רשות המסים - סומא באפילה

המלחמה שמנהלת רשות המסים נגד מעלימי מס על השכרת דירה היא בעיקר מביכה. ההחלטה לשלוח כעת מכתבי בדיקה והתראה לבעלי שתי דירות, לאחר שעד כה שלחו שם מכתבים רק לבעלי 3 דירות ומעלה, היא בסה"כ עוד ירייה באפלה. ניסיון לנהל מלחמה במקלות ובחיצים במאה ה-21. ככה זה כשלרשות המסים אין מושג מי משכיר פה דירה (גם מי שיש בבעלותו 2 דירות לא בהכרח משכיר אחת מהן. גם מי שבבעלותו דירה אחת עשוי להשכירה ולשכור אחרת במקומה). אין לה גם מושג מי בכלל נכנס תחת חבות המס (מי משכיר דירה/דירות מעל רף הפטור של 5,000 שקל בחודש).

עוד לפני שמאשימים מישהו, צריך לזכור שחוסר המידע והשקיפות זו קודם כל בעיה אינהרנטית. עם כל הכבוד לסקרים ולמתודולוגיה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאומדת את השינוי במחירי השכירות בכל חודש, רובם המוחלט של השוכרים והמשכירים הם כמובן אנשים פרטיים. החוזים שהם כורתים ביניהם מונחים חתומים על המדף הפרטי של כל אחד ואחת. להבדיל מהליך מכירה ורכישה של דירה, שעובר בהכרח דרך מוסדות המדינה (רשות המסים, טאבו, רשות מקרקעי ישראל וכיו"ב), חלק לא מבוטל מהשוכרים אפילו לא משנה את הסטטוס של חיבור הגז והחשמל. וגם אלה שכן, לא מוסרים בשום שלב פרט כלשהו על המחיר שהם ישלמו או יקבלו מדי חודש.

וכל זה קורה, כשההוצאה על שכר דירה היא אחד הפרמטרים הכי חשובים ומהותיים לבחינת מצב המשק ומצבם של האזרחים. השכירות היא זו שקובעת את השינוי בסעיף הדיור מדי חודש (גם בגלל בעיית המהימנות של שקלול מחירי מכירה וגם בגלל שרכישת דירה, להבדיל משכירות, מתמחרת גם 'השקעה' ולא רק מחיר קורת-גג), סעיף שמשקלו עומד על רבע ממדד האינפלציה. השכירות הממוצעת גם קובעת את גובה הסובסידיה (20%) לדיור מוזל בפרויקטי שכירות. מעבר לכך, גובה שכר הדירה מהווה כמובן משקל לא מבוטל בהחלטה אם לקנות דירה או לשכור, או אם לקנות דירה להשקעה ועוד.

אלא שרשות המסים יכולה הייתה די בקלות להיות הפתרון. להיות הגוף הממשלתי שמחזיק אצלו את המידע, בדיוק כפי שהיא מקור המידע בנוגע לעסקאות למכירה ורכישה של נדל"ן. במקום זה, היא הפכה להיות חלק מרכזי בבעיה.

עם כל הכבוד להודעות שהיא מוציאה על פשיטות וחיפושי מעלימי מס (ברשפון, בצפון תל-אביב ועוד), עד כה נמסר על הגשת כתבי אישום בודדים, רק נגד אלה שטיפסו מאוד גבוה על המקפצה (לאחרונה למשל דווח על כתב אישום נגד יעקב ארביב, שהשכיר 53 יח"ד קטנטנות). ברשות המסים עצמה מודים שמעלימי מס בסכומים נמוכים יחסית סוגרים את ההליך הפלילי בכופר קנס, אבל מדגישים ש"גם סכנת המעצר היא לא חוויה נעימה".

אבל כשמעצר במדינת ישראל הפך כמעט לסטנדרט, הגיע הזמן שרשות המסים תחשוף מעט יותר שיניים נגד המאסה הגדולה של מעלימי המס - גם אלה שמשכירים דירה ב-6,000 ו-7,000 שקל לחודש, ולא משלמים שקל לקופת המדינה. דווקא בגלל שמדובר באנשים נורמטיביים, אפשר לדאוג שהם אלה שירוצו לרשות המסים, באמצעות איום אמיתי לקנס או למאסר, במקום שרשות המסים תשלח שוב ושוב מכתבים מביכים כסומא באפלה.