תודה לך מיסטר פרזידנט על החלטתך להכיר בעיר מגוריי כבירתה הנצחית של מדינת ישראל ועל הנאום המרגש שהקדשת לכך.
ודאי שמעת לא מעט סיפורים נפלאים על ירושלים מידידיך הישראלים וחבריך היהודים, שרכשו כאן בשנים האחרונות בתי מידות בשכונות רפאים עם נוף מהמם של חומות העיר העתיקה. הרשה לי, בכל זאת, לשתף אותך בכמה דברים שידידיך לא סיפרו לך, כי לא רצו לקלקל את ראש שמחתך.
120 אלף מתוך כ-900 אלף התושבים בירושלים הם שקופים. 120 אלף איש, זה בערך עיר בינונית אצלנו בישראל. 120 אלף נשים, גברים וטף בירושלים חיים בשטחי הפקר, באזורים שנמצאים מעבר לקיר ההפרדה אבל בתוך שטח השיפוט של העיר. תושבי כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט הם תושבי בירת ישראל, אבל הנציגים הישראלים הרשמיים היחידים שמבקרים אותם הם לוחמי יס"מ ומג"ב שפושטים פעם בכמה חודשים לבצע מעצרים. העירייה לא מספקת לשכונות האלה שירותי מים וביוב באופן קבוע, אין תשתיות חינוך, חוקי התכנון והבנייה הם אפילו לא בגדר המלצה, ובנה ביתך זה לא לוגו.
השלטון בשכונות האלה נמצא בידי חמולות, תנזים וכנופיות סוחרי סמים. אלפי כלי נשק מסתובבים שם לפי הערכות גורמים ביטחוניים. האמת שירושלים תזכיר לך מהבחינה הזו אולי את בולטימור או אפילו את הבירה שלך וושינגטון די.סי.
2684, זה מספרה של החלטת ממשלה שהתקבלה ביום ירושלים האחרון - ומאז נעלמו עקבותיה. אולי שמעת שראש עיריית ירושלים, טיפוס שוודאי ימצא חן בעיניך, מנהל בשנים האחרונות קמפיין לגיוס תקציבים מהאוצר. יש לו נתונים ומצגות ודוחות שהפיקו עבורו חברות הייעוץ המובילות בעולם. הוא ישמח להסביר לך איך בכל שנה גדלים צורכי העיר ב-143 מיליון שקל רק בגלל גידול באוכלוסייה. איך העירייה מפסידה 700 מיליון שקל בשנה על פטורים מארנונה, מדוע אין לה מקורות הכנסה וכיצד נוצר בעיר מחסור מצטבר של 4,500 כיתות לימוד, רובן במזרח העיר.
מה שהוא לא יספר לך זה שב-28 במאי האחרון, ממשלת ישראל קיבלה החלטה לחמש שנים שמקצה 400 מיליון שקל בשנה לחינוך, לפינוי אשפה ולטיפול בשפכים במזרח העיר. הצרכים הכי בוערים והכי דחופים של האזורים הכי עניים (לא כולל, כמובן, שטחי ההפקר).
מי שמסכל את יישום ההחלטה הזו הוא לא האו"ם או הרשות הפלסטינית, אלא ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. למה? כי ברקת לא מוכן שמישהו אחר יחליט בשבילו איך יחולקו תקציבים בעיר. כי עם כל הכבוד לעניי עירך, הכבוד והמעמד של ראש העיר קודמים. האמת שגם המסר הזה יישמע לך מוכר מהבית.
4 מתוך 140 יחידות ממשלתיות שהיו חייבות לעבור לירושלים עד 2015 לפי החלטת הממשלה 1661 גם עברו אליה בפועל. נדמה לך שהעברת שגרירות ארה"ב לירושלים היא מעשה אמיץ? נראה לך שעשית צעד מעורר התנגדות? נראה אותך מצליח להעביר לירושלים את ששת עובדי אגף "מצילה" לטיפול בעבריינות נוער במשרד לביטחון פנים. האמת שאפשר להבין אותם.
היית מוכן לוותר על האספרסו והקפה ההפוך של מתחם שרונה בתל-אביב לטובת קור, לכלוך, רחובות מדכאים ופקקים אינסופיים? דוח של הכנסת מיולי גילה לאן נעלמו 131 יחידות ממשלתיות שהיו אמורות לעבור לעיר: 40 הצליחו לקבל פטור מהמעבר לעיר הבירה, והיתר נוקטות תכסיסים שונים כדי לעכב את מעברן. ומה עושה הממשלה? מאריכה בכל פעם את הדד-ליין לסיום המעבר בעוד כמה שנים. עדיף שלא תזכיר את הדוח הזה באוזני ידידך בנימין נתניהו, תן לו להמשיך ולהכריז על מחויבותו לבירת ישראל המאוחדת לעולמי עולמים. הוא יודע לדבר כל כך יפה באנגלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.