בנק ישראל: ביקורת חריפה על התנהלות הפועלים בפרשת קינן

שנה וחודשיים לאחר שהתפוצצה פרשת התלונה על תקיפה מינית נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, פרסם היום (ג') בנק ישראל את תמצית הדוח בפרשה זו. בבנק ישראל אמנם מבקרים בחריפות את התנהלות הבנק ובמיוחד את היו"ר לשעבר, יאיר סרוסי, ואת יו"ר ועדת הביקורת, דפנה שורץ, אולם כמעט ולא מטילים סנקציות או החלטות אופרטיביות אחרות כנגדו.

מהדוח עולה, בין היתר, כי הבנק אמנם התבסס בהתנהלותו על ייעוץ וחוות-דעת משפטיות, אולם לפחות באחד המקרים מדובר בחוות-דעת בעייתית שכן היא נכתבה על-ידי עורך דין שבהמשך נשכר על-ידי קינן בכדי לייצג אותו באירוע הזה.

בבנק ישראל אומרים כי הבנק התנהל כשורה במישור של הטיפול בחוק למניעת הטרדה מינית, אולם "התהליך לא היה שקוף, ללא אתגור, פיקוח ובקרה מספקים, ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים וכללי ממשל תאגידי".

דוח הביקורת מתייחס לתפקודם של מספר גורמים. הדוח מבקר בחריפות את היו"ר לשעבר סרוסי, שגם עזב את תפקידו בעקבות המקרה: "התנהלות יו"ר הדירקטוריון משקפת טעות חמורה בשיקול-הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם כללי ממשל תאגידי תקין".

סרוסי לא עדכן את דירקטוריון הבנק בתלונה, שכן רצה לשמור על דיסקרטיות של המתלוננת. "אין אנו מקלים ראש בחשיבות ההקפדה על הדיסקרטיות, אך אין בכך כדי להצדיק את החלטותיו. הדיווח לדירקטוריון וניהול דיון בו אינם רק פורמליים, אלא הם מתחייבים ממשל תאגידי תקין", נכתב בדוח.

בנק ישראל גם מבקר את סרוסי על כך שלא דיווח לפיקוח על הבנקים על האירוע: "בהחלטתו שלא לדווח לפיקוח על הבנקים פעל סרוסי בניגוד לנדרש ובניגוד למצופה ביחסים בין יו"ר גוף מפוקח לבין המפקח עליו". בנק ישראל אף מדגיש כי במהלך התקופה הרלוונטית התקיימו מספר פגישות בין סרוסי למפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בהם היא הדגישה את נושא טיפול ארגונים בתלונות על הטרדיות מיניות. "על רקע זה חמורה אף יותר הימנועתו של היו"ר לשעבר מלדווח למפקחת על האירוע, והיא פגמה באמון שהוא אבן היסוד ביחסים בין מפקח למפוקח ונציגיו".

עוד צוין בדוח, כי כפי שפורסם ב"גלובס" היועץ המשפטי של הבנק, עו"ד אילן מזור, המליץ לסרוסי מספר פעמים לדווח על האירוע לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים, "אולם היו"ר העדיף לאמץ את עמדתו של עו"ד אחר, שאינו נמנה על מערך הייעוץ המשפטי של הבנק ואשר לא נשכר לייעץ ולייצג את אינטרס הבנק בנושא". בנק ישראל לא מפרסם את שמו של היועץ, אולם כפי שפורסם בעבר ב"גלובס" ההערכות הן שמדובר בעו"ד פיני רובין העובד עם בנק הפועלים בנושאים שונים.

"סרוסי שגה כשהסתמך על עמדה משפטית שניתנה בתנאים האלה. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם כללי ממשל תאגידי נאות, ובמבחן התוצאה אף פגמה בשיקול-הדעת של היו"ר ובמצופה ממנו", לשון הדוח. למרות המילים הקשות שבנק ישראל מטיח בפני סרוסי, הוא לא כותב כי לא ינקוט הליכים כנגדו היות וממילא הוא סיים את תפקידו בבנק על רקע אותה פרשה.

מי שעוד נמצאת במוקד הביקורת היא יו"ר ועדת הביקורת בדירקטוריון הבנק, דפנה שורץ, שבנק ישראל דורש כי תועבר מתפקידה. יחד עם זאת, שורץ תוכל להמשיך ולכהן כדירקטורית. מהדוח עולה, כי שבועיים לאחר שהחל תהליך בדיקת התלונה עדכן סרוסי את שורץ בפרשה, אך לא עדכן אותה בכך שהיועץ המשפטי של הבנק המליץ לדווח על כך לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים. "שורץ לא סברה כי יש צורך לדווח לועדת הביקורת ולדירקטוריון", נכתב. עוד עולה, ששורץ שאלה את מזור אם הבנק עושה כנדרש, אך הוא לא אמר לה את עמדתו בעניין. "שורץ שגתה בכך שלא ביקשה מסרוסי לכנס את הדירקטוריון, וכן שגתה שלא כינסה את ועדת הביקורת. היא לא ענתה למצופה ממנה כדירקטורית, ובמיוחד כשמדובר ביו"ר ועדת הביקורת שמהות תפקידה לבדוק, לחקור, לאתגר ולעמוד על ליקויים בהתנהלות הבנק", נכתב בדוח.

על אף שהיועץ המשפטי מזור המליץ לסרוסי לדווח על האירוע לגורמים הרלוונטים, ודרש שבודק חיצוני ימונה לעניין, לבנק ישראל יש גם ביקורת על התנהלותו: "היועץ המשפטי שגה בכך שהסתפק בהמלצתו כיצד להתנהל ולא הציג עמדה משפטית ברורה. הוא גם שגה בכך שלא הציג לשורץ את המלצותיו בעניין, ובכך שהסכים שהבנק יסתמך על חוות-דעת של עורך דין פלילי, שנשכר אחר-כך על-ידי קינן לייצגו".

בצד החיובי, יכולים בבנק הפועלים, שבשליטת שרי אריסון, להתנחם בכך כי לבנק ישראל אין ביקורת על הסכם הפרישה שהושג עם העובדת ושכלל פיצויים מוגדלים בהיקף של כמה מיליוני שקלים. הסכם זה זכה לביקורת ציבורית בטענה שמדובר בסוג של "הסכם שתיקה". "בדקנו את הסכום שקיבלה המנהלת לשעבר בהשוואה לתגמול של מנהל מקביל אליה, ולא ניתן לומר שההיקף הכספי של המענק המיוחד אינו סביר. בנוסף לא מצאנו שסעיפי הסודיות והוויתור על תביעות היו חריגים".

השופט אדלר פסק פיצויים מוגדלים

נזכיר כי בנובמבר אשתקד נחשף בחדשות 2 כי במאי 2016 עובדת לשעבר בבנק הפועלים התלוננה כי מנכ"ל הבנק לשעבר ציון קינן תקף אותה במסגרת נסיעת עבודה לקזחסטן שאירעה בשנת 2006. העובדת לשעבר העלתה את הטענות לאחר מספר חודשים בהם ניהלה משא-ומתן עם הבנק בנושא תנאי הפרישה שלה, שלא תאמו לדרישותיה. אותה עובדת סירבה להתלונן במשטרה וביקשה לשמור על חשאיות. הבנק החליט בעקבות זאת למנות כבודק את השופט בדימוס סטיב אדלר. אדלר אמנם לא מצא את התלונה מוצדקת, אך במקביל פסק לעובדת פיצויים מוגדלים המוערכים במיליוני שקלים, מה שהעלה את הביקורת שמדובר בסוג של "דמי שתיקה".

לאחר פרסום האירוע, התברר כי יו"ר הבנק דאז סרוסי לא עדכן את דירקטוריון הבנק או את בנק ישראל בפרשה, מה שהביא לכך שהוא אולץ לעזוב את הבנק. במקביל נפתחה בדיקה של תלונת העובדת לשעבר במשטרה, ובאוגוסט האחרון הוחלט לסיים את הבדיקה ולא לפתוח בחקירה פלילית. לאחר סיום בדיקת המשטרה, בנק ישראל נכנס לתמונה ובדק האם בנק הפועלים התנהל בפרשה כנדרש, והיום כאמור מתפרסם תמצית דוח הבדיקה הסופי בנושא.

מטעמו של סרוסי נמסר היום כי "נושא הטענה על ההטרדה טופל בקפדנות וברגישות תוך שנעזרתי ביועצים משפטיים ונועצתי עם יושבת ראש ועדת הביקורת. מתוך חשש ממשי להדלפת פרטי הבדיקה, פעלתי על בסיס ייעוץ משפטי על-פיו אין לדווח על הנושא לדירקטוריון כל עוד לא התבררו העובדות, וזאת בכדי למנוע פגיעה בצנעת הפרט של המתלוננת ושל המנכ"ל. אבקש להדגיש כי הצטרפתי לבנק הפועלים שלוש שנים לאחר המקרה המדובר בקזחסטן וכי לא היה לי כל עניין אישי הנוגע למנכ"ל, שכבר הודיע קודם לכן על סיום תפקידו. פעלתי בעניין בתום לב ומתוך ראיית טובת הבנק לנגד עיניי.

"במסגרת תהליך הבדיקה, מונה שופט בכיר שהומלץ על ידי היועצים המשפטיים ונחשב למוביל בתחום יחסי עבודה. בנוסף, על ההסכם עם העובדת חתום היועץ המשפטי של הבנק שאף נתן חוות-דעת על-פיה ההסכם נעשה בסמכות ועל-פי דין. בחוות-דעת שהוגשה לבנק ישראל על-ידי פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מהמומחים המובילים בישראל לדיני החברות, נקבע כי פעלתי כראוי כאשר העדפתי את שמירת הדיסקרטיות המתחייבת לאור החוק למניעת הטרדה מינית על פני דיון בפורום תאגידי רחב, וזאת משום שמדובר בחוק ספציפי לנושא ההטרדות הגובר על הכלליות בחוק החברות. עוד ציין פרופ' פרוקצ'יה כי פעלתי נכון בעת מינוי בודק חיצוני וקבלת המלצותיו, וכך גם בשלב בדיקת העובדות, ולאחר שזה האחרון פסק כי לא התקיימה הטרדה. ביחס לאי-דיווח לבנק ישראל, הרי שהבעתי התנצלות מיידית באופן פומבי עם פרסום הנושא".

מבנק הפועלים נמסר היום: "בנק הפועלים מתכוון ללמוד את הדוח לעומק ולפעול על-פי ההמלצות שבו. הדוח קובע בבירור שבמישור של החוק למניעת הטרדה מינית בנק הפועלים פעל כשורה, וכי בנק ישראל לא מצא פסול בסעיפי הסודיות ובגובה התשלום ששולם לעובדת".

הממצאים נגד התנהלות הבנק

■ במישור החוק למניעת הטרדה מינית - הבנק פעל כשורה. 

■ היו"ר סרוסי קיבל החלטות בלי לדווח לדירקטוריון על הטענות נגד קינן. 

■ התנהלות סרוסי - טעות חמורה בשיקול-הדעת והתנהלות לא תקינה. 

■ סרוסי לא דיווח לפיקוח על הבנקים - בניגוד לנוהל הבנקאי התקין. 

■ סרוסי התעלם מהייעוץ המשפטי בבנק שקבע שצריך לדווח לדירקטוריון והעדיף להסתמך על ייעוץ חיצוני. 

■ יו"ר ועדת הביקורת דפנה שורץ שגתה כשלא אמרה לסרוסי לדווח לדירקטוריון. 

■ היועץ המשפטי הפנימי של הבנק, עו"ד אילן מזור, שגה כשהסתפק בהמלצה בלבד לדווח לדירקטוריון. 

■ ההסכם עם המתלוננת סביר, אך היה צריך לאשר אותו בדירקטוריון.