המדינה מודה: הצרכנים לא נעזרים באפליקציות השוואת מחירים

אחד מהסעיפים השונים במחלוקת בחוק המזון, שנולד מהמחאה החברתית מתוך שאיפה להוזיל את יוקר המחיה, הוא נושא שקיפות המחירים. החוק קובע כי על רשתות המזון המוגדלות כרשתות גדולות (ומחודש יולי האחרון גם רשתות הפארם) להעביר את מחירי כל המוצרים שבחנויות הרשת ובכל סניף בנפרד - באופן שוטף על בסיס שעתי.

בתצורה המקורית של אותו מאגר מחירים מתקבל מאגר ג'יבריש - גיבוב של אותיות ומספרים שאין לצרכן שום יכולת להתמצא בו. מיומו הראשון של המאגר גם המדינה הבינה שהוא לא ניתן לפיענוח, למעט דרך מנועי השוואת מחירים מסחריים דוגמת מייסופרמקט, זאפ מרקט או פרייסז - מה שהמדינה אף הצהירה מראש כי זו כוונתה, קרי הישענות על השוק הפרטי בפיענוח מאגר המחירים והנגשתו לצרכן.

כעת מבינים במשרד הכלכלה וברשות להגנת הצרכן שהרעיון הזה הוכח ככישלון במבחן המציאות, בין היתר לאור העובדה שהשימוש במנועי השוואת המחירים הללו הוא כלי זניח ושולי על-ידי הצרכנים.

בעקבות זאת, שני הגופים הכריזו היום (ה') כי יעניקו מענק כספי בסך כולל של 550 אלף שקל לאתרים ולאפליקציות להשוואת מחירים בתחום המזון והפארם. הרעיון הוא לעודד להגדיל את מספר הצרכנים שישתמשו באפליקציית הללו בפועל, ככלי להשוואת מחירים, כשהיעד הוא להביא לגידול של פי שניים בהיקף המשתמשים כיום.

המענק יוענק בתום פרק זמן של חצי שנה מיום השקת תחרות: הפרס יחולק לאתר/אפליקציה שיגיעו למספר המשתמשים הגבוה ביותר בחלוקה לשתי קטגוריות (אתרים ואפליקציות), כשהאתר שיגיע למקום הראשון יקבל 175 אלף שקל כשיציג היקף של 300 ביקורים (של גולשים שונים) בחודש קלנדרי. האתרים שיגיעו למקום השני יקבלו מענק של 100 אלף שקל (עבור 100 אלף מבקרים).

בקטגוריית האפליקציות יוענק פרס ראשון של 75,000 שקל עבור אפליקציה שתגיע בתוך חצי שנה ל-75,000 "משתמשים ייחודיים" (USERS) בחודש קלנדרי אחד (כשמדובר בגידול של 1.5 ביחס למספר המשתמשים), פרס שני בסך של 50,000 שקל יינתן לכל אחת משתי האפליקציות הראשונות שהגיעו ל-50,000 משתמשים ייחודיים בחודש קלנדרי אחד. חברה אחת יכולה לזכות במענק האינטרנט וגם במענק האפליקציה ולהגיע לסך של 250 אלף שקל.

האם דרך הגדלת היקף המשתמשים תבוא הישועה בדמות הורדת יוקר המחיר? עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות, אמר כי "העידוד להנגשת אפליקציות חשוב אך הוא יועיל רק אם הצרכנים יעשו בהן שימוש. אני קורא לצרכן הישראלי לנצל את הכלים שברשותו לצרכנות נבונה".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הדגיש כי מדובר בצעד אחד מבין שורה של צעדים בהם נוקט המשרד להורדת יוקר המחיה, כשהוא סבור כי "השוואת מחירים רחבה ומקיפה, תגביר את התחרות בין הרשתות ותביא להורדת המחירים".

מבחינת אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, השוואת מחירים הוא לא הכלי שיוריד את יוקר המחיה. "יוקר המחיה נמצא בידיים של הרגולטור והוא לא יכול להיעשות דרך מאגר מחירים שכיום מי שמשתמש בו הם בעיקר הקמעונאים היות ומדובר בכלי להשוואת מחירים. במקום שאשלח סוקר לסניפים של המתחרה יושב כלכלן כל היום ובודק מחירים. זה כלי שגם מוביל להורדת מחירים, חשוב לציין".

- אם יוצג סל מצומצם של כמה מאות מוצרים מרכזיים במקום אלפי מק"טים, רעיון שעלה בשעתו, זה יוביל לדעתך את הצרכנים להשתמש במאגרים ואתכם להוריד מחירים?

"לא, משום שלכל צרכן יש את הסל שלו", אומר רביד. "גם במדינות אחרות בהן קיימים מאגרים דומים הצרכנים לא משתמשים בהם. ואני חוזר ואומר שלא מכאן יוזלו המחירים. הנה הבוקר בא שר האוצר ומצהיר על ביטול המס על דבש שבועיים לפני החג. זה לעג לרש כי את הדבש כבר קנינו מזמן. אם היו באמת רוצים שתקנו דבש במחיר זול יותר היו אומרים את זה לפני חודשיים ואז היינו מוכרים דבש ב-15-20 שקל לק"ג ולא ב-40 שקל לק"ג כפי נאחנו נמכור היום, וזה נכון לי ולכל המתחרים שלי וגם ליבואנים שכבר נערכו מזמן עם כמויות לחג. המס המגן עומד על 18.5 שקל לק"ג ואנחנו קונים בחו"ל דבש ב-13 שקל לק"ג - אבל בתזמון הנוכחי מדובר בהכרזה שאין מאחוריה כוונה אמיתית להוזיל את המחירים, לפחות לא קונקרטית לחג הזה".

באפליקציית פרייסז תולים את חשיפת הצרכנים למאגרי המחירים בקמפיינים שיווקיים "הקמפיין של משרד הכלכלה, בדומה לקודמו, היה אפקטיבי מאוד ואין ספק שהביא למודעות מוגברת בקרב הציבור לאפשרות להשוות", אומר בעז יהב מנכ"ל פרייסז. "היכולת להשוות מאפשרת לחסוך בקניות ובתקופת הקמפיין ראינו גידול של מאות אחוזים בכמות ההורדות היומיות של האפליקציה וגידול של כ-150% בכמות המשתמשים הכוללת באפליקציה ביחס לתקופה שלפני הקמפיין. בנוסף, ראינו גידול במעורבות של המשתמשים, לדבריו, "כיום, שבועיים אחרי הקמפיין כמות המשתמשים ירדה, אולם היא עדיין גדולה בכ 50% מכמות המשתמשים שלפני הקמפיין.

אתרים/אפליקציות שיוכלו להשתתף בתחרות יצטרכו לעמוד בכמה תנאים. כך למשל, כאלה המקבלים מידע מ1/2 מהרשתות, כאלה המאפשרים השוואה של מוצר בודד ושל סל מוצרים שיגדיר הצרכן ועוד. 

מלכתחילה הרעיון להישען על מפתחים מסחריים שמונעים מאינטרס לגיטימי שלא בהכרח פוגש את הורדת יוקר המחיה הוא מעוות. בשעתו נומק שמדובר משיקול של עלויות כלכליות לאור הפלטפרומה הטכנולוגית הנדרשת להיצג מאגר ממשלתי קריא ונגיש לצרכנים. היום למעשה המדינה מכניסה כסף לכיס (לקופת הציבור) במטרה לעודד חברות מסחריות להגדיל את הכניסות אליהן - כשייתכן שנכון היה לנווט את התקציב הזה לשם פיתוח מאגר נטול אינטרסים מסחריים, מאגר שיישרת את המדינה בלבד.