מהפכת התשתיות של חזקיהו

מהפכת התשתיות שמנסה לקדם החשב הכללי שנכנס לאחרונה לתפקידו, רוני חזקיהו, היא מהלך מעורר השראה, אבל התוצאות העלובות בשטח אינן משאירות הרבה מקום לתקווה. דוגמה: בכניסה לתל-אביב מכיוון כביש מספר 1 בסמוך למחלף שפירים, נמצא חניון ה"חנה וסע" של הנתיב המהיר. החניון הוא החלק המוצלח בפרויקט, משום שהוא מוריד מהכניסה המזרחית לתל-אביב 2,000 מכוניות ביום - כמות שקולה לזו של קו רכבת שעלותו מיליארדים לתקציב המדינה.

הנתיב היה יכול להוריד מהכביש מספר כפול של כלי רכב, אילו רק הייתה נבנית קומה נוספת לחניון - אבל הכפלת החניון תקועה כבר 4 שנים, בשל מחלוקת של החשב הכללי עם זכייני הפרויקט, ראשי חברת שפיר-הנדסה, שרוצים לקבל את הקומה הנוספת ללא מכרז.

המקרה של חניון הנתיב המהיר ממחיש את הפער העצום בין הרצון והיכולת של המדינה לקדם פיתוח תשתיות - לבין התוצאות בשטח. בשבוע שעבר תכנן משרד האוצר לערוך מסיבת עיתונאים להכרזה על מהלך דרמטי בתחום פיתוח התשתיות במדינה. הרוח החיה מאחורי המהלך הוא החשב הכללי החדש רוני חזקיהו. ישראל, עד לא מזמן מעצמת יצוא, הופכת בשנתיים האחרונות למעצמת צריכה פרטית.

צמיחה המבוססת בעיקר על כרטיס האשראי מדאיגה כלכלנים כמו חזקיהו. צמיחה בריאה וארוכת-טווח מתבססת על גידול בפריון - והפריון בישראל מפגר אחר מדינות המערב. דרך המלך להגדיל את הפריון היא השקעה בתשתיות, תחום שישראל חלשה בו לפי כל השוואה בינלאומית. חזקיהו מאמין כי בשנים הקרובות קיים חלון הזדמנויות היסטורי לבצע הגדלה דרמטית של ההשקעה בתשתיות, הודות לריבית הנמוכה במשק.

בשלב ראשון מתכנן חזקיהו להוביל צוות בינמשרדי שייצור "בנק פרויקטים", שאותם ניתן יהיה להוציא לביצוע עד 2030. באוצר מעריכים שבצנרת נמצאים כיום פרויקטים בתחומי התחבורה, האנרגיה, המים, החינוך, הבריאות והרווחה - בהיקף כספי כולל של 30-40 מיליארד שקל. חזקיהו מעוניין להגדיל את ההיקף הזה פי שלושה ויותר, עד ל-150 מיליארד שקל. סכום כזה יעלה את השוק הישראלי הקטן על המפה ויביא לכאן את חברות התשתיות הגדולות בעולם, כך הוא סבור.

החלק הראשון במשימה של חזקיהו נראה פשוט למדי. רק בתחום הסעת ההמונים מדברים היום על פרויקטים בהיקף של יותר מ-300 מיליארד שקל. עלות שני קווי הרכבת הקלה - הירוק והסגול - המתוכננים להיבנות בגוש דן, אחרי הקו האדום, נאמדת ב-30 מיליארד שקל. סכומים דומים יושקעו בקווי רכבת-קלה חדשים בירושלים. במרכז התוכניות לעשור הבא - 3 קווי מטרו במטרופולין תל-אביב, בהשקעה של 140 מיליארד שקל. הרכבת ה"כבדה" תזדקק ל-123 מיליארד שקל נוספים כדי לממש את תוכנית הפיתוח 2040.

החזון הכלכלי של חזקיהו ראוי להערכה, אבל המבחן הוא בביצוע. הסיבה למיעוט ההשקעות בתשתיות בשנים האחרונות לא הייתה מחסור בכסף, אלא חסמים רגולטוריים, תכנון לקוי, וגרירת רגליים. הקבלנים הסיניים שמעורבים בבניית הקו האדום בתל-אביב העריכו שבסין היה ניתן לבצע את הפרויקט בתוך 3-4 שנים. בישראל הוא צפוי לקחת עד 20 שנה (מרגע ההחלטה).

כמו גנן שמנסה להשקות את הפארק העירוני באמצעות צינור מקלחת, החשב הכללי עתיד לגלות שהבעיה איננה מחסור במים, אלא בכך שהצינור אינו מספיק רחב. חברות התשתיות הבינלאומיות אינן ממהרות להשקיע במדינה שבה לוקח 4 שנים להחליט על הוספת קומה לחניון, וזה עוד לפני שדיברנו על המצב הגיאו-פוליטי.

בינתיים אפילו את מסיבת העיתונאים להכרזה על מהפכת התשתיות של חזקיהו, האוצר לא הצליח להוציא לפועל - בגלל ריב על קרדיט עם שר התחבורה ישראל כ"ץ.

בהצלחה חזקיהו. לא יכולת לבחור אתגר יותר גדול.