חברה ישראלית תקים מערכת לייצור חשמל מגלי הים

פטנט ישראלי פורץ דרך לייצור חשמל מאנרגיית גלי ים יוצא לדרך - חברת ים פרו אנרגיה הישראלית חתמה אתמול (ג') על הסכם להקמת פרויקט בהספק של 150 מגוואט עם חברת Shapoorji Pallonji ההודית, מבעלי קונצרן Tata. על פי ההסכם, החברה הישראלית תקים בגאנה מערכות לייצור חשמל בהיקף כספי של 180 מיליון דולר עבור חברת החשמל המקומית.

הפרויקטים בגאנה יוקמו במהלך שלוש השנים הקרובות ויכללו מערכת מבוזרת לייצור חשמל מגלי ים. בשלב ראשון תוקם מערכת לייצור בהיקף של 10 מגוואט, אשר תורחב לאחר מכן להיקף של 150 מגוואט.

המערכות יהיו בבעלות משותפת של הקונצרן ההודי (50%) שותף גנאי (18%) וחברת ים פרו אנרגיה (32%). המודל העסקי של החברה הוא הקמת ומכירת המערכת, זאת במקביל לשותפות במכירת החשמל המופק לטווח ארוך. החברה יוצגה בעסקה על ידי עו*ד נדיה דוידזון, שותפה וראש תחום התשתיות והאנרגיה במשרד עמית פולק מטלון.

המערכת הטכנולוגית הייחודית שפותחה בישראל מורכבת ממצופים המעבירים את האנרגיה של תנודת גלי הים למתקן ההופך אותה לחשמל. המערכת נוסתה בנמל יפו לפני כארבע שנים במשך שנה על מנת להוכיח את היתכנותה. בחודשים הקרובים יסיימו מהנדסי החברה את פיתוח הדור השני של המערכת עם מעבדות Marin בהולנד ואוניברסיטה סקוטית, במימון קרנות מימשל סקוטיות.

חברה בת בסקוטלנד

חברת ים פרו אנרגיה היא חלק מקבוצת שחר אנרגיה אשר הוקמה על ידי זאב פרץ ולייזר רוטשטיין, שעד היום התמחתה ביזום והקמת מערכות אנרגיה סולארית בישראל ובגרמניה. לפני כשנה וחצי רכשה החברה את הטכנולוגיה הייחודית שפיתח שמואל עובדיה ואת כל פעילותן של החברות S.D.E ו-WERPO שעובדיה הקים לצורך פיתוחה.

פרט לפעילות העתידית בגאנה, לים פרו אנרגיה יש חברת בת בסקוטלנד עם שותפים מקומיים. לחברה הסקוטית הסכמים עם מספר נמלים להקמת מערכות על רציפי הנמל, החברה צופה הקמת 63 מגוואט בבריטניה בהיקף של כ-80 מיליון פאונד בשלוש השנים הקרובות.

- למה לא בישראל?

"בחו"ל יותר קל לגייס כסף. בישראל רוצים לראות פרויקטים שכבר עובדים כדי לחתום על הסכמים לרכישת החשמל", מספר פרץ בשיחה עם "גלובס". "בסקוטלנד, למשל, הממשלה מנסה לפתות אותנו, מימנה לנו מחקר, ויש לנו פגישה שם עם כמה קרנות. אגב, אנו לא פוסלים אפשרות להעביר את כל פעילות החברה לשם".

חוץ מקושי בהשגת המימון עבור פרויקטים מסוג זה בארץ, בישראל - יש חיסרון נוסף - עוצמת הגלים. לצורך ייצור אופטימלי הגלים צריכים להיות בגובה של 1-1.5 מטר.

הגלים בים התיכון אמנם מאפשרים ליישם את הטכנולוגיה בישראל, אך לא ביעילות כמו במדינות עם חוף לאוקיאנוס, למשל, אוסטרליה או בריטניה.