למה הידרדרה ישראל במדד עשיית העסקים העולמי?

למרות הצהרות ראש הממשלה נתניהו על מלחמה ברגולציה, ישראל יורדת שני מקומות בדירוג "Doing Business" של קבוצת הבנק העולמי. במסגרת הדירוג ל-2018 שפורסם היום (ג'), ישראל ממוקמת במקום ה-54 בעולם, לעומת המקום ה-52 בשנת 2017. העובדה שמדובר במדד המצוטט ביותר בעולם העסקים והכלכלה מהווה מכה לתדמית קלות עשיית העסקים, שראש הממשלה הגדיר כאחד היעדים החשובים ביותר.

במהלך השנה ולקראת עדכון הדירוג ריכזה הממשלה בהובלת האוצר ומשרד ראש הממשלה מאמץ גדול להביא לשיפור בדירוג ישראל, במיוחד בפרמטרים בהם ישראל מדורגת בין המדינות הנחשלות בעולם, כמו קלות רישום נכס מקרקעין (מקום 126 בעולם בדירוג 2017), קלות תשלומי מיסים (מקום 96 בעולם) וקלות אכיפת חוזים (מקום 89). מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר דיברו בהרחבה על המאמץ לשפר את הדירוג במידה משמעותית השנה, מאמץ שכאמור לא עמד במבחן התוצאה. 

 מדד ה Doing Business קובע קשה לעשות בישראל עסקים

הירידה הבולטת ביותר הייתה בדירוג ישראל בתחום קלות קבלת האשראי - ירידה של 11 מקומות. ירידות נוספות נרשמו בדירוג ישראל בקלות ההתחברות לחשמל (מקום 71 בדירוג 2017) ובסחר חוץ (ירידה של 7 מקומות מהמקום ה-59 ב-2017 למקום ה-65). גם בהגנה על משקיעי מיעוט - התחום היחיד שבו ישראל הצטיינה עד כה (מקום 9 בדירוג 2017) - נרשמה נסיגה של 7 מקומות. השיפורים היו בקבלת היתרי בנייה, שם ישראל עלתה מהמקום ה-71 למקום ה-65 ובהליכי פירוק ופשיטת רגל (עלייה של 2 מקומות ממקום 31 בדירוג 2017).

אחד הפרמטרים בהם ישראל "מצטיינת" במיוחד לאורך השנים הוא הליך רישום נכס בישראל, שם הידרדרנו גם בדוח הנוכחי עוד 4 מקומות למקום 130 העולמי. הדירוג החדש והעגום מפתיע במיוחד לנוכח המאמצים הניכרים שנעשו בשנה האחרונה, שגם נושאים פירות וזוכים לפידבק מאוד חיובי מהשטח ומענף הנדל"ן, בנוגע לבירוקרטיה הכרוכה ברישום נכסים בישראל. שרת המשפטים, איילת שקד, העלתה את הנושא לסדר היום ומינתה באוקטובר 2015 את עו"ד שלומי הייזלר לראש לשכת רישום המקרקעין (הטאבו), והוא ייעל משמעותית את עבודת הלשכות השונות.

אז איך בכל זאת הידרדרנו בדירוג העולמי בקריטריון החשוב כל-כך של רישום הנכסים? ככל הידוע, מדובר בחלמאות לשמה. הדיווח על ההתייעלות של מערכת הטאבו, שכללה גם סנכרון וממשקים קריטיים מול רשות המיסים ומול הרשויות המקומיות (פרמטרים חשובים בהליך רישום הנכסים), יצא ממשרד המשפטים האמון עליה ונפלה בין הכיסאות - בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, שלא העבירו את המידע לבנק העולמי. נדמה שראש הממשלה נתניהו שב ומדבר על החשיבות הגדולה של המדד, ושבמקביל ועדה במשרד האוצר בראשות המנכ"ל שי באב"ד בחנה את הדרכים לקידום ישראל במדד, אולם בשורה התחתונה הנתונים עצמם - שבמשרד המשפטים משוכנעים שהיו מקפיצים אותנו בדירוג רישום הנכסים לפחות 40 מקומות - כלל לא עברו הלאה. לגרסת משרד ראש הממשלה, הנושא הוא באחריותו הבלעדית של משרד האוצר.

הציונים במדד Doing business ניתנים באמצעות שאלונים שנשלחים לאנשי עסקים בישראל ומחוצה לה בדגש על נותני שירותים כמו רואי חשבון ועורכי דין. הציון בכל קטיגוריה משקלל ארבעה תבחינים: כמות התהליכים, משך הזמן של כל תהליך, עלות התהליך לבעל העסק ובקרת האיכות של המדינה (למשל האם היתר בנייה נבדק על ידי מהנדס או אדריכל).

במשרד ראש הממשלה ובאוצר התגאו בחודש שעבר בכך שישראל שיפרה את מיקומה במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי (למקום ה-16), וציינו, בין היתר, את החלטות הממשלה בנושא ה-RIA (מבחני בדיקת כדאיות לכל רגולציה חדשה), הפחתת נטל הרגולציה ב-25% והמעקב אחר יישום החלטות ממשלה שמשרד ראש הממשלה החל לנהל ב-2015.

ואולם, מתברר כי במדד Doing Business - הפופולרי יותר - התרשמו פחות ממאמצי הממשלה. גורם ממשלתי ששוחח היום עם "גלובס" ניסה להעלות הסברים לתוצאות המאכזבות. לדבריו, "התקדמנו השנה, אבל מדינות אחרות התקדמו מהר יותר. לעתים מרווחים מאוד קטנים מייצרים פערי דירוג גדולים".

האחראיים על מדד Doing Business בקבוצת הבנק העולמי הציגו בעבר את ישראל כדוגמה ל"מדינה קפקאית" משום שהעבירה תשלומי הכנסה לאונליין, אך במקביל ממשיכה לחייב הגשת דוחות באופן ידני (הכוונה היא למס הכנסה, שלמרות שאת הדוח עצמו ללא הצרופות ניתן להגיש בצורה מקוונת, יש להגיש במקביל גם העתק מודפס על נייר באופן ידני - ע.ב, ד.מ). רק במהלך 2018 יעבור מס הכנסה לחובת הגשת דוחות מקוונת (כולל צרופות). המעבר של תשלומי מיסי המקרקעין למקוון אמור להתבצע באחד בדצמבר השנה, לאחר שהתקנות המאפשרות זאת עוכבו חודשים רבים על-ידי ועדת הכספים של הכנסת. תשלומי המכס יעברו לאופציה מקוונת בינואר 2018, ואילו תשלומי מע"מ מבוצעים כבר היום במלואם באופן מקוון.