עבירות בנייה: התיקון של הממשלה לא ירד אל השטח

עוד פחות מחודשיים, ב-27 בנובמבר, ייכנס לתוקף תיקון מספר 116 לחוק התכנון והבנייה, שמקנה לרשויות המדינה סמכויות מינהליות רחבות (קנסות, החרמת ציוד ועוד) כנגד מי שבונה ללא היתרים או מבצע עבירת בנייה בישראל. מטרת התיקון לחוק הייתה לייצר הרתעה במה שהוגדר פעמים רבות "מכת מדינה", זאת ללא הליכים פליליים שהפכו פעמים רבות למורכבים ומתישים.

"פעלו ללא שיתוף וללא היוועצות"

אלא שבשבועות האחרונים, גוברת מורת הרוח בקרב המפקחים שאמורים לעשות את העבודה בשטח. ל"גלובס" נודע, כי עשרות מפקחים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, השייכת מזה שנתיים למשרד האוצר וכוללת כ-55 אנשים, מתרעמים בעיקר על הוצאת מכרזים חדשים לאיוש כ-30 תקנים חדשים, כשרובם ככולם מיועדים לעמדות ניהול ביחידה, חלקן חדשות לגמרי (כמו תפקיד משנה למנהל היחידה, אבי כהן) ולא לתפקידי פיקוח הנדרשים בשטח.

אגב, העובדה שמדובר במנהלים, בתפקידים משרדיים בעיקרם, לא מונעת מהמשרה לכלול גם קבלת רכבי שטח יקרים.

במקביל, גם המפקחים על אכיפת דיני התכנון והבנייה בתוך הוועדות המקומיות שוקלים להכריז בימים הקרובים על סכסוך עבודה, בעקבות התיקון בחוק וחוסר ההיענות של המדינה לתלונותיהם.

אריאל קמרט, מנהל הפיקוח על הבנייה בחולון, כתב בימים האחרונים ב"פורום מנהלי הפיקוח על הבנייה", כי מהתיקון לחוק "עולה תמונה קשה בכל הנוגע לאופן בו הוכן התיקון, וההבנה הקשורה בהשלכותיו על אופי העבודה וכוח האדם הקיים בוועדות".

קמרט מדגיש כי "יוזמי התיקון לחוק פעלו ללא שיתוף וללא היוועצות עם מנהלי יחידות פיקוח מהוועדות השונות, ובכך למעשה פעלו חד-צדדית בכל הקשור לתיקון ולהשלכות שהוא מטיל לפתחי יחידות הפיקוח השונות, מפקחי היחידות ומנהלי היחידות".

"חוק אחד, אכיפה אחת"

החלטת הממשלה בנוגע ל"חיזוק אכיפת דיני תכנון ובנייה" התקבלה ב-19 ביוני 2016. באותה עת, הממשלה ציינה במפורש שמדובר בתיקון חוק שמכוון בעיקר למגזר הערבי, "בהמשך למאמצים ליצירת פתרונות דיור למגזר". התיקון זכה לכינוי "חוק קמיניץ", על שמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ שהוביל אותו.

גם בעת אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת באפריל האחרון, ברוב של 43 מול 33 מתנגדים, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אנחנו רוצים את השילוב של ערביי ישראל במדינת ישראל, אבל זה אומר לקבל גם את חוקי מדינת ישראל. אנחנו עושים היום תיקון ראשון - מדינה אחת, חוק אחד ואכיפה אחת".

בהחלטה מ-2016 גם נכתב כי לצורך חיזוק יכולות האכיפה של היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, יוקצו ליחידה 22 מיליון שקל בשנה וכן 5 מיליון שקל כתקציב חד-פעמי לשנת 2016 (שנועד לפיתוח מערכת הנתונים).

הטענה העיקרית היא לעומס הרב שיושת על המפקחים לאחר התיקון, בעקבות הכנסת הליכים לביצוע צווים מינהליים, מתן אורכות לביצוע הריסה, חובת ביצוע סקרים לאיתור עבירות בנייה ועוד.

לטענת המפקחים, ההליכים, המתבצעים ברובם מול בית משפט מקומיים, כוללים פרוצדורות רבות הדורשות הכנה, הגעה תכופה לבתי משפט ועוד, ללא התייחסות לתוספת העבודה בתקנים ובחוק החדש.

טענה מעניינת שהם העלו בימים האחרונים היא שהתקנה החדשה, המאפשרת כאמור הטלת קנסות במקום נקיטת צעדים פליליים, עלולה להפוך לחרב פיפיות: במקום לסייע במיגור עבריינות הבנייה, לכולם (לעבריין ולרשות המקומית עצמה) עשוי להשתלם לשמר את החריגה במחיר של קנסות (שיגדילו את קופת הרשות).

מעבר לכך, אחת הטענות המרכזיות נוגעת לחובה החדשה שמטיל החוק על המפקחים ללבוש בכל העת מדים ותג מזהה. מפקחים רבים טוענים שהמדים יקשו על ביצוע הפעולות המקדמיות בשטח ("קושי באיתור חריגות, קושי באיתור ציוד, חומרים ומידע שאמורים לסייע בטיפול בעבירה"), שהם עלולים לסכן אותם בשטח, והם גם יפגעו בשכרם החודשי (מדים במקום תוספת ביגוד שמגיעה להם כיום).

המפקחים ביחידה הארצית גם מתרעמים על כך שבמסגרת המאמצים להוסיף בעיקר עמדות ניהול הוטמעו מחוזות תל-אביב וחיפה בתוך מחוזות מרכז וצפון, בהתאמה, והפכו למרחבים בלבד.

האוצר: אגף רגולציה ותחום מודיעין

מהאוצר נמסר, כי החלטת הממשלה ותיקון 116 שבא בעקבותיה "הטילו משימות אחריות וסמכות על היחידה הארצית שאמורה למעשה להוביל את הרפורמה בכל הקשור לאכיפת התכנון והבנייה ברמה הארצית ובוועדות המקומיות".

מעבר לסמכויות, הדגישו באוצר, קיבלה היחידה הארצית משאבים ותקנים נוספים, "ובהתאם לכך, פעלה עם גורמי המקצוע במשרד האוצר להתאים את המבנה הארגוני כך שניתן יהיה ליישם את הרפורמה ולהשיג את יעדי הממשלה".

האם המבנה הארגוני החדש כולל בעיקר עמדות ניהול ולא מפקחים בשטח? לדברי האוצר, "מוקמת יחידה מרכזית שתפעיל צוותי התערבות לטיפול ממוקד בוועדות שלא ממלאות את תפקידן בתחום האכיפה, ואגף חקירות ליבה שיעסוק בחקירות מורכבות בין היתר של נושאי משרה ונבחרים. עוד בונה היחידה מטה מקצועי שיכלול לשכה משפטית, אגף רגולציה ותחום מודיעין ועוד, וכן תגבור משמעותי של היחידות הטריטוריאליות במפקחים".

במשרד האוצר גם ציינו כי המבנה הארגוני נבחן ואושר על ידי נציבות שירות המדינה ובשלב זה כבר פורסמו רוב המכרזים. לאחר איוש המשרות השונות, ציינו באוצר, חלוקת התפקידים ("בצורה גסה") תהיה 25 מנהלים, 65 מפקחים ו-13 עובדי מטה מינהלי ומקצועי.