למה למנכ"ל טבע קאר שולץ כדאי לפטר כמה שיותר עובדים?

1. עסק, בקליפת אגוז, הוא עניין יחסית פשוט: יש הכנסות, יש הוצאות, ורצוי שההפרש ביניהן יהיה חיובי לאורך זמן, גם אם ופה ושם יש תקלות זמניות. כל עסק, מטבע הדברים, רוצה להגדיל את ההכנסות, תוך בקרה על גידול בהוצאות הנובע מהן - והכול כדי להגדיל את השורה התחתונה (התזרים). היכולת לצמוח ולשמור על הוצאות בשליטה, היא כמובן תוצאה של יכולת ההנהלה, איכות המוצרים של החברה ומצבו של השוק שבו היא פועלת - תחרותי מאוד או שוק עם שחקנים מעטים, שמאפשר גביית מחירים גבוהה יחסית.

וזה מביא אותי לטבע ולשאלה או לתהייה, למה היא בוחרת אסטרטגיית של קיצוץ חד בהוצאות בניסיון להבריא את החברה, ולא באסטרטגיה של צמיחה והתרחבות. גם התשובה לכך פשוטה: כי אין לה ברירה, משום שהאופציה השנייה די סגורה בפניה לטווח הקצר. ביצת הזהב שלה - הקופקסון - התרופה לטרשת נפוצה, סובלת מתחרות הולכת ומתגברת כתוצאה מהחלטות בית המשפט על הפטנטים שלה; השוק הגנרי - ליבת העסקים של טבע, אבל בשום אופן לא ליבת הרווחים שלה - סובל מתחרותיות שהלכה והתגברה בשנה האחרונה; והתרופות האתיות שבצנרת החברה רחוקות להיות הקופקסון הבא, אם בכלל.

כזכור, טבע רכשה את חברת לבריס במחצית השנייה של שנת 2014 בהיקף של עד 825 מיליון דולר, והיא בטוחה, או הייתה בטוחה, שיש לה ביד את המוצר שעשוי להיות המוביל תחום המיגרנה הארעית והמיגרנה הכרונית. להערכת טבע בעבר מדובר בתחום עצום של כ-10-12 מיליארד דולר ולכן המוצר (שעדיין לא הושק) תואר בעבר בחברה כ"הקופקסון הבא של טבע". כרגע, בכל אופן, זה לא קורה וגם לא יקרה בשנה הבאה.

טבע גם רכשה את הסטארט-אפ אוספקס במחצית הראשונה של שנת 2015 ב-3.2 מיליארד דולר במזומן, במטרה לחזק את תחום מערכת העצבים המרכזית והפרעות תנועה לא רצוניות. לאוספקס שלושה מוצרים להנטינגטון (מחלה ניוונית נדירה שנגרמת ממותם של תאי עצב במוח, המאופיינת בתנועות לא רצוניות, דמנציה ואובדן זיכרון), תסמונת טורט (הפרעה נוירוטית המאופיינת בטיקים מוטוריים וקוליים) ודיסקינזיה מאוחרת (תנועות חוזרות בלתי רצוניות המופיעה כתופעת לוואי של שימוש ממושך במינון גבוה בתרופות אנטי-פסיכוטיות). המוצר הראשון להנטינגטון אושר לשיווק על-ידי ה-FDA השנה, אבל צמיחת המכירות, אם בכלל, תתרחש בטווח של מספר שנים בודדות, כך שהצמיחה בתחום הזה בטווח הקצר אינה בת-השגה.

2. לכן, התקווה של טבע לרכך את הירידה בהכנסות הקופקסון באמצעות תרופות אתיות אחרות ורווחיות, לא תתממש השנה או בשנה הבאה, וצריך לקוות שתתממש לקראת 2019-2020 אם בכלל. זו הסיבה שלטבע לא נותרה ברירה, אלא לטפל בעיקר בצד ההוצאות. צריך להבין: במשך השנים טבע השמינה והפכה לחברה לא יעילה, הרבה "בזכות" הקופקסון, שהניבה לה רווחים שנתיים של כ-10 מיליארד שקל פטורים ממס, הודות לפטור השערורייתי של 0% מס שניתן לה למשך עשור. הרווחים האלה הפכו את טבע לחברה שאננה, יהירה ושמנה, שבזבזה את רווחיה מהקופקסון על מסע רכישות אינטנסיבי ודי מופקר כדי להמשיך ולהתרחב, תוך שהיא לא שולטת בהוצאות. כעת, כשחרב החובות מונחת על צווארה, חרב של 40 מיליארד דולר, אין לה ברירה אלא לטפל בצד של ההוצאות - ובצורה מאוד דרסטית - אחרת תגיע מהר מאוד למצב של פשיטת רגל.

טבע, להזכירכם, צריכה להחזיר מתחילת 2018 ועד סוף 2019 10.5 מיליארד דולר בחובות, וכרגע, על-פי היכולת התזרימית שלה, קשה לראות מאיפה היא מביאה אותם, זולת חיתוך חד בהוצאות ואף רה-ארגון של חובותיה ופריסתם מחדש.

3. כל שנותר עכשיו הוא לשאול אם תוכנית הקיצוצים של טבע מוגזמת, במיוחד כשמדובר בישראל, כי זה מה שנמצא על הפרק. האם סגירת המפעל בירושלים, למשל, הכרחית? או, האם אפשר לצמצם ככל האפשר את היקף הפיטורים? האם אפשר להגדיל את היקף הפיטורים במדינות אחרות במקום בישראל? הזמירות בטבע ברורות: מפעל לא רווחי דינו להיסגר, עלויות הייצור בישראל גבוהות והפריון של העובדים בארץ נמוך. אלו זמירות שקובעת טבע, אבל אי-אפשר לבדוק אותן לאשורן, כי כל הנתונים פר מפעל נמצאים רק בטבע - הם אינם שקופים, וגם איתם, אגב, ניתן לשחק.

4. אבל יש זווית אחרת לסיפור העגום של טבע והפיטורים: המוטיבציה המוגברת של המנכ"ל החדש קאר שולץ, והנהלתו, לקצץ כמה שיותר ולפטר כמה שיותר, כי היקף הקיצוצים משפיע באופן ישיר על כיסו. כלומר, ככל שהקיצוץ יהיה יותר עמוק, הביצועים של טבע עשויים להשתפר ואיתם הבונוסים ומחיר המניה, שהרי החוזה שלו, בחלקו, הוא תלוי ביצועים ותלוי מחיר המניה.

5. שולץ ללא ספק ניצל את המצב הנואש של טבע ואת השלומיאליות של הדירקטוריון שלה בחיפוש אחר מנכ"ל, כדי "לסחוט" ממנה חוזה חלומי ל-5 שנים. ראשית, הוא יקבל שכר שנתי של 2 מיליון דולר בתוספת בונוס שווה ערך מבוסס ביצועים של 140%-200% מהשכר השנתי וכן תגמולים הוניים (כנראה שילוב של אופציות ומניות חסומות), שהשווי ההוגן שלהם, נכון ליום ההענקה הוא 6 מיליון דולר. שימו לב שטבע השתמשה במונח "שווי הוגן" שזה אומר שווי אמיתי ולא שווי עתידי המחושב לפי נוסחאות של בלק אנד שולס. בשורה התחתונה שולץ עשוי לקבל מדי שנה שכר של 12 מיליון דולר (2 מיליון בסיס, עד 4 מיליון בונוס ועוד 6 מיליון דולר במניות), ובסך-הכול 60 מיליון דולר.

בנוסף, קיבל שולץ מענקי חתימה שמורכב ממזומן וממרכיבים הוניים בשווי של 20 מיליון דולר כל אחד ובסך-הכול 40 מיליון דולר. המענק במזומן יינתן לו בשתי מנות שוות, 3 חודשים וחצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד (1.11.2017), ואילו המענק ההוני מורכב משלוש חבילות של מניות חסומות: האחת, 5 מיליון דולר ושתי חבילות של 7.5 מיליון דולר כל אחת. השווי הזה הוא שווי הוגן נכון ליום ההענקה, כאשר שוויו נקבע לפני הודעה על מינויו (בתחילת ספטמבר כאשר מחיר המניה עמד על 15.5 דולר, כעת הוא כבר ב-18.6 דולר, כי וול-סטריט אוהבת מאוד תוכניות התייעלות). החבילה הראשונה אינה מותנית בדבר והיא תוענק בשלוש מנות שוות ביום השנה השלישי, הרביעי והחמישי לכניסתו לתפקיד. שתי החבילות האחרות מותנות בעליית המחיר המניה והן יינתנו בשלוש מנות שוות ביום השנה השלישי, הרביעי והחמישי לכניסתו לתפקיד. בסך-הכול מדובר בחבילה של 40 מיליון דולר שהספיקה להתנפח ל-44 מיליון דולר הודות לעליית מחיר המניה.

שולץ מבין היטב שחבילת התגמול שלו תתנפח עוד ועוד ככל שהמניה תעלה, והמניה תעלה בשלב הזה בעיקר הודות להצלחתו להוריד את ההוצאות באופן משמעותי. כלומר, המוטיבציה שלו היא להגדיל ככל האפשר את מספר המפוטרים.

החוזה שלו, אגב, גם קובע כי טבע תישא בעלויות הדיור שלו וכן תעניק לו שאר הטבות בגין הרילוקיישן. כמה זה שווה בדיוק? את זה נדע רק עם פרסום הדוחות השנתיים המלאים. 

עד לרגע זה טבע לא הגיבה לאפשרות שהחברה מימנה לשולץ את רכישת דירת היוקרה ביפו ב־5־6 מיליון דולר.

6. צריך לשים לב לעוד סעיפים בחוזה של שולץ, שמשרטטים את האפשרות הסבירה בהחלט שטבע בסופו של דבר תימכר לכל המרבה במחיר והוא מאוד ייהנה מכך. במקרה של עזיבה בגלל "סיבות טובות", יקבל שולץ פיצוי במזומן שווה ערך למשכורת הבסיס שלו (2 מיליון דולר). כמו כן יזכה שולץ להבשלה מיידית של המניות החסומות שלו שקיבל במסגרת מענק החתימה (מדובר במניות השוות לפחות 24 מיליון דולר בערך נוכחי). זה לא הכול: אם שולץ יועסק לפחות במשך שנה, הוא יקבל את הבונוס החלקי בגין ביצועי החברה באותה שנה, ואם סיום ההעסקה יתרחש בתוך שנה בגלל מכירת החברה, הוא יקבל עוד בונוס במזומן שווה ערך למשכורת הבסיס השנתית שלו. כמו כן, בהתאם להסכמתו לא להתחרות בה (מענק אי-תחרות) יקבל שולץ תשלום שווה ערך ל-24 משכורות בסיס חודשיות, חוץ במקרה שהוא מפוטר על-ידי החברה. כלומר, עוד 4 מיליון דולר.

השורה התחתונה: האינטרס של שולץ הוא שטבע תתייצב ותימכר מהר ככל האפשר: כך הוא יוכל לעזוב את החברה, לקבל פיצוי של 2 מיליון דולר, עוד מענק אי-תחרות של 4 מיליון דולר ועוד חבילת מניות בהבשלה אוטומטית (היה מקבל רק אם היה נשאר לפחות 3 שנים) בהיקף של 20 מיליון דולר לפחות. כלומר, מצנח זהב של קרוב ל-30 מיליון דולר ואף יותר, תלוי במחיר המניה.

עכשיו לכולם ברור למה שולץ לא ממש מתרגש מזעקת העובדים וכל ההמולה סביב טבע והוא"נחוש" לייצב את טבע. הוא עומד להרוויח את מה שמעולם לא הרוויח בלונדבק הדנית, שאותה ניהל בעבר. זו הסיבה ששולץ אמר שהוא קיבל הצעה שאי-אפשר לסרב לה.

חבילת התגמול החלומית של קאר שולץ, מנכ"ל טבע

2 מיליון דולר - שכר שנתי בסיסי

עד 4 מיליון דולר - בונוס שנתי מבוסס ביצועים

6 מיליון דולר - תגמול הוני (אופציות או מניות חסומות) מדי שנה

20 מיליון דולר - מענק חתימה שישולם בשתי מנות, 3 חודשים וחצי שנה מיום הכניסה לתפקיד

20 מיליון דולר - מענק חתימה במניות בשלוש חבילות - 5 מיליון דולר ושתי חבילות של 7.5 מיליון דולר. החבילה הראשונה אינה מותנית ואילו שתי החבילות האחרות מותנות בביצועי המניה. כל החבילות יובשלו בתקופה של 3-5 שנים. מחיר המניה נקבע על 15.5 דולר ועלה מאז ל-18.6 דולר

מיליוני דולרים - טבע תישא בעלויות הדיור (יקבל החזר) וכן תעניק לו שאר הטבות בגין רילוקיישן

מצנח הזהב של שולץ בעקבות עזיבה בגלל "סיבות טובות" (כמו מכירת החברה)

2 מיליון דולר - פיצוי במזומן שווה ערך למשכורת השנתית

20 מיליון דולר (תלוי במחיר המניה בעת העזיבה) - הבשלה מיידית של המניות החסומות שקיבל במסגרת מענקי החתימה

4 מיליון דולר - מענק אי-תחרות

שורה תחתונה: שולץ עשוי לעזוב את טבע תוך מספר שנים בודדות עם מאות מיליוני שקלים