רשות ההגבלים פתחה בבחינת הסדרי ההפצה בענף המזון

רשות ההגבלים העסקיים פתחה באחרונה בבדיקה של תחום הסדרי ההפצה. ל"גלובס" נודע כי במסגרת הבדיקה שתתרכז בענף המזון, הרשות צפויה לבחון את שוק ההפצה בענף על-מנת להגדיר את עמדתה בעניין הסדרי הפצה, ולקבוע מדיניות שתסדיר באילו מצבים מדובר בפגיעה בתחרות.

שרשרת ההפצה היא אחד המרכיבים היקרים בהבאת המוצרים אל הלקוח, במיוחד עבור ספקים קטנים, ומכאן הצורך לחבור לספקים גדולים יותר ולייעל את מערך ההפצה. הרשות מעוניינת לוודא שאל הסכמי ההפצה לא מתווספים הסכמי תיאום שעשויים לפגוע בתחרות, על-ידי כך שתעצים את כוחם של הספקים הגדולים הן מול הקמעונאים והן מול המתחרים שלהם.

בדיקת הרשות, שתימשך כמה חודשים, תבחן מצבים שבהם יצרניות המזון הקטנות המוגדרות ספקים קטנים חוברות לחברות המזון הגדולות, כמו תנובה, אסם ושטראוס, או לחברות הפצה גדולות, כמו דיפלומט ושסטוביץ, על-מנת שיפיצו עבורן את מוצריהן לרשתות הקמעונאיות. בחלק מהמקרים הן גם מנהלות עבורם משא-ומתן על התנאים שבהם יימכרו המוצרים.

הסדרים כאלה מעוררים חששות, אך גם מאפשרים התייעלות תפעולית אדירה לגופים קטנים. מחד גיסא הם נותנים כוח נוסף לספקי המזון הגדולים, בכך שהם מרחיבים עוד יותר את מגוון המוצרים שהם מספקים עבור הרשתות, כלומר מייצרים תלות גדולה יותר של הרשת בספק המזון הגדול. מאידך גיסא, עשויה להיות להם השפעה חיובית מהותית על ספק קטן של מוצרים כמו טחינה, שוקולד או סוכרזית, שאחרת היה זקוק לרשת הפצה משל עצמו. כך בעצם הספק הקטן יכול לרכוב על רשת הפצה קיימת, מה שמאפשר לו נוכחות על המדף, ובמילים אחרות: תחרות.

יש מגוון רחב של הסדרי הפצה, החל בספקים שמפיצים ספקים קטנים יותר ברמה הלוגיסטית, כלומר משמשים להם "גלגלים" באמצעות משאיות ומביאים אותם לחנויות או למרכזים הלוגיסטיים של הרשתות באמצעות מערך ההפצה שלהם. במקרים אחרים הספק הגדול גם מנהל מול הרשת משא-ומתן עבור הספק הקטן לגבי המקום שהוא יקבל על המדף, הנראות שתהיה לו, אילו מבצעים והנחות יינתנו. ויש גם מקרים שבהם הספק הקטן גם מספק חומרי גלם לספק הגדול.

עד היום רשות ההגבלים העסקיים התייחסה לשוק המפיצים ושוק הספקים כשני שווקים שאין זליגה ביניהם, וקשרי ספקים-מפיצים (הסכמים אנכיים) נתפסו כבעייתיים רק כשנוצר חשש שספק או מפיץ חזקים במיוחד מסוגלים להשפיע על הכוח של השחקנים בשוק האחר.

חשש מהפעלת כוח שוק מתואם

במסגרת הבדיקה ייבחנו הסכמי הפצה של ספקים גדולים המפיצים ספקים קטנים יותר. למשל, חברת שטראוס, המפיצה את מוצרי מיצי פריניר, פרימור ואת טחינת הנסיך; אסם, המפיצה בין היתר את מוצרי מחלבות גד, מותג הטונה פסיפיקו, מוצרי המזון לחיות מחמד פורינה, תפוגן וקפה לנדוור; ותנובה, המפיצה את גבינות משק - אחים מאיר, ושהחודש הודיעה כי תפיץ את המיצים של פריניב, שב-3 השנים האחרונות הופצה על-ידי זוגלובק.

במקרה זה, עבור תנובה מדובר בהכנסה נוספת, ועבור פריניב מדובר ביתרון, שכן עד כה יכולת ההפצה של הרשת הייתה מוגבלת לרשתות הקמעונאיות בלבד, ולא אפשרה לה למכור לשוק הפרטי (מינימרקטים ומכולות).

במסגרת ההסכם, פעילות המכירה של פריניב תתבצע באמצעות מערך המכירות הקמעונאי של תנובה, ואילו פעילות ההפצה תתבצע באמצעות מערך ההפצה המצונן של תנובה שהוא הגדול בישראל.

הסדר דומה מקיימת תנובה, באישור רשות ההגבלים העסקיים, גם עם גבינות משק - אחים מאיר. על-פי ההסכם, מחיר המוצרים לקמעונאי יהיה מחיר מחירון שתקבע המחלבה, אולם תנובה רשאית להעניק הנחות נוספות לקמעונאים על-פי שיקול-דעתה ועל חשבונה. הסכם ההפצה בין השתיים התקיים לאורך שנים בלי שהובא לאישור מערך ההגבלים העסקיים, ובעקבות מגעים שניהלו הצדדים עם הרשות נחתם ההסכם, שבמסגרתו תנובה והמחלבה נדרשו לשלם לאוצר 385 אלף שקל ו-20 אלף שקל בהתאמה על כך שלא הביאו זאת לאישורה קודם - אך ההסכם אושר.

במעמד האישור ציין מ"מ הממונה על ההגבלים דאז, אורי שוורץ, את החששות התחרותיים האפשריים הנובעים מהסכם הפצה כזה, בהם הפעלת כוח שוק מתואם ביחס למוצרים שמשווקות שתי החברות, או האפשרות שתנובה - המחזיקה בנתחי שוק גבוהים בחלק מהמוצרים המשווקים על-ידה - תבצע "קשירה" בין גבינות האחים מאיר למוצרים בסל שלה, למשל במחיר גבינת פרמז'ן, באופן שיגרום לדחיקה של חברות מתחרות.

הכניסה של שופרסל לתחום ההפצה, שנחשפה אמש ב"גלובס", עשויה להוות סוגיה נוספת שתיבדק, שכן גם היא עלולה להשפיע על התחרות. אם שופרסל אכן תהפוך לשחקנית משמעותית בתחום ההפצה, בנוסף להיותה קמעונאית, יהיה צורך לבחון גם את הסדרי ההפצה שלה.