דוח: "מצב הדיור הציבורי בישראל עגום, מצב הדירות בכי רע"

משרד המשפטים בדוח חמור שנשלח לחברי הכנסת: "פעמים רבות הדירות אינן ראויות למגורי אדם" ■ "הדיור הציבורי מצוי במצב כה עגום, עד כי לא נוכל לפרט בנוגע למכלול הבעיות"

הפגנת דיירי דיור ציבורי / צילום: איל יצהר
הפגנת דיירי דיור ציבורי / צילום: איל יצהר

"תחום הדיור הציבורי מצוי במצב כה עגום, עד כי לא נוכל לפרט בנוגע למכלול הבעיות...תחום הדיור הציבורי הוא תחום הלוקה באופן הסדרתו בצורה קשה, הפוגעת פגיעה קשה בזכאים לו, ואף פוגעת באופן מיצוי זכותם, בין השאר, בייצוגם על ידי הסיוע המשפטי".

משפטים קשים אלו נכתבו על ידי אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים במסמך אותו גיבשו לקראת יום הדיור שיצויין בשבוע הבא בכנסת. המסמך, המפרט שורה ארוכה של בעיות בטיפול המדינה בזכאי הדיור הציבורי, נשלח על ידי אנשי משרד המשפטים למספר ועדות בכנסת בהן ועדת הכלכלה, ועדת השקיפות, הוועדה לזכויות האשה, הוועדה לביקורת המדינה, ועדת העבודה והרווחה וועדת העלייה והקליטה.

בתחילת הדוח מציינים אנשי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כי חלק ניכר מעבודתם השוטפת מוקדש לתחום הדיור הציבורי - מאות תיקים בשנה. פילוח של התיקים השונים שמופיע גם הוא בתחילת הדוח מעיד על היקף התופעה, ועל העובדה שהיא רק הולכת ומתרחבת משנה לשנה. אם בשנת 2012 היה מדובר ב-295 תיקים ברחבי הארץ, ב-2014 מדובר ב-312 תיקים וב-2016 האמיר המספר ל-494 תיקים. במסגרת המסמך ביקשו אנשי הסיוע המשפטי להפנות את תשומת לב חברי הכנסת לבעיות בתחום הדיור הציבורי שעולות תוך כדי הטיפול במאות התיקים.

"התיקים הרבים בטיפולנו מלמדים על קשיים בנהלים ובסדרי העבודה במינהל הסיוע לדיור במשרד הבינוי והשיכון שעיקרם הוא בחוסר שקיפות ואי עמידה בכללי מנהל תקין", כך במסמך, "קשיים אלו פוגעים בזכותו של מבקש הדיור לקבל דירה, פוגעים ביכולתו למצות את זכויותיו ומכשילים וגורעים מאופן הטיפול של הסיוע המשפטי בבקשות בעינייני הדיור הציבורי". נציין כי בפתח המסמך מציינים אנשי משרד המשפטים כי הדברים הובאו גם בפני משרד הבינוי והשיכון והוא "הביע נכונות לקיים עימנו דיון לבחינת המצב הקיים".

הנושאים בדוח מגוונים, וחושפים התנהלות בעייתית בתחום הדיור הציבורי בישראל. בין היתר מדובר בבעיות שקיפות בכל הנוגע לקריטריונים ונהלי עבודה של מינהל הסיוע לדיור במשרד הבינוי והשיכון. כך למשל, העדר נוהל לקריטריונים בוועדת חריגים מוביל לכך, על פי המסמך, שלא ניתן לדעת מראש מתי לפנות לוועדת חריגים ואף לא ניתן לבקר את ההחלטות של הוועדה. עוד נכתב כי ההחלטות שניתנות בוועדות השונות של משרד הבינוי והשיכון הקשורות לדיור ציבורי אינן בהירות: "נכתבות באופן לאקוני, ללא כל פירוט ונימוק ממשי, כאשר על פי רוב מועתק משפט מתוך נוהל ההקצאה. נוסף על כך, מבקש הדיור אינו מקבל את פרוטוקול הוועדה ולא ידוע לו כלל מה נידון בוועדה וכיצד התקבלה ההחלטה בעניינו".

גם בכל הנוגע לשקיפות ההליכים כמו גם שקיפות הנתונים בדיור הציבורי המסמך מעיד על בעיה, וכך גם בכל הנוגע לאי הבהירות בפרמטרים לקביעת גובה דמי השכירות לדירה בדיור הציבורי. "החלטה בעניין גובה שכר הדירה נמסרת לזכאי לדיור ללא כל פירוט בדבר אופן חישוב הנוסחה בעניינו. היעדר מידע זה אינו מאפשר לבחון את תקינות קביעת גובה שכר הדירה, ומכאן גם את היבטי החובות שנצברו".

עוד נקודה שעולה במסמך היא שאופן ההקצאה של דירות הדיור הציבורי מפלה נשים חד הוריות המקבלות קצבת מזונות. "נוהל ההקצאה, בשילוב עם הוראות החוק הנוגעות לתשלום המזונות על ידי הביטוח הלאומי, מביא (גם אם ללא כוונת הפליה), לחוסר צדק ולהפליה של נשים חד הוריות המקבלות קצבת מזונות. מיצוי כושר ההשתכרות של נשים אלה אינה נבחנת כלל, וזכאותה נפסלת על הסף...ההפליה הנוצרת אף אינה עומדת בתנאי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

המסמך מתייחס בהמשך גם למצב הדירות וגם בתחום זה הוא אינו חוסך בביקורת: "מצבן התחזוקתי של דירות רבות בדיור הציבורי בכי רע. פעמים רבות הדירות אינן ראויות למגורי אדם. דירות רבות סובלות מבעיות רטיבות, התפוררות קירות ותקרה, תשתית לקויה של חשמל וצנרת, ובעיות בטיחות ותחזוקה רבות אחרות. חברות משכנות מפרות באופן שיטתי את הוראות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי ותקנות הדייר בדיור הציבורי ולא פועלות לתיקון ליקויים שהם מחוייבים בתיקונם".

בסיכום המסמך נכתב כי "על משרד הבינוי והשיכון לפעול בשקיפות, פומביות ובהתאם לכללי מינהל תקין המחייבים אותם ככל רשות מינהלית אחרת. זאת בפרט נוכח חשיבות המטריה שבה המינהל לסיוע בדיור עוסק - הזכות לקורת גג - והשפעתה הקרדינלית על חיי אדם, שלמות גופו, כבודו ורווחתו".

בתגובה למסמך של משרד המשפטים נמסר ממשרד הבינוי והשיכון כי "אנשי המשרד פועלים ברוח שהתווה השר גלנט עת החל כהונתו, למען רווחת הדיור הציבורי והגברת השקיפות. מטבע הדברים, ההזנחה רבת השנים ניתנת לשיקום, אך התהליכים מורכבים ומתוקנים בהדרגה. במהלך השנתיים האחרונות ביצע המשרד רכש מצטבר של קרוב לאלפיים דירות נוספות למאגר הציבורי, שיקום דירות ומתחמי מגורים ואיכלוס של מאות משפחות במסגרת הגמשת קריטריונים. באשר לטענות המועלות, אנשי המקצוע במשרד ביקשו לכנס מפגשים מקצועיים עם נציגי הסיוע המשפטי משך מספר הזדמנויות, אך ללא הצלחה ושיתוף פעולה מצידם, וזאת מתוך רצון כן להשיב על הטענות המועלות, לדייק ולהעמיק. באם נציגי הסיוע יחפצו בך, נשמח לקיים מפגש ולהעמיד הדברים על דיוקם וכל זאת לממש מדיניות המשרד, לסייע לשכבות החלשות ולפתור את מצוקת הדיור".

דני גיגי מפורום דיור ציבורי אמר לאחר פרסום המסמך של משרד המשפטים כי: "הדוח למרבה הצער מאשש את כל הבעיות שאנחנו זועקים עליהן כבר שנים רבות. חייבים טיפול מערכתי מקיף לשיקום הדיור הציבורי ואנחנו מתכוונים להילחם על כך שטיפול מערכתי כזה אכן יתבצע בקרוב. יום הדיור מסמל את יום המאבק של דיירי הדיור הציבורי והמאבק הזה יימשך ורק יתגבר עד שהמדינה תיקח אחריות".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס הוסיפה ואמרה: "כל בר דעת שיקרא את הדוח יווכח כיצד הדיור הציבורי, שאמור להיות כלי לקידום שוויון חברתי, אינו עונה על מטרה זו ופועל כמכשיר דכאני שמשמר את המוחלשות ואינו מאפשר למי שנסיבות חייהם הובילו אותם לעוני, לפרוץ את מעגל המצוקה. מערכת הדיור הציבורי מבטאת פטרונות וזלזול במבקשי הדיור ובתנאים להם הם זכאים ואת הגישה הזו חייבים לשנות".