דעה: העם עני, אבל הצמיחה בשמיים - איך זה יכול להיות?

דוח העוני לשנת 2016 פורסם בשבוע שעבר וחשף איתו עובדה מדאיגה: ישראל מדורגת במקום הראשון בשיעור העוני מבין מדינות ה-OECD. בזמן שבמקביל הצמיחה בה היה כפול מהממוצע מבין אותן מדינות. את הפער הזה אפשר להסביר בעיוות הגדול שמודל ה"צמיחה" הנוכחי מייצר גם בכלכלה וגם בתודעת האזרחים.

אחד האבסורדים הגדולים במדידת הצמיחה היא העובדה שבשביל לגרום לה לגדול בכל שנה - צריך להגדיל בהתאם את כמות האשראי שאנחנו נהיה חייבים לבנקים. זו הייתה מסקנתו של לורד אדאיר טרנר, מהכלכלנים החשובים בבריטניה, ראש הרשות הפיננסית בממלכה לשעבר ומועמד לתפקיד נגיד הבנק המרכזי באנגליה. טרנר הראה במסמך שפרסם ב-2014 כי קיים קשר ברור בין הצורך בהגדלת האשראי במשק לקיומה של הצמיחה.

ההיגיון מאחורי מסקנתו של טרנר היא שהכסף שקול לדלק בתעשיה. על מנת שהמשק יוכל להמשיך לצמוח הוא זקוק לכסף חדש בכל שנה. ב-100 השנים האחרונות הדרך העיקרית ליצור כסף חדש בכלכלה היא על ידי הגדלת אשראי/הלוואות בנקאיות. כלומר בכל פעם שהבנק נותן הלוואה חדשה הוא מייצר כסף חדש ומזרים "דם חדש" למערכת.

כל עוד האשראי בישראל הוזרם אל המגזר העסקי היצרני, אז עוד נחשבנו לכלכלה בריאה, אבל מאז 2008 - המגזר העסקי נפגע מהמשבר העולמי וצרכן האשראי העיקרי הפך להיות האזרח הצרכן. סך כל האשראי למשקי הבית התנפח מאז אותה שנה בלמעלה מ-110% והגיע לסכום דמיוני של 466 מיליארד שקל. בינתיים הוא עקף בדרך את המגזר העסקי שסך האשראי הבנקאי עבורו צמח רק בכ-10% באותה תקופה ועומד כיום על 400 מיליארד שקל.

אבל פה נשאלת השאלה איך גורמים לאזרחים לקחת כל כך הרבה הלוואות? פשוט מאוד, מורידים את הריביות ובדרך הזו הופכים את החיסכון בבנק ללא אטרקטיבי ואת ההלוואות לכל כך זולות ש""רק פראיר לא יקח - זה בחינם". במצב כזה כמויות גדולות של כסף זול מחפשות אפיק השקעה אטרקטיבי. האפיק הזה יכול להיות מניות, אג"חים או אפילו ביטקוין. במקרה שלנו חלק נכבד מאותו כסף שלווינו מהבנקים מאז 2008 זרם לענף הנדל"ן. שוק המשכנתאות התנפח מאז ביותר מ-150% בדרך לרף של 311 מיליארד שקל. את התוצאות כולנו חשנו ועדיין חשים במחירי הדיור הגבוהים.

ואם אתם רוצים לדעת אם אפשר להמשיך לנצח את המנגנון הזה מבלי שיקרה כלום, אז טרנר קובע שהפרדוקס במערכת כזו היא שרמת החוב באיזושהי נקודה חוצה רף כל כך גבוה שבה הכלכלה עוברת ממצב של צמיחה למצב של משבר כלכלי. אלה בדיוק הגלים של הגאות והשפל המפורסמים שכלכלת העולם עוברת כמעט פעם בעשור.

אז בפעם הבאה כשכחלון או נתניהו יספרו לכם שוב על הצמיחה הנהדרת בישראל, תזכרו שזה הרבה בזכות השקיעה שלכם תחת הר של חובות. הם מצידם לא יפסיקו את המסיבה בתקווה שהיא לא תסתיים באמצע המשמרת שלהם.

■ הכותב הוא עיתונאי עצמאי ועורך הכלכלה האמיתית.