רץ על חייו: עלי אוסמן מוביל קבוצת ריצה לישראלים ופליטים

"אוסמן עלי יודע לרוץ. בשנת 2008 הוא ברח על חייו, אחרי שקפץ באישון לילה מחלון שירותים של הכלא הצבאי שבו הוחזק במשך שלושה חודשים, כי סירב להילחם נגד בני עמו בדארפור. כשהוא קפץ מהחלון, השומרים ראו אותו והחלו לירות לעברו, אבל עלי המשיך לרוץ ולרוץ. רק כשעצר, הוא הבין שנורה. "עלי נכלא שבע פעמים במהלך חייו, אך באף לא אחת מהפעמים הוא הואשם בפשע. הפעם השביעית הייתה בישראל, באוקטובר 2015, כשזומן למתקן חולות בנגב למשך 12 חודשים. במקום לבזבז את זמנו הוא החל לכתוב, דיבר עם פעילי זכויות אדם, וכמובן - רץ. הוא רץ חצי מרתון בקריית שמונה, בירושלים, בתל-אביב ובאשדוד".

השורות הללו פותחות קריאה להצטרפות לקבוצת ריצה מיוחדת במינה, קבוצה של פליטים ושל ישראלים שרצים יחד במירוץ הלילה של תל-אביב, שהמאמן שלה הוא לא אחר מאשר עלי אוסמן. דרור שדות, דוברת המוקד לפליטים ולמהגרים, מספרת שכחלק מהפעילות השוטפת הם חיפשו פרויקט שגם יבטא את מהות העבודה בעמותה וגם ישלב קמפיין ציבורי שירחיב מעגלים. תמרה ניומן, מגייסת המשאבים, חיברה לכך את הספורט. "חשבנו על פרויקט שקשור לתל-אביב כעיר שבה יש שילוב של ישראלים ופליטים, שיכולים לעשות משהו יחד".

- לגשר על הפערים?

"לשפר את הנראות. כי הציבור רואה מצג שווא מהתקשורת, ויש המון שנאה ועוינות, והספורט יכול לקרב לבבות".

בעולם נפוצה התופעה של אנשים שרצים למען מטרה ומגייסים תוך כדי תרומות וכספים. גם כאן ירוצו משתתפי הקבוצה למען קידום ותמיכה במוקד, וינסו לגייס למענו כסף ותרומות. לקבוצה הצטרפו 25 משתתפים, רובם צעירים שמעוניינים לרוץ באופן כללי ולעבור את משוכת עשרת הקילומטרים, אבל גם מתחברים לרעיון ההומני שבבסיס הפרויקט. עלי מדריך אותם ומכין אותם למשימה וכל משתתף, שאגב, לא משלם תמורת האימונים, מסייע בגיוס התרומות דרך מעגל האנשים שהוא מכיר.

"מגיעים אנשים שלא שמעו עלינו בעבר, וזה מרחיב את המעגלים שלנו. כל משתתף פותח בימים אלה בקמפיין גיוס כי הוא רץ למען מטרה ראויה. החבר'ה יפרסמו במעגלים שלהם, אנחנו נתמוך ונסייע וככל שהמעגל יתרחב, יהיו לכך שני אפקטים: הכרה וכסף", מחדדת שדות. "השאיפה היא לגייס 75,000 שקל לעבודה השוטפת במקלט כדי לעזור לאנשים כמו עלי".

סיפורם של הפליטים בישראל מורכב, וברור שאין בו שחור ולבן, וגם לא דרך אחת ויחידה לפתור את הסוגיה השנויה במחלוקת. אבל כשעוסקים בנושא, צפים ועולים סיפורים אנושיים, שהרי בסופו של דבר, מדובר באנשים. סיפורו של אוסמן מוחמד עלי, הוא דוגמה לכך שגם בקרב הפליטים יש אנשים מוכשרים בתחומים שונים שישמחו למימוש עצמי. לעלי זה הצליח ואת כישרונו הספורטיבי הוא תרגם לטובתו והפך אותו למשמעותי בחייו.

נפגשנו לעת ערב בטיילת בתל-אביב. בחולצה צהובה זרחנית ותיק גב הוא הגיע מחיפה כדי להדריך את קבוצת הרצים בפרויקט. עלי, בן 31, ברח מהמציאות שנכפתה עליו בדארפור, קם ועזב בלי ממש לדעת לאן. במשך חמש שנים חיפש עתיד, ונאלץ לברוח צפונה שוב ושוב. מסעו הסתיים בישראל בסוף 2011.

אחרי שנה של חיים בישראל, החליט לחזור ולרוץ, כישרון שנשא עמו מגיל צעיר, והוזנח במשך שנים. תוך כדי אימונים פגש קבוצת רצים, ישראלים ממוצא אתיופי, שהזמינו אותו להצטרף אליהם. תוך שנתיים התחיל גם להתחרות. היום הוא כבר ספורטאי מוכר ומוערך, ואף משתתף בתחרויות. בהיעדר אזרחות ישראלית, חלות עליו מגבלות מסוימות והוא לא יכול להתחרות במרתון למשל, אז הוא מסתפק בריצות של 5 קילומטרים, 10, וחצי מרתון. בנוסף, הוא דמות מאוד פעילה בכל מה שקשור לפליטים ולמהגרים, מנהיג מלידה מוכר שמעורב בארגונים שונים (כיום הוא גם יו"ר העמותה למען אפריקאים בישראל - ARDC), וכך הוא גם עלה לתודעה של המוקד לפליטים ולמהגרים.

בשעה שמונה בערב התקבצו ובאו רוב הרצים, רובם צעירים נמרצים. כשאני שואלת איך שמעו על הקבוצה, עובר ביניהם צחוק קל. עומר מספרת שהיא חיפשה סיבה טובה לרוץ ואמא שלה שלחה לה בפייסבוק את ההודעה על הפרויקט. אמילי נמצאת ברשימת התפוצה של המוקד, וכשקיבלה את ההודעה זה התחבר לה כי רצתה לחזור לרוץ, והיא שמחה לעשות זאת עם אנשים בעלי אותה השקפת עולם. אפרים נחשף למורכבות של הפליטים דרך קורס באוניברסיטה, וראה בקבוצה דרך אלטרנטיבית מעניינת לחוות את המורכבות הזו. היו כאלה שהסבירו שמדובר במוטיבציה טובה לרוץ, בעיקר עם עלי שהוא מדריך לא שגרתי, ושיש רצון לעשות זאת למען מטרה שצריכה יותר חשיפה ובאמצעותה מכירים את האנשים מאחורי הסיפורים.

איך עלי כמדריך ריצה? אני שואלת, ומקבלת מבול של תשובות: מסודר ומאורגן, מצחיק ותקשורתי, אסרטיבי ורגיש, בא עם אנרגיה טובה וביטחון ומהווה השראה. ויש ציפיות? השאיפה המשותפת לכולם בלי יוצא מן הכלל היא לצלוח את משימת עשרת הקילומטרים, והם אופטימיים שיסיימו אותה ודי נרגשים לקראתה, אבל גם רוצים לנצל את ההזדמנות ולהמשיך לרוץ גם אחרי.

ועלי? סופו של סיפורו האישי עדיין לוט בערפל, אבל הוא אדם נחוש שלא מוותר על חלומות. "הכי חשוב לי זה ללמוד, אבל כרגע אני לא מוצא דרך לעשות את זה בישראל".

- לו יכולת לבחור, היית נשאר בארץ?

"לא, אני לא רואה את עתידי בישראל. אם היה שלום בסודן הייתי חוזר הביתה, ואם הייתה אפשרות לעבור למקום אחר עם יותר זכויות אדם, הייתי עושה את זה. כאן, בגלל הצבע שלנו, לא מתנהגים אלינו כבני אדם".

בינתיים, הוא חי ועובד בחיפה כמעצב שיער, כותב שירה ומשמש יועץ לפליטים, וכמובן הוא ספורטאי שמתאמן שלוש פעמים בשבוע, וזה מקור לאופטימיות זהירה: "אני רוצה להצליח, לנצח ולהתקדם. כבר זכיתי באליפויות ובתחרויות, אבל גם זה לא קל במדינה". ימים יגידו מה יעלה בגורלו במירוץ של חייו. עד אז הוא ימשיך ללוות את הקבוצה עד למירוץ הנכסף ובינתיים הוא נהנה מהחוויה הזמנית ומההזדמנות שניתנה לו.

מירוץ הלילה של תל-אביב יתקיים ב-31 באוקטובר www.tlvnightrun.co.il

לקמפיין הגיוס של המוקד לפליטים ומהגרים:

https://my.fundme.org.il/he/

campaign/TelAvivNightRun

טור ד'אשדוד

הפנינג אופניים יתקיים בחול המועד סוכות באשדוד, והוא צפוי למשוך רוכבים מכל הארץ. באירוע יהיו שני מסלולים עממיים, של 5 ו-10 ק"מ ומסלול תחרותי מקצועי. המסלולים העממיים מותאמים לרכיבה משפחתית, התחרותי הוא מסלול שטח ומתאים לרוכבים מנוסים בלבד. 10.10, 7:30 הזנקה למסלול התחרותי, 9:00 יציאה למסלולים העממיים. השתתפות ללא תשלום. לפרטים והרשמה: www.teutza.co.il/event/tour-dashdod/