מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, העביר היום (ג') ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מידע המעלה חשד לפלילים בכל הנוגע לטיפול ביבוא האמוניה לטובת חיפה כימיקלים.
"מהמידע שבידי משרד מבקר המדינה עולה חשש כי הבחינה וההכרעה באשר לתיעדוף חלופות ליבוא האמוניה נעשו לכאורה באופן מוטה כדי להטיב כלכלית עם חברת חיפה כימיקלים, אגב מידור בעלי תפקידים רלוונטיים במשרד להגנת הסביבה ממעורבות בעניין; כמו כן, מידע שנמסר לגורמים מוסמכים בנושא השתנה מהותית מפעם לפעם ולא תאם לכאורה במלואו את העובדות לאשורן.
"בנוסף נראה כי מר ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, היה מעורב בנושא מעורבות משמעותית וחריגה, וכי לכאורה הוא לא קיים את ההסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע לו באוגוסט 2015, ויש חשש כי פעל בנושא תוך ניגוד עניינים ובלא שהתייעץ בעניין זה לפני כן, כפי שהתחייב בהסדר, עם היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה", נכתב בהודעת מבקר המדינה.
מבקר המדינה הוסיף כי "עולים חששות לקיומם של שיקולים זרים בפעילותם של חלק מגורמי המדינה בנושא ואף חשש לפגיעה בטוהר המידות".
בשבוע שעבר הודיע משרד המשפטים למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, כי לא יוכל לפעול יותר בפרשת האמוניה, זאת בשל החשש לכאורה לניגוד עניינים - חברותו עם סמנכ"ל כימיקלים לישראל, המחזיקה בחברת רותם דשנים, שמפעליה תלויים ביבוא האמוניה לארץ.
המשרד להגנת הסביבה פרסם בתגובה להוראה זו של משרד המשפטים כי "מנכ"ל המשרד חתום על הסכם ניגוד עניינים, לפיו אינו יכול לעסוק במישרין בענייני חברת כיל, בגלל חברותו הרחוקה עם סמנכ"ל הכספים של כיל. המנכ"ל פעל לפי הוראת ההסכם, ולא עסק בכל דבר שיש לו נגיעה ישירה לכיל, ואף היועצת המשפטית של המשרד כשנשאלה בימים אלה לחוות דעתה, ציינה כי לפי המידע שבידה אין מקום לפסול את עיסוקו של המנכ"ל בנושא האמוניה - שכן בנושא זה הפעולה הישירה היא עם חיפה כימיקלים. למרות שהמנכ"ל פעל על-פי ההסכם וההנחיות, נתקבלה פנייה אצל היועץ המשפטי לממשלה לבחון את הנושא, והוא הורה לדנציגר להימנע זמנית עד לבדיקה מעיסוק בנושא האמוניה. המנכ"ל מקיים הוראה זו מרגע קבלתה היום".
בעבר הושמעו טענות קשות נגד דנציגר מצד הארגונים הירוקים ועיריית חיפה, לפיהן דנציגר שומר על האינטרסים של חברת הכימיקלים ואינו מתחשב בסכנות העולות מהשימוש במכל האמוניה, באונייה או בחומר מסוכן עצמו.
בעבר הזהיר ראש עיריית חיפה, יונה יהב, מפני השימוש במכל האמוניה ואף כינה אותו "פצצה": "אם אניית האמוניה נפגעת, אין אחר-כך דבר במרחק עשרה קילומטר ממנה. חצי אחוז אמוניה באוויר זה מוות תוך 5-10 דקות. אם המכל נפרץ במקום מיושב, אנשים חשופים לסכנה. יש כמה נקודות קשות במכל, הוא יכול להתפרק מחר בבוקר".
מנגד, בחיפה כימיקלים, המפעילה את המכל ומשתמשת ב-65% מהאמוניה המיובאת לצורך ייצור דשנים, טענו כי מדובר במתן משקל מופרז לסכנות.
מעיריית חיפה נמסר בתגובה כי "זמן רב אנו טוענים כי שיקולי ההון גוברים בצורה בלתי מוסברת על שיקולי ביטחון כמיליון מתושבי מדינת ישראל. את המידע הרב שהגיע אלינו העברנו לאנשי המבקר.
"למרות לחצים רבים שהופעלו עלינו, עמדנו, כפי שאנו עומדים כעת, כי שיקולי ביטחונם של תושבי חיפה הוא השיקול העליון, ורק לאחרי שנשתכנע שהוא נלקח בחשבון, נסכים לדון בחלופות. מה שמסריח כמו דג מת ונראה כדג מת - דינו למות. יש לשנות ב-180 מעלות את הטיפול בבחינת החלופות".
מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה נדהם לשמוע מהתקשורת על ההאשמות החמורות האלה, ועד לרגע זה לא קיבל שום הסבר או מידע הנוגע אליהן. ברגע שנקבל את החומר בשלמותו, נוכל להגיב לגופו של עניין. יודגש כי כל פעילות אנשי המשרד להגנת הסביבה בתחום זה נסמכה באופן מלא על המלצות של מומחי המקצוע בתחום מהארץ ומהעולם ולוותה באופן צמוד על-ידי הגורמים המשפטיים, לאור העובדה שהנושא נדון בערכאות משפטיות שונות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.