ההתמחות בעריכת דין תוארך: החוק עבר בקריאה שנייה

לקראת מהפכה במסלול ההכשרה של עורכי הדין: אחרי שנים של דיונים ומחלוקות, עבר הערב (ג') החוק להארכת ההתמחות בעריכת דין בקריאה ראשונה ושנייה בכנסת ונכנס לספר החוקים.

מטרת החוק היא לשפר את הכשרתם המקצועית של הסטודנטים והמתמחים המוסמכים כעורכי דין, כך שיהיה ניתן להפחית תופעות של רשלנות מקצועית עתידית. 

על-פי הצעת החוק, ההתמחות בעריכת דין של בוגרי תואר ראשון במשפטים תוארך לתקופה של שנה וחצי, במקום שנה כיום. החוק יחול על כל סטודנט למשפטים שיתחיל את לימודיו באוקטובר 2017.

נזכיר כי כדי להיות מוסמך בעריכת דין ולהתקבל ללשכה, חייב כל בוגר תואר במשפטים לסיים התמחות ולעבור בהצלחה מבחנים בכתב ובעל-פה של לשכת עורכי הדין.

בנוסף, לפי הצעת החוק, ימונה נציב שתפקידו יהיה לפקח על ההתמחות. בהצעת החוק מוסבר כי "מתוך רצון להיטיב ולהגביר את הפיקוח על עבודת המתמחים, שרת המשפטים תמנה נציב פיקוח על ההתמחות. הנציב יעמוד בראש יחידת הביקורת והאכיפה להתמחות הקיימת בלשכת עורכי הדין".

תפקיד הנציב יהיה לוודא כי תקופת ההתמחות נעשית כראוי, וכי זכויות המתמחה נשמרות בצורה מדויקת (לרבות שכר העבודה, תוספת שעות נוספת, שעות העבודה ויתר הזכויות הרלוונטיות). הנציב יגיש לשרת המשפטים ולוועדת חוקה דוח על פעילותו, סקירה על עבודתו והמלצות.

כמו כן, הנציב יטפל בתלונות שהגיעו אליו ויוכל להמליץ ללשכת עורכי הדין לפתוח בהליך משמעתי כלפי מאמן שסרח וחרג מהכללים והזכויות של מתמחה. לשכת עורכי הדין תוכל להפעיל סנקציות כנגד מאמן (עורך דין שמופקד על הכשרתו של מתמחה בתקופה ההתמחות), לרבות שלילת רישיון למאמן לתקופה ארוכה. 

מספר טיוטות 

בניגוד לטיוטות קודמת של הצעת החוק להארכת תקופת ההתמחות, שביקשו להחריג חלק מהסטודנטים למשפטים ולאפשר להם להמשיך ולעשות התמחות של שנה אחת בלבד - הצעת החוק שעברה בסופו של דבר בוועדת החוקה קובעת כי כל המתמחים ללא יוצא מן הכלל יצטרכו להתמחות במשך שנה וחצי.

טיוטה קודמת של החוק הציעה כי סטודנטים שלומדים לתואר שני, סטודנטים שלומדים לתואר ראשון כפול (למשל, במשפטים ובכלכלה או במשפטים ובמדע המדינה), או סטודנטים שמבצעים 80 שעות עבודה מעשית (פרקטיקום), יוכלו להמשיך ולעשות שנת התמחות אחת בלבד.

ואולם, הנוסח הזה של הצעת החוק זכה להתנגדות של האוניברסיטאות ושל גורמים נוספים, שטענו כי היא מפלה לטובה את המכללות למשפטים שיש להן עוצמה כלכלית לאפשר לסטודנטים שלהם תוכניות פרקטיקום, תארים כפולים ולימודים מהירים לשני תארים. ובמלים אחרות, המתנגדים להחרגות לחלק מהסטודנטים - ובהם ח"כ מרב מיכאלי - טענו כי ההחרגות יאפשרו לבעלי אמצעים לקצר את תקופת ההתמחות, בעוד שסטודנטים "רגילים" שלא יכולים לממן תואר שני או לממן לימודים במכללות הפרטיות, ייאלצו לעשות התמחות של שנה וחצי. 

"הישג אדיר" 

ח"כ מיכאלי מסרה היום כי "ההחלטה על מסלול אחד להתמחות של שנה וחצי לכלל בוגרי התואר במשפטים הוא הישג אדיר לסטודנטיות ולסטודנטים למשפטים. הצלחנו לסכל הצעת חוק לפיה ניתן יהיה באמצעות כסף וקומבינות לקצר את ההתמחות".

לדבריה, "למדינה אסור בשום צורה לאפשר חקיקה שהיא מפלה מיסודה, ואני שמחה שגם חברי הוועדה הבינו זאת".

מי שדחפה והביאה להעברת הצעת החוק בוועדה היא שרת המשפטים איילת שקד, שאמרה היום כי "אנו מחזירים למקצוע את יוקרתו. הארכת ההתמחות בקרב ציבור עורכי הדין ראויה, משום שהם עוסקים בחיי אדם ובענייניהם הרגישים ביותר. בתקופת ההתמחות מקבל המתמחה כלים בסיסיים אשר יסייעו לו בקריירה המשפטית שלו להבנה מיטבית של המקצוע. כלים אלה מטרתם למנוע פגיעה עתידית בציבור הלקוחות ולוודא כי רמת השירות אשר ניתנת להם היא איכותית ומקצועית".

לדברי שקד, "הארכת ההתמחות, לצד החמרת הפיקוח על המאמנים במשך תקופת ההתמחות, תשביח את עורכי הדין, תמנע זילות של המקצוע ותחזיר למקצוע את יוקרתו. כשם שרופאים ורואי חשבון מתמחים תקופות ארוכות על-מנת לוודא כי שילוב התאוריה עם הפרקטיקה נעשה על הצד הטוב ביותר - כך ראוי שיהיה בקרב ציבור עורכי הדין, העוסקים בחיי אדם ובענייניהם הרגישים ביותר".

לשכת עורכי הדין, שהייתה שותפה מלאה לגיבוש הצעת החוק, מסרה כי "מהלך זה משלים את הרפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, אשר במסגרתה שונתה גם מתכונת בחינת ההסמכה, אליה התווסף הדין המהותי לצד הדין הפרוצדוראלי. לשכת עורכי הדין יזמה, תמכה והובילה את הצעת החוק, אשר הוגשה כהצעת חוק ממשלתית בהובלת שרת המשפטים".

לשכת עורכי הדין בירכה גם על הקמת יחידת הפיקוח והאכיפה בעניין ההתמחות ומינוי נציב פיקוח על ההתמחות. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, אמר כי "אין ספק שאישור הצעת החוק להארכת ההתמחות יוביל לכך שתהליך הכשרתם והסמכתם של עורכי הדין יהיה איכותי ומקצועי יותר ויבטיח שעורכי הדין החדשים יהיו בעלי הכשרה טובה, ראויה ויסודית". 

ח"כ רויטל סויד מסרה בתגובה: "הארכת ההתמחות תתרום להכשרת המתמחים, תדרבן עורכי דין להעסיק מתמחים ותעמיד עורכי דין מקצועיים, כיאה למי שעוסקים בדיני נפשות וממונות של הציבור. כמי שהייתה מתמחה בעצמה ואחר-כך עורכת דין עצמאית שהעסיקה מתמחים, אני יודעת שמצב הדברים כפי שהוא כיום הוביל לסיטואציה בה הרבה עורכי דין נמנעו מלהעסיק מתמחים, דבר שפגע לבסוף במתמחים עצמם ובהכשרתם. לצד זאת, לא פחות חשוב גם לדאוג לתנאיהם ולכבודם של המתמחים ולוודא כי הארכה תנוצל כראוי ותשמש לצורך למידה איכותית. זהו הדבר שעמד לנגד עיני בדיונים בוועדת החוקה על תיקון החוק". 

"דלתות המקצוע נסגרות"

עם זאת, לא כולם מרוצים מהארכת ההתמחות, ויש מי שחושש שהמהלך הוא בעייתי במובנים לא מעטים. פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, אומר כי "ההחלטה להאריך את ההתמחות היא בעיקר מימוש הבטחת בחירות של ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה".

לדברי אלבשן, "המשמעות של הארכת ההתמחות במשפטים תהיה הקטנת פתח השער של מקצוע עריכת הדין לאוכלוסיות חלשות ומוחלשות".

לדבריו, "דלתות המקצוע נסגרות בפני אלה שהמשפט הכי זקוק להם - קבוצות מודרות שמנוכרות למשפט כמו חרדים וערבים. הארכת ההתמחות מצמצמת בחצי את מספר המקומות להתמחות במשרדי עריכת הדין, בחברות ובשירות הציבורי. בנוסף, אנשים שמגיעים מאוכלוסיות מוחלשות בקושי מצליחים לשרוד כלכלית בתקופת הלימודים, והם נאלצים לעבוד בעבודות נוספות בזמן הלימודים. כשהם נכנסים להתמחות, אסור להם לעבוד בעבודה נוספת. מהיום הם יצטרכו להתקיים בשכר מאוד נמוך במשך חצי שנה נוספת. המשמעות של חצי שנת עבודה נוספת בשכר נמוך עבור חרדי או ערבי בעל משפחה היא הרבה פעמים ההבדל בין להיות עורך דין לבין לא להיות עורך דין".

עם זאת, גם פרופ' אלבשן מודה כי להצעת החוק יש היבטים חיוביים, וכי הארכת ההתמחות והגברת הפיקוח על אופן ההתמחות עשויות להביא לשיפור רמתם המקצועית של עורכי הדין.