דעה: לטובתם וגם לטובתנו - מקומם של מעלימי מס אינו בכלא

הזמר קובי פרץ נמצא היום בכלא על התחמקות מתשלום מסים, שם הוא צפוי לבלות שנה וחצי. לשם השוואה, זה בדיוק העונש שקיבל האנס הסדרתי יניב נחמן, בעקבות החמרה בעונשו בידי בית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי גזר עליו רק 6 חודשי עבודות שירות. מה הסיבה שמטילים עונשי מאסר חמורים כל-כך לאנשים שלא פגעו ישירות באף אחד, ובכלל - למה אנחנו משתמשים בעונש הכליאה מלכתחילה?

בפשעים אלימים כמו שוד או אונס, אין לתוקף שום אפשרות לפצות כראוי את הקורבן. אי-אפשר להעלים את הכאב, את הטראומה ואת הזמן שאבד בטיפול בהם. לכן מערכת החוק שלנו מנסה לצמצם את התופעה על-ידי שימוש בהרתעה. בנוסף, אנשים אלימים הם אנשים מסוכנים לחברה ולאנשים מסביבם, ולכן יש צורך בהרחקה (לפחות זמנית) שלהם מהחברה. סיבה נוספת היא שיקום של הפושע כדי לעזור לו לשפר את חייו ולא לפשוע יותר בעתיד.

כליאה עונה על שתי המטרות הראשונות, אבל בכל הנוגע לשלישית היא עושה בעיקר נזק: היא מכניסה פושעים קטנים ומוציאה פושעים גדולים. האפקט של סביבה חברתית שמורכבת אך ורק מפושעים והפער בין כישורים נדרשים בכלא לבין כישורים נדרשים בחיים האזרחיים הם אדירים, עד כדי כך שנתונים שפורסמו בעבר מצביעים כי 41% מהאסירים בישראל הם פושעים חוזרים (שכבר היו בכלא בעבר), ו-62% מהאסירים יחזרו לכלא שוב לאחר שחרורם. מחקרים חדשים מראים גם כי יש גבול לכמות ההרתעה שעונש מאסר יכול להשיג, והכליאה אינה אפקטיבית כפי שחשבנו בעבר.

בניגוד לפושעים אלימים, מעלימי מס לא מסוכנים לחברה, ואין סיבה להרחיק אותם ממנה. מנגד, הרתעה היא שיקול חשוב; אבל האם יש בה צורך?

המטרה של הממשלה בגביית מסים היא לממן כמות ידועה מראש של הוצאות ממשלתיות. לכן היא קובעת יעדי גבייה ומטילה שיעורי מס בהתאם. אם הממשלה תצליח לפצות את עצמה על העלמות מס בגובה המס שהעלימו, הרי שלא נעשה שום נזק, ואף אחד לא נפגע. לכן, כל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא להטיל קנסות מספיק גדולים, שיאפשרו לה למלא כראוי את קופת הציבור. הקנסות ישמשו הן להרתעה מפני העלמות מס והן לפיצוי ישיר למדינה על הכסף שאבד.

אם הקנס אינו מספיק משמעותי כדי לייצר את האפקטים של ההרתעה והפיצוי, צריך פשוט להעלות אותו. חשוב לזכור שסוג האנשים שמעלימים מס הם אנשים שמאוד אכפת להם מהעושר האישי שלהם, ולכן איום בקנסות גבוהים במיוחד יהיה מרתיע מבחינתם הרבה יותר מאשר כלפי רוב האנשים, בייחוד ביחס לכליאה.

בעבר רשות המסים השתמשה בשיטת "כופר מס" במסגרתה הומר האישום הפלילי בקנס גדול יותר, אך לאחר ביקורת של מבקר המדינה, בה הם נאלצו להיות שקופים לגבי הבחירה שלהם מתי להציע את העסקה ומתי לא - הם העדיפו לא לקחת סיכון כדי לא להיתפס כמפלים, ועתה משתמשים רק בצינור הפלילי. המרה של עונש הכליאה בקנס גדול תסייע לפתור את הבעיה הזאת בצורה שוויונית והוגנת.

מעבר לפן המוסרי, כליאה זה פשוט פתרון יקר מאוד: לא רק שכל אסיר עולה לנו 150 אלף שקל לשנת מאסר, אסירים לא עובדים ולא משלמים מסים כשהם בכלא, מה שבעלות אלטרנטיבית מוביל לאובדן הכנסה נוסף למדינה ולכלכלה. זה קצת אירוני, כשהמטרה המוצהרת היא להגדיל את הכנסות הממשלה ממסים, ולמעשה זה מקטין אותן ומגדיל את ההוצאה. רק דמיינו מה היה אפשר לעשות עם הכסף הזה.

רבים מצטטים את המקרה המפורסם של אל קפונה, המאפיונר האמריקאי האגדי, שנשלח לכלא על העלמת מס, משלא הצליחו להוכיח את אשמתו בשלל הפשעים שהוא ביצע. זה אכן מקרה שבו חוקי העלמת המס עזרו - אבל מדובר ביוצא מן הכלל, ולא בכלל. כליאה סדרתית של מעלימי מס, על כל ההשלכות החברתיות והכלכליות, פשוט לא שווים את זה.

יש ניגוד אינטרסים מובנה בעובדה שהממשלה, שמקבלת את כספי המסים ואת הזכאות להשתמש בהם, היא זו שקובעת את הענישה על אי-תשלום שלהם. לכן ברור שהתמריץ שלה הוא לפעול לענישה בלתי פרופורציונלית של מי שמונעים ממנה כסף, אפילו במחיר של נזקים חברתיים וכלכליים אדירים. רק אנחנו כחברה יכולים לפעול נגד מערכת התמריצים המעוותת הזאת ולדרוש מהממשלה לשרת את האינטרס הציבורי, ולא את האינטרס שלה כגוף.

■ הכותב הוא פעיל בתנועת "חופש לכולנו" וחוקר ב"תחרות - העמותה לחירות בתעסוקה"