S&P מעלה תחזית דירוג האשראי לישראל מ"נייטרלי" ל"חיובי"

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P מעלה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"נייטרלי" ל"חיובי". משמעות ההודעה של S&P היא כי העלאת דירוג האשראי של ישראל צפויה בטווח של שישה חודשים עד שנתיים. חשוב לציין כי ייתכן שהדירוג לא יועלה בסופו של דבר אם בתקופת הביניים יחול שינוי משמעותי לרעה באחד הקריטריונים המרכזיים שעליהם מתבסס הדירוג, כמו למשל יציבות פוליטית.

ב-S&P מציינים כי התקדמות נוספת בהפחתת נטל החוב הציבורי כיחס מהתוצר עשוי להביא להעלאת דירוג. לחלופין, היחלשות של הביצועים התקציביים, צמיחת הכלכלה או ביצועי מאזן התשלומים, כמו גם עלייה משמעותית בסיכונים הביטחוניים עלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.

שר האוצר משה כחלון אמר בתגובה להעלאת תחזית הדירוג: "האמון שמביעים הגופים הכלכליים החשובים בעולם בכלכלת ישראל פעם אחר פעם הם הוכחה לכך שמדיניות של השקעה בזוגות הצעירים, צמצום הפערים החברתיים, חמלה כלפי החלש ורגישות חברתית הם הדרך הנכונה להצמיח את המשק והכלכלה. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובנחישות".

החשב הכללי רוני חזקיהו אמר כי "העלאת תחזית הדירוג משקפת את הביצועים הפיסקליים החזקים ומדגישה את החשיבות בהמשך מדיניות המעודדת צמיחה תוך הורדת יחס חוב תוצר".

להעלאת תחזית הדירוג צפויה להיות השפעה גם על דירוג האשראי של מדינת ישראל בשתי הסוכנויות הבינלאומיות הגדולות האחרות: מודי'ס ופיץ'.

דירוג האשראי הנוכחי של ישראל ב-S&P הוא A+ והוא הועלה על-ידי הסוכנות מ-A בספטמבר 2011. מאז העלאת הדירוג האחרונה הצליחה הממשלה להוריד את יחס החוב הציבורי לתוצר (תמ"ג) - קריטריון מרכזי בדירוג האשראי של מדינות - מ-69% ל-64.6% בסוף 2016.

בראיון בלעדי ל"גלובס" שנערך לפני שלושה שבועות בישראל נשאלו האנליסטים בצוות הדירוג של ישראל האם יש כוונה להעלות את דירוג האשראי לאור הורדת יחס החוב.

תשובתם הייתה כי "ראינו ירידה מרשימה ביחס החוב-תוצר, אבל מה שאנחנו צריכים לבדוק לפני העלאת דירוג הוא האם ירידת החוב הייתה כתוצאה מהמחזור הכלכלי או שזה תוצאה של מדיניות פיסקלית ממשלתית. השאלה הזו מתחדדת השנה כשאנחנו מצפים לירידה בקצב הצמיחה ולגידול מסוים בגירעון (לעומת 2016 - ע"ב). בינתיים אנחנו רואים שהממשלה משתמשת בהכנסות העודפות שלה להגדלת הוצאות ולא לצמצום החוב".

בהודעה מטעם S&P יש התייחסות מינורית לסיכוני אי-יציבות פוליטית כתוצאה מההתקדמות בחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהודעה נאמר רק כי מבנה הקואליציה "נותר הטרוגני" מה שעשוי לדעת האנליסטים להגביל את יכולת הממשלה לטפל בסוגיות מבניות ארוכות טווח של המשק והחברה, כגון פערי תשתיות, כישורים ירודים של קבוצות מסוימות בחברה (בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות), מחירי נדל"ן גבוהים וזמינות נמוכה של דיור.

הודעת S&P מתארת בהרחבה את חוזקות המשק הישראלי. להערכת הסוכנות תצמח כלכלת ישראל בשיעור שנתי ממוצע של כ-3.2% בשנים 2017-2020, שיעור גבוה יחסית למדינות ייחוס בעלות רמת עושר דומה. האנליסטים צופים כי הצמיחה תנבע מצריכה פרטית, המשך פעילות השקעות של תאגידים וכן יצוא שירותים חזק הנתמך על ידי גמישות מוניטרית. בדוח מצוין כי הביצועים הכלכליים של ישראל מאז המשבר הפיננסי העולמי הינם ראויים לציון, עם תוצר הגבוה בכ-100 מיליארד שקל מאשר בשנת 2010. יתר על כן, החשבון השוטף נמצא בעודף ושיעור האבטלה הינו הנמוך ביותר מזה מספר שנים.

בדוח מצוין כי הכנסות גבוהות ממסים וירידה בהוצאות הריבית תמכו בביצועים הפיסקליים של הממשלה והביאו לירידה בגירעון. כמו כן, שיעור גבוה של צמיחת התוצר ואינפלציה נמוכה דחפו מטה את החוב הממשלתי נטו. נציגי החברה טוענים כי במידה ויתרחש גידול בהוצאות הממשלה על בריאות, חינוך ותשתיות, הגירעון הממשלתי צפוי להגיע ל-3% מהתוצר בשנים 2017-2020, והחוב הממשלתי נטו יוותר קרוב לרמתו הנוכחית של כ-60% מהתוצר עד סוף שנת 2020.

האנליסטים מציינים כי בנק ישראל מתערב יותר בשוק המט"ח, מעל ומעבר להתחייבותו לרכוש מט"ח בכדי לאזן את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי המקומי על מאזן התשלומים. למרות רמת שפל היסטורית של הריבית ברמה של 0.1%, השקל המשיך להתחזק מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות על רקע יסודות מבניים חזקים. התחזקות השקל מצוינת כאחד הגורמים למדד מחירים שלילי בשנת 2016, שנה שנייה ברציפות, וישנה ציפייה כי הייסוף המתון יימשך בשנים הקרובות, מה שמוסיף את הצורך בהמשך חדשנות והורדת הלחצים הרגולטוריים לעסקים מקומיים בכדי להישאר תחרותיים מול השווקים החיצוניים.

עוד מצוין בדוח כי ביצועי יצוא חזקים ופיתוח מתמשך של מאגרי הגז הטבעי בחופי ישראל תורמים למעמדה החיצוני של מדינת ישראל. קרוב ל- 15 שנים של עודף בחשבון השוטף חיזקו את המאזן החיצוני של ישראל והביאו את המדינה לעמדה של מלווה נטו מול העולם. מחירי הדיור מצוינים כאחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי והאנליסטים סבורים כי הממשלה יישמה עד כה מגוון של צעדים מקיפים בכדי להגדיל את היצע הדירות, אך בהתחשב במגבלות הקיבולת בענף הבנייה, פריון נמוך יחסית בענף והמשך הגידול בביקוש, הטיפול במחסור בהיצע עלול להימשך זמן מה.