ברודקום וקוואלקום? אנחנו נרוויח

עולם ההיי-טק רוחש וגועש ביממה האחרונה, מאז הודיעה חברת ברודקום  אתמול בבוקר שהיא מגישה הצעת רכישה למתחרה המרה שלה, קוואלקום. ברודקום מתכוונת לרכוש את חברת קוואלקום  במחיר של 130 מליארד דולר (70 דולר למניה, 60 במזומן ו-10 במניות). אם היא תצא לפועל, זו תהיה העסקה הגדולה ביותר אי פעם בהיי-טק העולמי. ובהגדרה, זו תהיה השתלטות עוינת. קוואלקום לא חיפשה לעצמה רוכשת, בטח לא את ברודקום. אבל, על פי חוקי המשחק וגם בשל אחריותם התאגידית, חברי הדירקטוריון של קוואלקום יהיו חייבים להתכנס במהרה, לדון בכובד ראש בהצעה ולשקול אותה מול אלטרנטיבות, אם יש כאלו, תוך דגש על טובת בעלי המניות שלהם ולא על שום דבר אחר כגון אגו או כעס אישי.

בשנת 2016 דורגה ברודקום כיצרנית הצ'יפים החמישית בגודלה בעולם, בעוד קוואלקום דורגה מעליה במקום השלישי. המכירות של ברודקום בארבעת הרבעונים האחרונים שדיווחה עליהם הסתכמו בכ-18 מיליארד דולר, בהשוואה ל-22 מיליארד דולר של קוואלקום, הנמצאת במגמת ירידה. הצעת הרכישה הזו מתקבלת כשקוואלקום מצידה עדיין עסוקה בימים אלה בניסיון להשלים עסקת ענק אחרת: קניית יצרן השבבים NXP במחיר של 38 מיליארד דולר במזומן. אבל, על מנת להסיר ספק, ברודקום הדגישה בהודעתה שהצעת הרכש שלה איננה תלויה בסגירה הסופית של העסקה הקודמת בין קוואלקום לבין NXP.

קוואלקום היא יצרנית שבבי תקשורת ("צ'יפים") שזכתה לעדנה כשרכבה באופן מוצלח ביותר על גל המובייל ששטף את העולם בעשור האחרון. מוצריה היו בין השאר חלק ממהפכת האייפון עד שהיחסים בינה לבין אפל עלו על שרטון, מה שגרם לירידת ערך המניה ולדאגות בקרב משקיעיה. השבבים שלה נמכרים כיום במכשירי הדגל החדשים של סמסונג ו-LG וגם כחלק ממשקפי המציאות המדומה של גוגל. בשנה האחרונה נמצאת קוואלקום במלחמת חורמה משפטית נגד אפל על הפרת פטנטים בו בזמן שאפל תובעת אותה על גבייה לא חוקית של עמלות. אבל ברודקום היא ספקית משמעותית של שבבים לאפל וייתכן שהרכישה הזו היא פתרון נוח ליישוב הסכסוך היקר הזה בדלת אחורית. בנוסף, ברודקום מוכרת שבבים המהווים היום חלק אינטגרלי ממוצריהן של, HTC סמסונג, גוגל ואחרות. סביר להניח שהכיסוי המשותף של החברות האלו, בהנחה שאכן עסקת המיזוג ביניהן תצא לפועל, יאפשר להן לתת מענה רחב לדורות חדשים של מוצרים של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם.

עם הצעת הרכישה החצופה במקצת שלה, ברודקום מנסה לייצר הזדמנות להרחיב את הכיסוי שלה בעולם המכשירים הניידים, שהפך בשנים האחרונות להיות הבסיס המניע למהפכה הטכנולוגית השוטפת את העולם. האיחוד הזה, אם אכן ייצא לפועל, יוכל בסופו של דבר גם להיטיב עם הצרכן הסופי בהינתן שהתחרות בין יצרניות השבבים הגדולות בעולם רק תתעצם ותלך.

מעניין לציין שדווקא מסין נשמעים קולות מודאגים לגבי העסקה הזו. קוואלקום שילמה שם קנס של כמעט מיליארד דולר לפני כשנתיים, כדי לפצות על תביעה נגדה בתואנה של יצירת מונופול בתחום ייצור שבבי מוליכים למחצה. הממשל הסיני מעודד את התפתחות התעשייה הזו במדינה ויצירת חברה ענקית ממדים על בסיס המיזוג המדובר מאיימת על חברות סיניות מקומיות בתחום. עד כדי כך, שדיווחים מסין ביממה האחרונה מספרים שהנושא צפוי לעלות לשולחן הדיונים בין נשיא ארצות-הברית לבין המנהיגות המקומית בזמן ביקורו של טראמפ במדינה בימים הקרובים.

העולם צריך צ'יפים

וכמובן, יש למיזוג הצפוי גם זווית ישראלית: אחרי שנים של דעיכה איטית אך מתמדת בהקמת חברות סטארט-אפ המפתחות שבבים, תיתכן עדנה מחודשת של התחום הזה בהיי-טק הישראלי. את ניצניה כבר ראינו בשנתיים שלוש האחרונות. עם כל הכבוד לתוכנה ולאינטליגנציה מלאכותית (ויש הרבה כבוד), בסופו של דבר גם מכשירי העידן החדש מונעים על ידי רכיבי ליבה חומרתיים. ההיי-טק הישראלי ייצר בעבר עשרות חברות שפתחו וייצרו מוליכים למחצה ומספר לא קטן מהן נקנו על ידי ברודקום וקוואלקום. זרוע ההשקעות של קוואלקום פעילה מאוד בישראל.

עסקת הענק הזו יכולה לחדד עוד יותר את חשיבות החומרה במהפכה הטכנולוגית השוטפת את העולם. כי החומרה עדיין חשובה, גם אם במקרה התפתינו לחשוב אחרת. ומי שצופה ברעש ההולך ומתגבר סביב תעשיית הרכב, המקושר, המאובטח ואולי יום אחד גם האוטונומי, ובמקביל לזה מהפכת המציאות המדומה והרבודה והתעצמות הדרישות המיחשוביות ממכשירי הסמארטפון, מי שצופה בכל אלה מבין שהעולם המודרני עדיין זקוק להרבה מאוד צ'יפים חדישים והרבה חברות יזמיות שיפתחו אותם. בשורה טובה למהנדסי חומרה ושבבים ולכל מי שמוכן להשקיע בהם. מדענים ומהנדסים יקרים, הגיעו זמנים טובים, לכו לפתח.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.