13 שנה יעברו עד שנגיע ל-2030. בר-מצווה. זה כמעט מעבר לפינה, וזה יעבור לנו הרבה יותר מהר ממה שאנו חושבים.
לקראת שנת תשע"ח שבאה עלינו לטובה, ניסינו לבחון האם ישראל מוכנה לקראת העתיד הקרוב. כותבים אורחים וכתבי "גלובס" בודקים האם מישהו במדינה הזאת מנסה לתכנן שני צעדים קדימה, האם בכלל אפשר לתכנן ולא פחות חשוב - מה כדאי לתכנן. האם בכלל אפשרי לעשות זאת במציאות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון ובמציאות הפוליטית הפנימית שלנו? מה צריך לעשות כדי שזה יקרה, האם יש תחומים שבהם זה אפשרי או רצוי יותר מאחרים?
נכון לשנת 2017, התשובות לחלק מהשאלות האלה לא תמיד נעימות, ודאי במדינה שמתגאה מאוד ביכולת האלתור של תושביה ובספונטניות. עם זאת, המחשבות על העתיד והניסיונות לתכנן קדימה מתחילים בדרך כלל בשיח ובהחלפת רעיונות.
עצם הדיון על העתיד מצמיח תסריטים, אפשרויות ובעיות - וגם פתרונות אפשריים.
הנה כמה רעיונות לקראת 2030:
■ פרופ' יוג'ין קנדל על איך להגיע מוכנים לישראל 2030?
■ ד"ר שמואל חרל"פ: להבקיע, לא לכדרר
■ ד"ר ארנה ברי על איך מסתכלים קדימה במציאות גיאו-פוליטית בלתי צפויה?
■ טל וולק על עתיד הספורט הישראלי: להשקיע פחות בערן זהבים ויותר בילדים
■ שי ניב על למה אין תכנון בחינוך ובבריאות?
■ סטלה קורין-ליבר על חוסר התכנון לטווח-ארוך, הזיכיון של חברת כיל כמשל
■ טל שניידר על הקשר עם יהדות אמריקה: איך מחזירים את הקהילות לישראל?
■ חן מענית על איך תיראה מערכת המשפט ב-2030?
עורכי הפרויקט: אנדרה טבקוף ושרון מרוז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
