פופוליזם וטפטוף מלמעלה

דונלד טראמפ הציג אמש (ד') את חזונו לרפורמה במערכת המס האמריקאית, חזון שהיה עטוי בכסות פופוליסטית של כלכלה לאומנית, אך היה רווי בסממני גישת הטפטוף מלמעלה, אותה תורה רפובליקאית ותיקה, שגורסת שקיצוצי מס מופלגים לעשירים מופלגים יחוללו זליגת כספים מהמאיונים העליונים למאיונים התחתונים, יתנו בכך תנופה לכלכלה כולה ובא לאמריקה הגואל.

טראמפ הונף לבית הלבן על כנפי רטוריקה פופוליסטית, אך כשעל הפרק עומדות יוזמות חקיקה חשובות באמת, יוזמות שכרוכים בהן כסף גדול ואינטרסים של וול סטריט וקברניטיו - לא נתחי בשר אדום למעריצים ימניים כבניית החומה או הטלת הגבלות על להט"בים - המיליארדר מהשדרה החמישית חוזר למקורותיו האידיאולוגיים, ולעזאזל המוני הפלבאים שהצביעו בעדו.

כך היה לפני כמה חודשים, כאשר טראמפ תמך ביזמת חקיקה של הרפובליקאים בקונגרס, שהייתה אמורה למוטט את אובמה-קר אך הייתה גוזלת את ביטוח הבריאות מעשרות מיליוני אמריקאים, רבים מהם מצביעיו. (המאמץ כשל). ועתה זה קורה שוב, עם תוכנית רפורמת המיסוי שתעניק מי יודע כמה מיליארדי דולרים למאיונים העליונים, וכמה פירורים, אם בכלל, לאחרים.

עובדה היא, שהסעיף האופרטיבי היחידי בנאום היה קריאה לקצץ את מס החברות מ-35% ל-15%, מתנה גדולה לצמרת עשירי ארה"ב, ולתמרץ חברות אמריקאיות להחזיר הביתה את רווחיהם שמוחזקים עתה מעבר לים (ע"י הורדת המיסוי על רווחים אלה), עוד שי ענקי. לעומת זאת, על טובות ההנאה שצפויים להפיק מהרפורמה אלה שניצבים נמוך יותר בסולם המעמדי דיבר טראמפ במונחים כלליים ומופשטים. למשל, כך: "הגיע הזמן לתת לעובדים האמריקאים העלאת שכר שהם ממתינים לה כבר שנים רבות רבות". או: "מערכת המס צריכה להיטיב עם האמריקאים הנאמנים, העובדים קשה, ובני משפחותיהם... ולכן צריך לפשט באופן דרמטי את מערכת המסים".

טראמפ, שדיבר בכנס במיזורי, הצדיק את ההטבות התאגידיות כך: "משיעור מס (תאגידי) שהיה נמוך יותר מאלה של מתחרינו, הגענו לשיעור שגבוה ב-60% מזה של המדינות המתחרות. ויתרנו לגמרי על היתרון שלנו בהשוואה למדינות אחרות. אך אנו לא נוותר יותר... אנו חייבים להוריד את שיעור המס על העסקים באמריקה כדי להבטיח שמקומות העבודה יישארו באמריקה.... אמריקה שאנו אוהבים".

מעבר להכללות, לא הציע טראמפ שום תוכנית מפורטת לרפורמה במערכת המסים. הוא מותיר את מלאכת החקיקה הקשה לקונגרס בלי שום הנחיות מהבית הלבן, כפי שמקובל ביזמות חקיקה אחרות. מגעים בין נציגי הממשל - גארי קוהן, יו"ר המועצה הכלכלית הלאומית בבית הלבן, וסטיבן מנוצ'ין, שר-האוצר - לקונגרס בחודשים שחלפו לא הולידו בינתיים שום תוכנית, ועובדה זו מצביעה על הקשיים שבהם תיתקל היזמה הזו. גם הנאום משקף את אי הוודאות.

בנאומו, סייג טראמפ את הקריאה להורדת מס החברות כך: "באופן אידיאלי... היינו רוצים להוריד את מס החברות לרמה של 15%". המילים "באופן אידיאלי" מרמזות כמובן על ההתמקחות האינטנסיבית שצפויה בקונגרס בסוגיה זו. על פי פרשנות ב"ניו-יורק טיימס", דנים עתה פקידי ממשל על הורדת מס החברות לרמה של 20% עד 25%, ולא 15%, כפי שהציע טראמפ.

נוסח הנאום לא כלל קריאה של הנשיא להפחתת מס הכנסה על עשירים - קריאה כזו הייתה עלולה להרגיז את ה"בסיס", ליבת מצביעי טראמפ - אך הנשיא ויועציו בחנו אפשרות להוריד את מדרגת המס העליונה מ-39.6% ל-35%. עתה - אומר ה"טיימס" - בוחן הממשל אפשרות להשאיר את מדרגת המס העליונה כפי שהיא.

הצלחת היזמה הרפובליקאית רחוקה מלהיות מובטחת. הרוב הרפובליקאי בסנאט קטן ודי בשלושה עריקים כדי למוטטו ולהקנות ניצחון גדול לדמוקרטים, בדיוק כפי שקרה בהצבעה על הצעת החוק שהייתה אמורה למוטט את אובמה-קר.

אחרי התבוסה הזו, חקיקת מיסוי חדשה תהיה חיונית לשמירת הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים, ואולי בסנאט, בבחירות הביניים ב-2018. אובדן הרוב אפילו באחד משני הבתים יתקע מקל גדול בגלגלי בנשיאות טראמפ ויהפוך אותו לנשיא מקרטע בשנתיים האחרונות של כהונתו.

כמקובל בחשיבה הרפובליקאית, סומך טראמפ שהצמיחה הכלכלית המקווה שתניב הרפורמה תכסה את הגרעון התקציבי שהיא תיצור, אך הדמוקרטים אינם קונים זאת. ראש הסיעה הדמוקרטית בסנאט, צ'אק שומר, אמר אתמול: "אם הנשיא רוצה להשתמש בפופוליזם כדי למכור את תוכנית המס שלו, הוא צריך לפעול כפי שהוא מטיף ולקדם תוכנית שתשים במרכז את בני מעמד הביניים, לא את המאיון העליון".

"המאבק על התוכנית של טראמפ עומד להיות אחד מהמאבקים הגדולים ביותר שנראה בשלושת החודשים הקרובים", אמר הסנאטור הדמוקרטי.