נחשפים פרטי דוח הבדיקה של פרשת ההטרדה בבנה"פ

טיוטת דוח הביקורת של בנק ישראל בנושא הטיפול של בבנק הפועלים בתלונת העובדת על תקיפה מינית נגד המנכ"ל לשעבר, ציון קינן, חושפת חילוקי דעות בבנק באשר לשאלה האם יש לדווח על האירוע לדירקטוריון.

מפרטים שהגיעו ל"גלובס" עולה כי היועץ המשפטי הפנימי של הבנק, עו"ד אילן מזור, ייעץ ליו"ר הבנק לשעבר, יאיר סרוסי, לדווח לדירקטוריון על האירוע. במקביל, קיבל סרוסי גם חוות-דעת של עורך דין חיצוני ולפיה אין צורך בדיווח לדירקטוריון. היו"ר לשעבר העדיף לקבל את ההמלצה הזו של עורך הדין החיצוני מאשר את זו של מזור, היועץ הוותיק של הבנק.

בשבוע שעבר העביר בנק ישראל טיוטת דוח ביקורת בנושא התנהלות הבנק בפרשה. נציין כי הדוח אינו עוסק בבירור האירוע עצמו - תלונה של עובדת לשעבר כי קינן תקף אותה מינית בקזחסטן לפני כעשור, אלא מתמקד בסוגיית הדיווח על האירוע לגורמים הרלוונטיים בבנק ומחוצה לו. לבנק ישראל אין כלים או סמכות לטפל בנושא של הטרדות מיניות, ולשם כך התבצעה בדיקה ראשונית של המקרה ע"י המשטרה, שהחליטה לאחרונה לסגור את התיק ולא לפתוח אותו לחקירה. כך שגם לאחר דוח בנק ישראל לא צפויה להיפתח מחדש בדיקת המשטרה.

כמו כן, ככל הידוע, הדוח גם לא עוסק בסוגיית התשלום למתלוננת והאם מדובר בפיצויים בשל תנאי העסקה כפי שהוצגו, או בסוג של "דמי שתיקה בפרשה". אז במה כן עוסק דוח הביקורת? בעיקר בסוגיית הממשל התאגידי ומדוע לא דווח על האירוע לבנק ישראל ולדירקטוריון הבנק.

 ראשי בנק הפועלים

סרוסי שילם את המחיר

תזכורת לגבי הפרשה: לפני שנה, בתחילת נובמבר, נחשף בחדשות 2 כי עובדת לשעבר בבנק הפועלים התלוננה כי קינן תקף אותה במסגרת נסיעת עבודה לקזחסטן שאירעה בשנת 2006. עוד התברר כי הבנק מינה לנושא כבורר את השופט בדימוס סטיב אדלר, שאמנם לא מצא את התלונה מוצדקת, אך במקביל פסק לעובדת פיצויים מוגדלים המוערכים במיליוני שקלים. הפרסום עורר סערה וביקורת על כך שהתשלום הגבוה הוא למעשה סוג של "דמי שתיקה". בין היתר, גם נודע כי סרוסי לא דיווח על האירוע לפיקוח על הבנקים ולדירקטוריון הבנק, מה שהביא לכך שהוא נאלץ לעזוב את תפקידו בסוף השנה שעברה. במקומו מונה לתפקיד היו"ר עו"ד עודד ערן.

לפי הערכות, העובדה שהאירוע לא דווח נבעה מכך שקינן ממילא הודיע כי יסיים את תפקידו, ומחשש שדיווח על אירוע רגיש כל-כך יביא להדלפתו לתקשורת (מה שממילא אירע בסופו של דבר).

בנק ישראל החל לבדוק את המקרה, ובמקביל נודע כי גם המשטרה החלה בבדיקה. כחודשיים לאחר מכן, בתחילת השנה, הודיע בנק ישראל כי הוא משהה את הבדיקה עד לסיום בדיקת המשטרה. חלפו עוד 7 חודשים והמשטרה הודיעה כי היא סוגרת את התיק. לאחר הודעה זו אמרו בבנק ישראל כי יחזרו לסיים את עבודתם על הדוח, ומסרו: "משהסתיימה חקירת המשטרה יפעל בנק ישראל כדי להשלים במהירות את הבדיקה אותה הקפיא לבקשת המשטרה". מאז עברו 3 חודשים, ולאחרונה פרסמנו ב"גלובס" תהייה מדוע מתעכב פרסום הדוח בפרשה. בסוף השבוע דיווח ערוץ 10 כי טיוטת הדוח הועברה סוף-סוף לגורמים הרלבנטיים להערותיהם. לאחר שיושלם הדוח הסופי, מתכוונים בבנק ישראל לפרסם את עיקרי הדוח לציבור. עם זאת, ככל הידוע, אין כרגע כוונה לפרסם את הדוח במלואו.

נזכיר כי בימים אלה מתמודדים בפועלים עם אירוע נוסף הקשור להטרדה מינית. בשבוע שעבר פרסמה עובדת בכירה בבנק פוסט בפייסבוק ובו סיפרה כי לפני עשור מנהל בכיר נישק אותה בניגוד לרצונה. "עד היום איני מצליחה להבין איך לא הגבתי בתקיפות באותו מעמד, ופשוט הזזתי את הראש והמשכתי הלאה", כתבה העובדת, "שיתפתי חברים לעבודה במה שקרה ווידאתי שלא תהיה לו יותר הזדמנות לעשות זאת. אבל עד היום מלווה אותי תחושת חוסר האונים שהרגשתי אז, כשגבר בעל מעמד כה גבוה במערכת בה עבדתי, שיכולה להיות לו השפעה משמעותית על המשך הקריירה שלי, נוטל לעצמו את החירות לעשות כזה מעשה ואני חוששת מלהגיב".

לאחר הביקורת על טיפול הבנק בפרשה עם קינן נראה היה כי בבנק מנסים להפיק לקחים. הפעם פרסם הבנק תגובה מהירה לפיה בכוונתו לחקור את המקרה ואף החל בטיפול בתלונה. שני המקרים הללו מצטרפים לפרשה בעלת אופי מיני נוספת שהייתה בבנק לפני מספר שנים, עת נודע כי ראש החטיבה העסקית לשעבר, שמעון גל, היה במערכת יחסים עם עובדת הכפופה לו ואף קידם אותה. לאחר שפרשה זו התפוצצה, נאלץ גל לעזוב את הבנק. הבנק מינה אז את השופטת בדימוס, דינה אפרתי, שתבדוק את הסוגיה, אך מסקנות הבדיקה לא פורסמו.

גם במקרה הזה המשטרה בדקה האם הבנק טיפל באירוע כנדרש, זאת לאור העובדה כי היו לו מעט שמועות לגבי מערכת היחסים בין השניים זמן רב לפני שהפרשה נחשפה. המשטרה החליטה בסופו של דבר לסגור את הבדיקה ולא להפוך אותה לחקירה. בהמשך העובדת הגיעה להבנות עם הבנק ועברה לתפקיד בכיר בחברה-בת.

נושא ההטרדות המיניות עולה בימים אלה לכותרות בישראל ובעולם, כאשר כמעט מדי יום חושפות עוד ועוד נשים כי הוטרדו או הותקפו מינית ע"י גורמים בכירים בעיקר בעולם הבידור והתקשורת. עליית הנושא למודעות מדגישה עוד יותר את חשיבות פרסום הדוח של בנק ישראל, בתקווה כי הבנק המרכזי גם יקבע כללים כיצד ארגון גדול צריך להתנהל כאשר מגיעה אליו תלונה על הטרדה מינית נגד אחד ממנהליו הבכירים. האם יש למנות בורר חיצוני כשם שעשו בבנק הפועלים, או לטפל בסוגיה הרגישה הזו בתהליך שקוף יותר.

 גזיר