ארה"ב שוקלת לתבוע מישראל: החזירי עשרות מיליונים מהסיוע

מחלוקת חדשה מאיימת להתלקח בין ממשל טראמפ לבין ישראל. בשורש המחלוקת: כוונת משרד החוץ האמריקאי לתבוע מישראל שתחזיר לוושינגטון עשרות מיליוני דולר מכספי הסיוע האמריקאי לשנת הכספים 2017, שאותם קיבלה, לטענתו, שלא כדין.

לא ברור עדיין כיצד יגיב הבית הלבן על דרישת הסטייט דיפרטמנט, אך גורמים בקונגרס חוששים שממשל טראמפ ישתמש בדרישה הזו כקלף מיקוח עם ישראל לזירוז משא-ומתן פוטנציאלי בינה לבין הפלסטינים.

על-פי דיווח באתר הימני "וושינגטון פרי ביקון", בוחן עתה משרד החוץ בוושינגטון אפשרות לתבוע מישראל להחזיר לקופת האוצר האמריקאי 75 מיליון דולר, חלק מחבילת הסיוע של ארה"ב לישראל לשנת הכספים 2017.

מקבלי החלטות בסטייט דיפרטמנט אומרים כי ישראל קיבלה את חבילת הסיוע הזו לאחר שחתמה על הסכם עם ממשל אובמה, שלפיו היא התחייבה להחזיר לממשלים הבאים בוושינגטון כל סכום שהקונגרס יוסיף לחבילת סיוע, שהוסכם עליה במשא-ומתן בין נציגי ישראל לבין נציגי הממשל האמריקאי. כתב "גלובס" מציין, כי הטיעון הזה עולה בקנה אחד עם מה שאמרו נציגים ישראליים בעת חתימת ההסכם.

שגרירות ישראל בוושינגטון הודיעה שהיא אינה מעוניינת להגיב על הידיעה.

ההסכם עם ממשל אובמה - שמוגדר כמזכר הבנות - מבטיח לישראל סיוע שנתי בסך 38 מיליארד דולר לאורך עשר שנים, החל בשנת הכספים 2019 וכלה בשנת הכספים 2028. כל חבילה שנתית מורכבת מ-3.3 מיליארד דולר כמענק לרכישות מערכות נשק בארה"ב (FMF grants) ו-500 מיליון דולר לפיתוח, ייצור ורכישת מערכות הגנה מפני טילים.

המשא-ומתן על מזכר ההבנה היה קשוח, בין השאר בגלל דרישת האמריקאים לצמצם בהדרגה את חלק הסיוע שנועד לרכש מערכות נשק מחברות ישראליות, עד לביטולו כליל. ישראל נאלצה להסכים לכך, למרות הפגיעות שצפויות לתעשיות הביטחוניות. אך הממשל נאות לחתום על מזכר ההבנות רק לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסכים להוסיף נספח למזכר, שבו מתחייבת ישראל להחזיר לאמריקאים כל סכום שיחרוג מזה שנקבע במסמך, בעקבות פעולת חקיקה של הקונגרס. המכתב מתייחס רק לשנות הכספים 2017 ו-2018, שעליהן חלות תקנות מזכר ההבנות הנוכחי, ולא לעשר השנים שאחריהן, שיהיו כפופות לתקנות המזכר החדש.

בתדרוך לכתבים ישראלים בוושינגטון ב-14 בספטמבר אשתקד, היום שבו נחתם המזכר, אמר תא"ל יעקב נגל, ראש המשלחת הישראלית למשא-ומתן: "אם נקבל יותר (בעקבות חקיקה של הקונגרס) נחזיר לאמריקאים את הכסף העודף (בשנתיים הבאות)".

המצב קצת יותר מעורפל כאשר דנים ב-10 השנים שלאחריהן (2019 - 2028), שכפופות למזכר החדש. הצדדים הסתפקו בסעיף שקובע, שישראל וארה"ב לא יחרגו מהסכומים שנקובים במסמך בכל מה שנוגע לפלח הסיוע הצבאי. אך ישראל לא סיפקה שום התחייבות להחזיר לארה"ב סכומים שיחרגו מאלה שנקובים בהסכם במקרה שהקונגרס יאשר תוספות כאלה.

האם ישראל תחזיר כספים במקרה כזה? - נשאל נגל בתדרוך. תשובתו: "דבר אתי כשזה יקרה". (המזכר החדש מתיר לישראל לבקש מהקונגרס סכומי סיוע נוספים רק לפיתוח טכנולוגיות טילים - אך לא לרכש - במקרה של מלחמה).

זה אפוא הרקע לכוונת הסטייט דיפרטמנט לתבוע עתה מישראל להחזיר לוושינגטון 75 מיליון דולר. בשנת הכספים 2017 קיבלה ישראל, נוסף לסיוע הצבאי השנתי בסך 3.1 מיליארד דולר, גם 600.7 מיליון דולר לפיתוח וייצור מערכות הגנה מפני טילים. בכל אופן, במאי השנה, כמה ימים לפני בואו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לישראל, אמר נתניהו בטקס לציון יום ירושלים: "ארה"ב הוסיפה עוד 75 מיליון דולר לחבילת הסיוע לתוכנית הטילים הישראלית". ראש הממשלה לא אמר האם מדובר בנדיבות לב של הקונגרס או של הממשל. אם אכן הקונגרס יזם את התוספת, זה יהיה ההסבר לכוונת משרד החוץ האמריקאי לחייב את ישראל החזיר את הכסף.

"מקורות רבים" אמרו ל"וושינגטון פרי ביקון", כי הסטייט דיפרטמנט מתכנן לדרוש מישראל להחזיר את הכסף כדי להכפיפה לתנאי מזכר ההבנות עם ממשל אובמה. על-פי הדיווח, שר החוץ האמריקאי, רקס טילרסון, מוביל את המאמץ ללחוץ על ישראל בטענה כי היא חייבת לדבוק בתנאי המזכר ככתבם וכלשונם. הסטייט דיפרטמנט מנהל עתה קמפיין של לובינג מול המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן כדי לשכנעה שתיתן לו אור ירוק להפעלת לחץ על ישראל.

לדברי האתר הימני, הסטייט דיפרטמנט, בהנהגתו של טילרסון, נעשה מקור חיכוך בתוך ממשל טראמפ. מקורות שמצוטטים באתר ציינו שמשרד החוץ מצטייר בעיני רבים בוושינגטון כגוף שמנהל "מלחמה פתוחה" עם הבית הלבן על כמה נושאים חשובים, ובכללם יחסי ישראל - ארה"ב וההסכם הגרעיני עם איראן.

עוזר למחוקק אמר ל"פרי ביקון": "זה ניסיון שקוף של פקידים בסטייט דיפרטמנט לדפוק את הישראלים ולפגוע במאמצי מחוקקים רפובליקאים והנשיא טראמפ לשקם את היחסים בין ישראל לארה"ב. אין שום סיבה לדחוף את הישראלים להחזיר את הכסף אלא אם כן מישהו מנסה לתקוע טריז בין הישראלים לקונגרס".

מאמצי הסטייט דיפרטמנט ללחוץ על ישראל אכן נתקלים בהתנגדות עזה של הקונגרס. סנאטור טום קוטון, רפובליקאי מארקנסו, הזהיר את משרד החוץ האמריקאי ש"פעולה כזו תהיה בלתי נבונה ותחולל עימות בלתי רצוי עם ישראל".

מחוקקים בתפקידי הנהגה על הגבעה טוענים, שמזכר ההבנות של אובמה עם ישראל מטיל הגבלות על הזכות שמקנה החוקה לקונגרס להקציב כספי סיוע לכל מדינה שיבחרו. מזכר ההבנות החדש, כמו המזכרים שקדמו לו, הם המסד של הסיוע האמריקאי לישראל, אך עד עתה הם לא שימשו מכשול לקונגרס להגדיל את הסיוע מעבר למה שנאמר בהם.

הסנאטור הרפובליקאי לינדסי גרהאם, יו"ר ועדת משנה של הסנאט שאחראית על ניסוח חוקי סיוע החוץ ואחד מהידידים הנאמנים ביותר של ישראל על גבעת הקפיטול, הביע זעם על מזכר ההבנות כבר אשתקד ומתח ביקורת על נתניהו בגין החלטתו לחתום על המסמך.

בשיחה עם פעילים יהודיים, טען אז הסנאטור, שנתניהו היה צריך להמתין ולחתום על העסקה עם הנשיא הבא. בביקורת נדירה על ראש ממשלה בישראל, הוא האשים, שבהחלטה לחתום על עסקת הסיוע עם ממשל אובמה "זנח" נתניהו את המחוקקים הפרו-ישראליים בקונגרס.

כדבריו: "זה מה שהייתי אומר לביבי. 'בביקורים של מחוקקים בקונגרס בישראל, אתה עושה עבודה נהדרת כאשר את מדבר על האיומים שנשקפים לישראל ועל ועל צרכיה. אך כשאנו מנסים לעזור לך, את זונח אותנו. אז אל תספר לנו על הצרכים האלה'".

ממשל אובמה מנסה "לסרס" את הקונגרס ולפגוע ביכולתו להקציב כספים, "ואני לא אתן ידי לכך", אמר הסנאטור. לדבריו, מזכר ההבנות הוא "אבסורד".

ובראיון ל"וושינגטון פוסט" אשתקד הוא אמר: "ראש ממשלת ישראל אמר לי, שהממשל מסרב לחתום על מזכר ההבנות החדש עד שאסכים לבטל את התוספות של הסנאט לסיוע (ב-2017)... אני אמרתי (לנתניהו), 'תאמר לממשל שילך להז..."