מכה לתנובה: האוצר מקדם הורדת מחירים בשוק החלב

משרדי האוצר והחקלאות מקדמים מהלך שמטרתו להחליט על הורדת מחירי מוצרי החלב בישראל כבר בחודש הבא, במסגרת חוק ההסדרים. ל"גלובס" נודע כי במסגרת היוזמה יועברו מספר מהלכים משמעותיים במשק החלב, ובהם הפחתת המחיר המפוקח וביטול המכס על מוצרי חלב מיובאים או הרחבת המכסות הפטורות. בתמורה יינתנו מענקי השקעות לרפתנים, במטרה לאחד רפתות קטנות ובינוניות ולנצל את יתרון הגודל. אם המהלך יאושר הוא ככל הנראה ייכנס לתוקף ב-2019.

בשבועות האחרונים מתנהלים דיונים קדחתניים בין משרד האוצר למשרד החקלאות, הדוגלים בשוק חופשי, לבין התאחדות מגדלי הבקר בהנהלתו של אביתר דותן, שמאמין בשוק מתוכנן ומעוניין בשימור משטר המכסות. במשרדי האוצר והחקלאות מעוניינים להביא בכל מחיר להפחתה של מחיר החלב ומוצריו.

לפיכך, קיימת מחלוקת קשה על הצעדים המתוכננים בין הממשלה לרפתנים. דותן, ששואף להסדר ארוך-טווח שיאפשר לרפתנים וודאות לגבי השקעות כלכליות עתידיות, אמר היום (ג') ל"גלובס": "הפערים גדולים מאוד ונוגעים לכל אחד מהסעיפים, אך הם ניתנים לגישור, ואנחנו רואים סיכוי להגיע להסכמות כבר בהצבעה על חוק ההסדרים הקרוב. אנחנו רואים הגינות של משרדי האוצר והחקלאות ומוטיבציה להגיע להסכמות". 

 הרווחיות קטנה

בהתאחדות מקווים שהממשלה תלך לקראתם ולא תפתח את השוק ליבוא חופשי פטור ממכס, אלא תסתפק בהגדלת מכסות של גבינות קשות בגידור סיכונים.

שוק החלב נאמד כיום בכ-1.5 מיליארד ליטר בשנה, ולצד הרפתנים גם המחלבות הגדולות עשויות להיפגע מביטול המכס. מדובר בעיקר במחלבות שמתבססות על מוצרים מפוקחים - בראשן תנובה ואחריה טרה, שכן שטראוס שולטת בעיקר בקטגוריות לא מפוקחות כמו מעדנים.

"יוקר המחיה לא יקום ולא ייפול עלינו", אמרו גורמים במשק החלב, "זה ספין תקשורתי. ברור שיוקר המחיה קשור לעלויות הרבה יותר כבדות, אבל מאז המחאה החברתית נהיה פופולרי לדבר על שוק המזון בכלל ועל שוק החלב בפרט".

מבחינת החקלאים לוח הזמנים דוחק: ב-2019 יש להכין מתווה חדש למשק החלב. בהתאחדות מגדלי הבקר שכרו את שירותיו של הראל לוקר, שגיבש את המתווה הנוכחי שבו פועל המשק. מתווה זה התמקד בתמריצים למכירת רפתות קטנות ולהגדלת רפתות בינוניות כדי לשפר את היעילות, תוך הורדה הדרגתית של מחיר המטרה של החלב. מטרת החקלאים היא שיוכן הסכם שיונח על שולחנם של משרדי הממשלה, כדי למנוע הנחתה מלמעלה של הסכם שיפגע בהם.

הרפורמה לא הורידה מחירים

בעולם המזון נותרו בסך-הכול 3 קטגוריות מפוקחות דומיננטיות: החלב, הביצים ולחם. הפיקוח על החלב מגיע משני כיוונים: מצד אחד, יש פיקוח על מחיר המטרה, המחיר שבו קונים את החלב שמפוקח על-ידי המדינה. מהצד השני, המחיר שבו נמכרים המוצרים לצרכן לרוב מפוקח. הדבר נכון לגבי חלב, גבינות רכות, קוטג', גבינה צהובה במעדניה, גיל, אשל, שמנת מתוקה, שמנת חמוצה וחמאה.

ענף החלב והביצים הם ענפים מתוכננים. על-מנת להפוך ליצרן חלב, כלומר רפתן, צריך לקבל מהמדינה מכסה, ובמסגרתה להיות כפוף למחיר המטרה של החלב. משרד האוצר דוגל במדיניות של שוק חופשי בענף, דהיינו הסרת המכסות הנדרשות במטרה לעודד הקמת רפתות ועמה את התחרות, בדומה למה שהתרחש במדינות שונות באירופה, שם בוטלו המכסות לרפתנים המקומיים. אלא שהביטול נכון לעכשיו לא הוביל למטרה המיוחלת של הפחתת המחירים, כשחלק מהרפתנים לא עמדו בנטל הכלכלי.

בשנים האחרונות, מ-2014 עד 2016, חלה ירידה משמעותית של מחיר המוצרים המפוקחים, כשבמצטבר מדובר על ירידה של כמעט 10%. דבר זה לא בא בהלימה בהכרח, ודאי לא בשנה האחרונה, לעליית מחיר המטרה מהכיוון השני. מתווה לוקר, שהחל להירקם מיד אחרי המחאה החברתית והביקורת על מחיר הקוטג', נכנס לתוקפו ב-2014.

המהלך המשמעותי בו היה פתיחת היבוא בצורה מדורגת: כבר אז החלה פתיחה משמעותית של היבוא לישראל, בעיקר בקטגוריות הגבינות הצהובות והמיוחדות, למשל פטה ומוצרלה שיש להן חיי מדף ארוכים יותר. צעד זה השפיע באופן דרמטי על שוק החלב בישראל.

בפברואר 2016 הופחתו חלק ממחירי המוצרים שבפיקוח בשיעור כולל של 3%. אלא שמתחילת השנה עלה מחיר המטרה של מוצרי חלב ב-13 אגורות, מה שעשוי להוביל דווקא לבשורה הפוכה שתייקר את מחירי המוצרים המפוקחים. ואולם, גם אם לא ישתנו מחירי המוצרים שבפיקוח, המחלבות עלולות לייקר מוצרים שלא נתונים לו.

כ-55% מהנתח הכספי בשוק החלב, או 3.8 מיליארד שקל, משקף צריכה של מוצרים יומיומיים במשקי הבית בהם חלב ניגר, גבינות צהובות, וקוטג'. זהו תחום שבו מרבית המוצרים מצויים תחת פיקוח מחירים, ולכן מחיר המוצרים מושפע ממחיר המטרה של החלב. ככלל, מדובר בקטגוריה שנמצאת בירידה. לעומת זאת קטגוריית הפרימיום, שמהווה את ה-45% הנוספים בשוק החלב, נמצאת בצמיחה, ובמונחים כספיים עומדת על 3.1 מיליארד שקל.