בפני הגורם שאמור היה לפעול ולעצור זאת, אך הדבר לא קרה.

ואם כבר מדברים על העברת מידע, הרי שלא מדובר על העברת מידע בצורה של פגישות תדרוך עם אנשי יורוקום, אלא העברת מידע אונליין מתוך הישיבות על ידי יוכלמן באמצעות הודעות וואטסאפ ומסרונים.

ולגבי מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, והמידע שחשפה הרשות לניירות ערך בעניינו. כולם ידעו זאת במשרד התקשורת, ושתקו. באגף הכלכלה שהיה מסוכסך עם פילבר כיוון שסמנכ"ל האגף לשעבר הרן לבאות לא הסכים לשתף פעולה עם הקומבינות והתרגילים הנכלוליים, ידעו שמתנהלת מסכת של העברת מידע בין בזק ללשכת המנכ"ל, ונותרו מופתעים פעם אחר פעם כשהבינו שניירות עבודה מקצועיים שמוצגים בפגישות עבודה במשרד מגיעים ללשכת המנכ"ל פילבר בדרך לא דרך ומוצגים על ידו ככאלה שהוכנו בלשכה.

מבקר המדינה התייחס לעניין העברת המידע ואמר ששאל בצורה שאינה משתמעת לשני פנים את אנשי לשכת המנכ"ל, האם זה נכון שמידע כזה עבר, ונתקל פעם אחר פעם בהכחשה גורפת. עכשיו אפשר לספר שמידע כזה עבר גם עבר. למעשה לשכת המנכ"ל הפכה להיות מוצב קדמי של בזק במשרד התקשורת. ניירות עמדה מקצועיים נכתבו על ידי בזק והוצגו בתוך משרד התקשורת כניירות עבודה מקצועיים שהוכנו בלשכה. יש להניח שבידי הרשות הוכחות פיזיות שמעידות על כך.