הצעת החוק שתפיל את המיזוג בין אגוד למזרחי-טפחות

מחריף המאבק בכנסת למניעת המיזוג של בנק אגוד לתוך מזרחי-טפחות. ל"גלובס" נודע כי בכנסת נעשים בהובלת ח"כ רועי פולקמן מסיעת "כולנו", לגבש הצעת חוק ולפיה מיזוג בין בנקים בעלי נתח שוק מצרפי של מעל ל-10% יהיה כרוך באישור של שר האוצר ושר הכלכלה.

נציין, כי הצעת חוק כזו נחשבת לדרמטית ולא בטוח שהיא תעבור בכנסת. לכן, בשלב זה מתבצעים בעיקר גישושים לא רשמיים לבחינת היתכנותה, ולאחר מכן יוחלט האם לקדם את התוכנית.

הצעת החוק מתייחסת כמובן למיזוג בין מזרחי-טפחות ובנק אגוד - עסקה שנחתמה בשבוע שעבר ושעדיין טעונה את אישור בנק ישראל ורשות ההגבלים. המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כבר הודיעה כי היא תומכת במיזוג, ואילו ברשות ההגבלים מתכוונים לקבל החלטה בחודשים הקרובים. עם זאת, גורמים משפטיים מעריכים כי קיים סיכוי סביר שהרשות תאשר את העסקה.

לעומת זאת, במערכת הפוליטית מתנגדים בחריפות למיזוג שיוציא שחקן משוק הבנקאות. כך, שר הכלכלה, אלי כהן, הביע התנגדות למיזוג, ובשבוע שעבר גם שר האוצר, משה כחלון, הצטרף למתנגדים. אלא שבמצב הנוכחי, לכנסת ולשרים אין סמכות למנוע את המיזוג, ועל רקע זה נבחנת כאמור היוזמה לפיה אישור המיזוג בין הבנקים יגיע גם לשולחנם של כחלון וכהן, שכאמור מתנגדים למהלך.

במובן מסוים הצעת החוק המדוברת מזכירה את חוק ההמלצות. מדובר בהצעת חוק שנולדה כתוצאה ממקרה ספציפי (במקרה של חוק ההמלצות כתוצאה מחקירות ראש הממשלה, ובמקרה הנוכחי מעסקת אגוד ומזרחי-טפחות). כמו כן, בשני המקרים הצעת החוק מחלישה רגולטורים קיימים, ובמקרה הנוכחי אף מחזקת גורמים פוליטיים בהחלטות עסקיות. למעשה, הצעת חוק כזו מהווה אמצעי לחץ על הרגולטורים הרלוונטיים, ובעיקר על רשות ההגבלים שטרם החליטה כאמור אם לאשר את המיזוג. ניתן להניח שברשות לא יאהבו חוק כזה שלמעשה מחליש את כוחם והשפעתם. מנגד, אם יספקו אינדיקציות לכך שלא יאשרו את המיזוג - הדבר עשוי להביא להורדת הצעת החוק.

נזכיר, כי הממונה על הרשות, מיכל הלפרין, כלל אינה יכולה לעסוק במיזוג בשל הסכם ניגוד העניינים עליו היא חתומה, והטיפול נמצא תחת אורי שוורץ, היועץ המשפטי של הרשות, שנאלץ לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה.

עליית מדרגה בהתנגדות

כאמור, היוזמה הנבחנת בימים אלה היא עליית מדרגה בהתנגדות שהביעו חברי הכנסת מהמיזוג הצפוי. ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, שלח היום מכתב לבר והלפרין בבקשה לקבל את התייחסותן למיזוג של בנק אגוד אל מזרחי-טפחות. "משמעות אישור התהליכים הללו היא פגיעה קשה בתחרותיות וקבירת 'חוק שטרום' עוד בטרם יציאתו לדרך. אבקש לקבל את התייחסותך לאמור לעיל, בטרם אחליט לזמן דיון בנושא בוועדת הכלכלה", כתב כבל. "בנק אגוד הינו בנק קטן ונחשב לשחקן מחולל תחרות בשוק הבנקאות הריכוזי ש-95% ממנו מוחזקים ע"י חמישה שחקנים. 'בליעתו' של אגוד ע"י בנק מזרחי תהווה פגיעה משמעותית בתחרותית ובמידה רבה תחסל כל סיכוי כניסה של שחקנים חדשים לענף. בחודש ספטמבר השנה הגיש אגף התקציבים באוצר חוות דעת מפורטת ממנה עולה באופן ברור כי מיזוג בנק איגוד עם בנק מזרחי תוביל לפגיעה משמעותית ברמת התחרות בשוק הבנקאות".

לא רק ועדת הכלכלה בראשות כבל מתכוונת לעסוק במיזוג. השבוע הייתה אמורה להתקיים ישיבה של ועדת הכספים בנושא אך היא נדחתה. לפי הערכות, הדחייה נבעה מכך שרשות ההגבלים עדיין לא גיבשה עמדה לגבי אישור העסקה.

ההתנגדות החריפה בכנסת למיזוג נובעת משתי סיבות: הראשונה היא נושא התחרות במערכת הבנקאית. בכנסת עוסקים בכך רבות, ובכנסת הנוכחית אף נחקק חוק שטרום שמאלץ את הבנקים הגדולים למכור, בין היתר, את חברות כרטיסי האשראי. הידיעה שמצד אחד נעשים מאמצים להכניס שחקנים חדשים לשוק הבנקאות, ומנגד מתקיים מהלך שיפחית שחקן מהמערכת הבנקאית - גורם להתנגדות החריפה לעסקה. סיבה נוספת היא העובדים. במסגרת המיזוג אמורים להיקלט במזרחי-טפחות רק 700 מתוך 1,200 עובדי אגוד, מה שמביא גם כן להתנגדות לעסקה בקרב חלק מחברי הכנסת.

במקביל למתיחות בין הבנקים לכנסת, ישנה גם מתיחות בין האוצר לבנק ישראל שתורמת למגמה השלילית במערכת הפוליטית נגד העסקה. בין כחלון לנגידה ד"ר קרנית פלוג ולבר יש יחסים מורכבים ולא מעט חילוקי דעות, שבאו היטב לידי ביטוי במהלך ועדת שטרום. כחלון נחוש להשיג הישגים לשיפור התחרות במערכת הבנקאית, אלא שיישום חוק שטרום - מהלך הדגל של כחלון בתחום הבנקאות - מסתבר כמורכב וארוך יותר ממה שנראה היה, מה שבאוצר לא ממש אוהבים.באוצר זיהו שבר תומכת בהתלהבות במיזוג אגוד למזרחי, מה שככל הנראה תרם להחלטתם להתנגד לו, במיוחד לאור העובדה שמבחינתם בנק ישראל לא עושה מספיק בכדי להקל על כניסת שחקנים חדשים.

נזכיר, כי בשבוע שעבר חתם מזרחי-טפחות, שבשליטת משפחות עופר וורטהיים, על עסקה לרכישת בנק אגוד תמורת 1.4 מיליארד שקל מידי בעלי השליטה של בנק אגוד שלמה אליהו, משפחות לנדאו, מנור וד"ר יעל אלמוג זכאי. מדובר בעסקת מניות ללא מזומן, וישנן שתי משוכות מרכזיות לקיומה. המשוכה הראשונה היא אישור רשות ההגבלים, ואם היוזמה להצעת החוק תבשיל אז גם אישור השרים. משוכה נוספת היא הגעה להבנות עם העובדים לגבי תנאי הפרישה לעובדים שלא ייקלטו במזרחי-טפחות. ככל הידוע, נכון לעכשיו ועד העובדים בבנק מסרב לדון עם הבעלים ויוצא במאבק למניעת העסקה. המאבק כלל עד כה שביתה בת כמה ימים וכן מספר הפגנות.