חוכמת האת'ריום - הדור הבא של החוזים החכמים

רובנו גדלנו על תפיסת העולם לפיה בתי המשפט ומערכת ההוצאה לפועל של המדינה הם אבן יסוד בקיומם של יחסים חוזיים וכי בלעדיהם לסדום ועמורה נדמה. ואולם, האם קיומה של מערכת משפט מפותחת מדי אינו גם הסיבה לריבוי הליכים משפטיים, שבהם הצדדים בונים על המערכת ומנצלים את קיומה?

קיומה של "רשת ביטחון" מטעם צד ג' בהכרח מגביר את הסיכונים שהצדדים החתומים על הסכמים מוכנים לקחת, והאפשרות לבטל או לערער על כל הסכם תמיד תהווה פיתוי. מקרים רבים של מתן אשראי בנקאי, שמסתיימים בהליכי הוצאה לפועל יקרים ומתישים, לא היו באים לעולם מלכתחילה אם לא הייתה קיימת מערכת של הוצאה לפועל והבנק היה יודע שעליו להעריך נכונה את רמת הסיכון בהחלטותיו ולקחת עליהן את מלוא האחריות.

 מחיר האת'ר עלה ביותר מ-50% ב-3 החודשים האחרונים

הרעיון שטכנולוגיה חדשה יכולה לפתור את כל הבעיות האלה הועלה על הכתב בשנת 1996 על ידי מדען מחשב ומשפטן אמריקאי בשם ניק סאבו. הוא כינה את הקונספט "חוזים אלקטרוניים" או "חוזים חכמים". הרעיון שהגה סאבו היה ליצור מסגרת של חוזים המבוטאים בשפת מחשב (פרוטוקול), שיחוברו, יאושרו וייאכפו באופן אוטומטי. ב-1998 סאבו גם עיצב קונספט למטבע דיגיטלי שישמש בחוזים כאלה, וקרא לו "ביט גולד". אף שהקונספט הזה מעולם לא יושם, הוא נחשב ל"אביו" של הביטקוין, שפותח כעבור עשר שנים.

ואז הגיע בוטרין

הביטקוין, המטבע הדיגיטלי קריפטוגרפי הראשון, נחשף לעולם בינואר 2009, לאחר הזעזוע שחולל המשבר הפיננסי העולמי. ב-2011 התוודע לביטקוין צעיר קנדי-רוסי מבריק במיוחד, ששמו ויטליק בוטרין. לאחר שבמשך כמה חודשים עסק בוטרין בלימוד הקונספט של הביטקוין ובכתיבה עליו בכמה מגזינים ובלוגים, הוא הגיע למסקנה שהפרוטוקול של הביטקוין "קשיח" מדי, וחסרה בו האפשרות לפתח על גביו אפליקציות.

אפליקציות כאלה, חשב בוטרין, יוכלו למשל לקבוע תנאים להעברת המטבע הדיגיטלי ממשתמש אחד למשנהו. התנאים ייקבעו בקוד, ייבדקו על ידיו ויוצאו לפועל באופן אוטומטי. לאחר שהצעותיו של בוטרין בן ה-19 נדחו על ידי קהילת הביטקוין, הוא פרסם נייר עמדה תחת הכותרת "את'ריום (Ethereum) - הדור הבא של חוזים חכמים ופלטפורמה לאפליקציות מבוזרות".

שנה לאחר מכן קיבל בוטרין מענק של 100 אלף דולר מקרן ת'יל, המעודדת צעירים לעזוב את הלימודים באוניברסיטה ולהקדיש את זמנם לפרויקטים מדעיים, וכך פנה לעבוד על האת'ריום במשרה מלאה. הקונספט של את'ריום היה לפתח בלוקצ'יין חדש, שונה מזה של ביטקוין, שיכלול בתוכו שפת תכנות שעמה ניתן יהיה לייצר "חוזים חכמים".

הפיתוח הרשמי של הפרויקט התחיל בראשית 2014, אחרי שגויס עבורו כסף בפלטפורמה של "מימון המונים". המשתתפים במימון תרמו לפרויקט ביטקוינים ובתמורה קיבלו את המטבע החדש, את'ר (Ether), שישמש לביצוע פעולות בבלוקצ'יין של את'ריום כשזה יושלם. ביולי-אוגוסט 2014 גייס הפרויקט 31.5 אלף ביטקוין, ששוויים אז היה כ-18.4 מיליון דולר. המחיר הממוצע לכל את'ר בתקופת הגיוס היה כ-30 סנט. גיוס ההון ופיתוח הפלטפורמה נעשו במסגרת פרויקט של קוד פתוח, תחת ארגון מבוזר, ולא במסגרת חברה בע"מ, כמקובל בעולם העסקי. הפלטפורמה הושקה ביולי 2015.

חוזים חכמים הם אפוא קבוצת פקודות והתניות הכתובות בתוכנה ויושבות על הבלוקצ'יין. גם הביטקוין הוא סוג של חוזה חכם, אלא שהוא מרוכז ומוגבל לפעולה אחת. את'ריום ביקש לייצר פלטפורמה, שתאפשר פיתוח של מגוון יישומים המבוססים על חוזים חכמים מסוגים שונים, הפועלים על גבי הבלוקצ'יין שלה, ללא צורך לייצר בלוקצ'יין חדש וספציפי לכל יישום. הרעיון דומה, למשל, לאפליקציית מובייל כמו ווטסאפ, הפועלת על גבי מערכת ההפעלה של הסמארטפון.

מחיר הרגולציה

המצאת האת'ריום שחררה פרץ של יצירתיות ופיתוח חדשני בשוק הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. האפשרות לתכנת חוזים חכמים, שיאפשרו העברה מותנית של ערך, שתבוצע באופן אוטומטי דרך האינטרנט, פתחה עבור המפתחים, החברות והמשתמשים עולם חדש. מאז השקתה, שימשה פלטפורמת האת'ריום מאות ארגונים לפיתוח ותכנון של מאות אפליקציות חדשות. רבים מהם גייסו גם הם כספים על גבי הפלטפורמה של את'ריום, בדומה לגיוס שנעשה עבור פרויקט האת'ריום ב-2014. השנה צפויים גיוסי ההון האלה, המכונים "הנפקות מטבע ראשוניות" (ICO), סכום בלתי נתפס כמעט, של כ-1.5 מיליארד דולר.

בין היישומים המעניינים שפותחו על בסיס האת'ריום אפשר למצוא, למשל, אפליקציות להעברת כספים בין מדינות שלא דרך מערכת ה-Swift הבנקאית, שמאפשרות לחסוך עמלות ניכרות, שמגיעות לעתים עד ל-6% מהסכום המועבר. כמו כן ישנן אפליקציות למתן הלוואות עמית לעמית (P2P) ללא תיווך בנקאי; אפליקציות למעקב על צריכת תכנים דיגיטליים ותשלום עבורם, אפילו בסכומים קטנים מאוד; וגם אפליקציות העוסקות באבטחת מידע, לרבות מעקב אחר מקורם של מוצרים ואישור זהותם ותיאורם, כפי שהם מוצגים על ידי המוכר הסופי.

התעשייה הזאת נמצאת רק בתחילתה ויש עוד רעיונות רבים ליישומים מבוססי את'ריום שעדיין לא פותחו. דמיינו לעצמכם, למשל, רישום של חברות ומסחר במניות באמצעות חוזים חכמים. הצעד הראשון לקראת פיתוח כזה נעשה באוגוסט 2017, כשבדלוואר - המדינה המובילה בארה"ב בתחום של רישום חברות - התקבל חוק המכיר ברישום חברות ומניותיהן במסד נתונים המבוסס על בלוקצ'יין.

ואולם, ערכם האמיתי של החוזה החכם, ושל השימוש במטבע דיגיטלי כמו את'ר לצורך העברת ערך (מותנה) בין משתמשים, גדול הרבה יותר. המדינה המודרנית היא יישות מרובת חוקים ותקנות. משה רבנו הסתפק בשני לוחות הברית עם עשר הדיברות. החוקה האמריקאית נכתבה על עשרה עמודים. לעומת זאת התקנות שתוקנו לחוק הבריאות המכונה "אובמה-קייר", למשל, מילאו 15 אלף עמודים וחוק מס ההכנסה האמריקאי ותקנותיו (החוק הפדרלי בלבד) מתפרס על פני 70 אלף עמודים. אפילו למחוקק עצמו אין מושג מה הכניסו הלוביסטים לתוך ערימות המסמכים האלה. לעודף העצום של רגולציה יש מחיר כבד, אפילו אם לא ניתן להבחין בו במבט ראשון.

את הרעיון הזה מסביר בהרחבה ג'וזף טיינטר בספרו "קריסתן של חברות מורכבות". חברות אנושיות נוטות להגדיל בהתמדה את הסיבוכיות שלהן. בתחילה נוצר ארגון פשוט והפרויקטים הראשונים שהוא מנהל מביאים תועלת רבה לחברה. ואולם עם הזמן הפרויקטים הרווחיים נעלמים והולכים, ומנגד הארגון גדל והולך. במקביל, המחיר הכלכלי והחברתי של המורכבות הזאת עולה באופן אקספוננציאלי. חקיקה רבה ומורכבת מדי מובילה ליחסים חוזיים ומסחריים מסובכים, ועם הזמן, גדל והולך מספרם של אלה המנסים לנצל את הסרבול של המערכת. וכך, ממש כמו בכבישים, לא משנה כמה בתי משפט ורשויות הוצאה לפועל המדינה מקימה, העומס תמיד גדול מדי והשירות לאזרח מצטמצם והולך.

ההתפתחות של העברת ערך באמצעות האינטרנט, המבוססת על הרעיון של חוזים אוטומטיים-חכמים, עשויה לתרום תרומה אדירה להפחתת הסיבוכיות ולהורדת מחיריה הכבדים. במקום שבו הכללים פשוטים וברורים, והוצאתם לפועל מיידית, ידועה מראש ואוטומטית, החיים הופכים לפשוטים הרבה יותר. בעולם כזה, המונח המשפטי הישן "ייזהר הקונה" (בלטינית Caveat emptor) עשוי לקבל שוב משמעות.

הטכנולוגיה החדשה של הבלוקצ'יין והחוזים החכמים יכולים אפוא לא רק לייעל, לפשט ולחסוך משאבים יקרים בחיי המסחר המודרניים, אלא גם לשחרר חסמים חברתיים וכלכלים משמעותיים, שעליהם כולנו משלמים כיום מחיר כלכלי ונפשי כבד.

■ הכותב הוא עורך דין, מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומחבר הספר "A brief history of money"

----------

■ מאמר ראשון בסדרה - הבלוקצ'יין יעשה לבנקים את מה שחולל האינטרנט לדפוס?
■ מאמר שני בסדרה - המהפכה שמטרידה את מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב
■ מאמר רביעי בסדרה - האם הביטקוין בדרך להחליף את הזהב?
■ מאמר חמישי בסדרה - הקשר בין החוב של טבע, שר האוצר האמריקאי והביטקוין
■ מאמר שישי בסדרה - מה הוביל את הביטקוין ל-10,000 דולר בתוך פחות מ-9 שנים?
■ מאמר שביעי בסדרה - בועת האשראי - התקווה של המטבעות הדיגיטליים
■ מאמר שמיני בסדרה - הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין רק בתחילת דרכה