שאול אלוביץ' הורחק מהחברות בזק ו-yes ל-60 יום

בכירים בקבוצת בזק שוחררו הבוקר (ו') ממעצר-הבית שלהם, בדיון בפני השופטת רונית פוזננסקי-כץ בעניין הארכות מעצר הבית של נחקרי שלושת פרשות בזק: הפרשה בה לפי החשד קודמו אינטרסים של בזק במשרד התקשורת; ושתי הפרשות בהן אושרו בבזק עסקאות - עסקת רכישת בזק את מלוא מניות חברת yes ועסקת רכישת מקטעי לוויין מחברת חלל תקשורת.

בקשת עו"ד ערן שחם-שביט, נציג רשות ניירות ערך המנהלת את החקירה, הייתה כי בעל השליטה בקבוצת בזק, שאול אלוביץ', יורחק למשך שבועיים - עד ליום 4.8 - ממשרדי חלל תקשורת שבבעלותו, ולמשך 90 יום ממשרדי בזק ו-yes, וכי יוטלו עליו הגבלות שונות. השופטת נעתרה לבקשה אך קבעה כי מבזק ומ-yes אלוביץ' יורחק למשך 60 יום. נקבע כי הוא לא יצור קשר עם עובדים ונושאי משרה בחברות הללו ועם המעורבים בפרשה למשך 60 יום, אך יוכל ליצור קשר עם בנו, כלתו או אורנה אלוביץ' בנושאים שאינם קשורים לחקירה.

עוד נקבע כי אלוביץ' יימנע מכל עיסוק בענייני חברת yes למשך חודשיים, וכן נקבע כי יימנע מפעילות שוטפת בבזק. הוא יוכל להגיע לפגישות במשרדי קבוצת החברות רק באישור מראש של רשות ניירות ערך, ובליווי מפקח.

הוחלט כבר בפתח הדיון, נוכח הסכמות הצדדים, לשחרר בתנאים ממעצר-הבית את מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, שתוכל לחזור ולשמש כמנכ"לית, אך במהלך 60 הימים הבאים יוטלו עליה מגבלות חמורות, בהן איסור לעסוק בנושאי רגולציה בחברה (למעט דרך ממלא-מקום היו"ר, דוד גרנות) ואיסור גורף לעסוק בנושאי עסקאות עם בעל שליטה (לרבות מימוש עסקאות קיימות).

בעניין אור אלוביץ', בנו של בעל השליטה ונושא משרה בחברות הקבוצה, הוחלט כי הוא יורחק לחודש ממשרדי yes, ועד ליום 4.8 - גם ממשרדי חלל. נאסר עליו ליצור קשר עם עובדי בזק ו-yes למשך 60 יום.

עמיקם שורר, מנהל הפיתוח העסקי בבזק, שוחרר ממעצר-הבית, אך הורחק ממשרדי yes וחלל למשך 60 יום, ונאסר עליו ליצור קשר עם משרד התקשורת. השופטת התירה לו לחזור לעבודתו בבזק בלבד.

עוד הוחלט כי לינור יוכלמן, מזכירת בזק, תשוחרר אף היא ממעצר-הבית, אך תורחק ממשרדי בזק למשך חודש.

"תפקידים צולבים"

בעניין שאול אלוביץ', עו"ד שחם-שביט, נציג רשות ניירות ערך, ביקש תנאי הרחקה והגבלה על בסיס פעולות המפורטות בדוח סודי שהגיש לשופטת. "המעשים קשורים לתפקידו בחברות, למעמדו וליחסיו עם המעורבים האחרים", הדגיש נציג רשות ניירות ערך. "קשה לתת אמון בחלק מעובדיו, כיוון שהם פעלו באופן עקבי מתחת לרדאר של שומרי הסף. ישנן סתירות בגרסאות, ובית המשפט ראה את הראיות לחשד בשיבוש חקירה".

עו"ד שחם-שביט הוסיף ואמר כי מעמדו ותפקידו הוא הוא שמקנה לו היכולת לשבש החקירה, "לתת תפקיד או להזיז מתפקיד לגבי כל האנשים, שנחקרו ושלא נחקרו". הוא הוסיף כי: "המעשים עצמם מעידים על החשש משיבוש ההליכים, בית המשפט קבע את זה בדיון הקודם, והמעגלים מתרחבים בחקירה".

שחם-שביט הסביר כי רשות ניירות ערך לא רוצה לפגוע בעסקיו של אלוביץ' בחברות שלא צורך, אולם ישנם תפקידים צולבים. "ניסינו לבודד עד כמה שניתן (את האנשים והתפקידים, מ' ר') ולתחם את הזמן המבוקש בצורה ריאלית".

נציג רשות ניירות ערך הציג לבקשת השופטת את רשימת תפקידיו של אלוביץ בכל החברות, עם רשימה מוכנה שהפתיעה את השופטת ("באת מראש מוכן לשאלה הזו?" - "כן").

בא-כוח שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, אמר בדיון: "נזכיר כי אנו מצויים כחודש לאחר תחילת החקירה. ניתנו החלטות של בתי המשפט בהסכמה להטלת תנאים מגבילים עד 27.7, ולכן אנו מצויים בתוך מסגרת ובעיצומה מבקש חברי עיון חוזר בתנאים שהוטלו. המבחן צריך להיות נוקשה בעת שמיעת בקשתו. נקודות האיזון נמצאות במקום אחר לחלוטין על הסקאלה מאשר במצב בו חברי מבקש בפעם הראשונה תנאי שחרור בערובה.

"לא שמענו היום דבר מזה. לא שמענו מדוע צריך 90 יום לצורכי חקירה. הבקשה האמתית היא להרחיקו מבזק, וזה בא בכסות של שחרורו בתנאי ערובה. ככל שהייתה עילה, הרי שזו מוצתה בבקשות הקודמות התקפות עד 27.7, וגברתי השופטת כינתה זאת בקשה חריגה בדיון הקודם.

"לו היה מבקש חברי למשל שבוע שקט בגלל פעולות חקירה מסוימות שצריך לעשות, היינו מסכימים. אבל הוא מבקש 90 ימים, בלי להניח תשתית מינימלית בפני בית המשפט לגבי הפעולות המבוקשות בעוד 15, 30, 17 יום", טען חן.

עו"ד חן המשיך: "ביום תחילת החקירה, ה-20 ביוני, סוכמו תנאי החקירה - לא להגיע למשרדים ולא לשוחח עם אנשי בזק ו-yes, ולא לצאת מהארץ. ביום שישי 23 ביוני הוחלט בהסכמה שאלה תנאי החקירה, אולם ביום 28 ביוני, בהסכמה, הוחמרו תנאי השחרור, הפעם התבקשה הארכת האיסור לחודש ימים - עד ה-27 ביולי. אנו מצויים שבוע לפני הסוף. ביום 10 ביולי התקיים דיון בפני גברתי ובית המשפט. טענו לעניין המידתיות. הסכמנו להצעת בית המשפט שעשה איזון שתוצאתו שבוע מעצר-בית. למה לפעול בשיטת הסלמי? לא רק שלא מתקיימים התנאים לעיון חוזר כי אין נסיבות שמצדיקות - גם כעניין של מדיניות משפטית אין כאן הוגנות".

השופטת הסבירה כי אין כאן "שיטת הסלמי", אלא שהתנאים המבוקשים כעת "יורדים במדרג הפגיעה בחשוד", והבהירה כי "היה צורך במעצר-בית ועכשיו יש צורך אחר".

עו"ד חן הוסיף כי "לעקור אותו [מהחברה] לתקופת זמן כל-כך ארוכה זה נזק עצום שנגרם לחברה. נדרשת מציאת פתרון מידתי".

עו"ד חן פירט כי אפשר, למשל, למנות דירקטור חליף שיוכל לפגוש את אלוביץ'. הוא הדגיש את הדומיננטיות של אלוביץ', אולם הצעתו לליווי איש רשות ניירות ערך את הישיבות התקבלה בהתנגדות השופטת, ונציג הרשות אף טען כי אין להם כוח-אדם מסוג זה, וחן החליף את הצעתו בהצעה למנות עורך דין ממשרד פישר בכר ושות', ש"ילווה אותו כצל, כפי שנעשה כבר בתיק הזה".

בהמשך הדיון הדגיש שחם-שביט כי "החשדות הנוספים הם תוספת (על הקיימים). הפעלנו אזמל מנתחים כדי לבקש את המינימום".

השופטת הבהירה לעו"ד חן כי לאור רשימת הפעולות שהוצגה בפניה, נדרשים לפעולות החקירה לפחות 45 ימים אם לא 60 ימים, וכן קבעה כי הבקשה איננה "בקשה לעיון חוזר" (בהחלטתה הקודמת, מ' ר'). 

בהחלטתה ציינה השופטת כי "ערה אני לכך שעצם היעדרות יו"ר פעיל ובעל שליטה מהחברות שבחסותו - אין להקל בו ראש. עם זאת, מונה ממלא-מקום לתפקידיו השונים של החשוד, והוא יכול לעמוד עמו בקשר על-מנת להנחותו באשר לניהול העניינים השוטפים וסוגיות כבדות-משקל (למעט בענייני החקירה, מ' ר')".

היא הוסיפה: "העובדה שאלוביץ' הוא יו"ר פעיל מלמדת על מעורבות שעשויה להיות בעלת השפעה לא מבוטלת על כלל עובדי החברות. הדוח שהונח בפניי מלמד כי נדרש זמן", וכן כי "בענייני שני מעורבים נוספים בפרשה הוצגה בפני בית המשפט הסכמה להארכת התנאים המגבילים ל-60 יום. אני סבורה כי ההסכמה תשפיע על עניינו של החשוד. החקירה מורכבת ורבת-מעורבים, ומטבע הדברים הנתונים צריכים להילקח בחשבון, לא כל שכן כשאני סבורה כי אין לערוך אבחנה בין תפקידיו החשובים של החשוד לתפקידיו הלא פחות חשובים של בנו".