מהסקירה השבועית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (א') עולה תמונה שלילית בכל הנוגע להשתלבותם של ערבים במקצועות ההיי-טק. למרות שמספרם של הסטודנטים הולך ועולה בדרמטיות בשנים האחרונות, שיעור הנשירה של הסטודנטים הערבים נותר גבוה (59% נשירה), ומתוך אלה אשר יסיימו, סיכויי הקבלה לעבודה נותרים נמוכים (58% יעבדו בתחום), כלומר רק כ-30% בסך-הכול. רק לסטודנטים מצטיינים סיכוי דומה לזה של יהודים להתקבל לעבודה.
הסיבה המרכזית להשתתפות הנמוכה של ערבים במקצועות ההיי-טק היא מספרם הנמוך של סטודנטים הערבים הלומדים מקצועות רלוונטיים כמו מדעי המחשב, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. כך, בין השנים 2014-1985, מבין כלל בוגרי תואר ראשון במקצועות ההיי-טק רק 1,598 היו ערבים, 2.3% בלבד. כלומר, במשך 30 השנה הללו היו רק כ-50 בוגרים ערבים בשנה במקצועות ההיי-טק, באוניברסיטאות ובמכללות גם יחד.
בשנים האחרונות חל מפנה, ובשנה שעברה הגיע אחוז הסטודנטים הערבים במקצועות אלה לכ-9.5%, או 2,222 סטודנטים מהם צפויים לסיים בהצלחה, בהנחה שנתוני הנשירה יישארו כשהיו, 1,133 בוגרים. כלומר, מחזור תשע"ו יוסיף לתעשיית ההיי-טק הישראלית יותר בוגרים ערבים במקצועות מדעי המחשב והנדסה מאשר כעשרים מהמחזורים שקדמו לו גם יחד.
כאמור, נתוני הנשירה של ערבים גבוהים מהותית מאלה של המגזר היהודי: 59% מהערבים לא יסיימו את חוק לימודיהם לעומת 32% בלבד במגזר היהודי. גם לאלה אשר יסיימו בהצלחה את הלימודים לא צפויה בהכרח משרה בתעשייה. בעוד ששלושה מכל 4 בוגרי מקצועות ההיי-טק היהודים השתלבו בתעשיית ההיי-טק, רק 58% מהבוגרים הערבים יצליחו להשתלב במקצוע. כלומר, לבוגר יהודי סיכוי גבוה פי 1.3 מעמיתו הערבי להשתלב בתעשיית ההיי-טק. הפערים בסיכויי הקבלה מצטמצמים רק כאשר מדובר בתלמידים מצטיינים מהמגזר הערבי, אשר נמצאים בעשירון העליון של ציוני הפסיכומטרי הכמותיים.
הקושי בהשתלבות בתעשיית ההיי-טק חמור עוד יותר במקצועות שאינם "מקצועות הליבה" כמו משאבי אנוש, כלכלה וכדומה. בעוד ש-1 מכל 6.5 אקדמאים יהודים משתלב בתעשיית ההיי-טק, בקרב האוכלוסייה הערבית רק 1 מכל 50 אקדמאים ערבים משתלב בתעשייה. מכאן ניתן ללמוד שלא רק היבטים ענייניים של מסוגלות משפיעים על סיכויי הקבלה, אלא גם היבטים נוספים כמו סטראוטיפים שליליים על חברי המגזר, מחסור בדמויות חיקוי מקרב המגזר ומיעוט בקשרים (שכן התעשייה מבוססת רבות על גיוס בשיטת "חבר מביא חבר") מקשים על ערבים להשתלב בהצלחה בתעשייה ההיי-טק, אם במקצועות הליבה ובעיקר במקצועות נוספים.
ארגון צופן, הפועל לקידום ההייטק בחברה הערבית, מסר בתגובה: ״אנו מברכים על העלייה במספר הסטודנטים הערבים למקצועות ההיי-טק באקדמיה. עם זאת יש להדגיש כי תהליך שילוב האקדמאים הטריים בחברות ההייטק הנו מורכב ממגוון סיבות, ביניהן גם העובדה שמדובר לרוב על צעירים ללא ניסיון תעסוקתי. רוב חברות ההייטק טרם ערכו התאמה של תהליכי הגיוס, אולם חברות שכן עשו זאת יכולות להעיד על היתרונות הרבים ועל הגידול המרשים במועסקים הערבים. גורם נוסף הוא הממשלה שצריכה להבין שעליה לעודד חברות הייטק לפתוח סניפים בישובים ערבים ולדאוג ליישומן של תכניות ממשלתיות לשילוב אוכלוסיות בהייטק.״
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
