"האינטואיציה שלי אומרת שטבע תצא לבסוף מהבוץ"

"טבע יקרה לי, והאינטואיציה שלי אומרת שבסופו של דבר טבע תצא מהבוץ" - כך אומר היום ל"גלובס" פרופ' מיכאל סלע, ממפתחי הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה, יחד עם רות ארנון ודבורה טייטלבוים ממכון ויצמן.

למעשה, הייתה זו חברותו הקרובה של סלע עם אלי הורביץ המנוח, המנכ"ל המיתולוגי של טבע, שהביאה את הקופקסון לטבע והפכה את החברה למה שהיא היום. בעבר סיפר דן זיסקינד, לשעבר מנהל הכספים של טבע וכיום דירקטור בחברה, כי סלע דיבר עם הורביץ על תרופה פוטנציאלית - COP-1, שלימים הפכה לקופקסון. "המזל הוא שניתן לטבע להציץ בתיק התרופה תמורת 50 אלף דולר בלבד, ומי יודע - לו היו מציעים לאלי החסכן לבדוק את התיק תמורת 500 אלף דולר, אולי הקופקסון לא היה רואה אור יום לעולם", אמר אז זיסקינד.

"הקופקסון - תרופה מורכבת מאוד לחיקוי"

- פרופ' סלע, כשהתרופה הושקה לראשונה בארה"ב ב-1996, חשבת שהיא "תשרוד" כל כך הרבה שנים ללא תחרות גנרית משמעותית?

"האמת, לא חשבתי על זה. ידעתי אז שעברו 28 שנים מהרגע שהרעיון עלה על דעתי ועד לרגע שאושר על ידי ה-FDA, ואני שמח שעד היום זאת כנראה התרופה הכי בטוחה. יש כיום תרופות שאפשר לקחת ככדור, תרופות זולות מאוד וטובות מאוד, אבל יש בכל אחת מקרים יותר גרועים, אבל אני לא עוקב אחרי זה מקרוב. קופקסון היא בסדר מהבחינה הזאת. אם יעשו אותה היטב, יש סיכוי גדול שהיא תוכל לעזור - לא בריפוי אלא כטיפול, אבל טיפול מוצלח. אדם שלוקח במשך שנים את הקופקסון לא מקבל התקף של המחלה".

- להערכתך, מיילן תוכל לייצר קופקסון גנרי זהה לזה של טבע? טבע טענה תמיד שהקופקסון הוא תרופה מורכבת לחיקוי.

"היא מאוד מורכבת לחיקוי, אבל אין לי שום זכות להגיד איך חברה אחרת עושה אותו; אינני יודע באיזו מידה הוא דומה לקופקסון שאנחנו פיתחנו, אבל בוודאי בדקו היטב שהוא נותן תוצאות דומות. זה קשה, כי לא מדובר במולקולה קטנה שאפשר לקבוע משקל והרכב שלה, אלא בשרשראות פולימריות ארוכות. באצווה של קופקסון אין שתי מולקולות זהות בגודל ובהרכב, ואפילו בסדר אבני הבנייה. זאת הסיבה שלקח כל כך הרבה זמן לאשר לשיווק גרסה גנרית".

לדברי סלע, בעוד שיש מקרים שבהם יש שימוש בפולימרים במטרה לגרום לשחרור מושהה של התרופה בגוף, בקופקסון הפולימר לא בא להאט, אלא הוא החלק הפעיל של התרופה. למעשה, הקופקסון הגנרי הוא התרופה הראשונה שאושרה שבה החומר הפולימרי הוא החלק הפעיל מבחינה תרופתית.

- אתה עדיין עוקב אחרי טבע?

"אני קורא בעיתון. ודאי שאני עוקב. אמנם הבסיס שלי הוא מכון ויצמן - אני עובד במכון ויצמן כבר 68 שנים - אני בן 93, מתקרב ל-94. אבל טבע גם יקרה לי, והאינטואיציה שלי אומרת שהיא תצא מהבוץ הזה. למרות כל הקשיים האובייקטיביים, יש לי הרגשה שבטבע יתגברו על זה, אבל זה קשה. נעשו הרבה דברים שלא היו כל כך נכונים".

- מה לדוגמה?

"מהפחד, שנבע מכך שידעו שהמכירות של הקופקסון יירדו ומהרצון העז להשיג משהו אחר שיימכר היטב, הם קנו כמה חברות במספרים ענקיים. התברר בחוכמה שלאחר מעשה שזה היה בזבוז. אבל אני אומר את זה על סמך מה שאני קורא בעיתונים, אין לי קשר ישיר לטבע".

- מאז מותו של הורביץ אין לך קשר עם טבע?

"יש לי קשר עם דליה הורביץ, האלמנה, אנחנו ידידים טובים ומתראים הרבה. עם טבע אין לי כבר קשר. כבר הרבה שנים שאני לא חבר דירקטוריון, אבל טבע יקרה לי. זה לא הולך סתם ככה. הכול זה הרפתקאות. אם אתה לא הרפתקן, אתה לא מתקדם. כל האימונולוגיה שלי וגם הקופקסון הייתה הרפתקה. לכן אני חושב שטבע עוד תתגבר ותצא מזה".