סקר "גלובס": רוב מהציבור מעדיף כלכלה עם פיקוח ממשלתי

הציבור הישראלי מעדיף כלכלה שיש בה פיקוח ממשלתי משמעותי על-פני כלכלת שוק חופשי, כך עולה מסקר מכון סמית למחקר שנערך בהזמנת "גלובס". הסקר שנערך בשבוע שעבר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כולל המגזר הערבי, בדק את השקפת העולם הכלכלית של הציבור.

ממצאי הסקר מראים כי רוב ברור של הציבור מעדיף גישה כלכלית של פיקוח ממשלתי, על-פני גישת השוק החופשי: 56% מכלל הנשאלים הביעו תמיכה ב"כלכלה שבה יש פיקוח ממשלתי ששומר על היציבות הכלכלית אך התחרות עלולה להיפגע", ורק 36% העדיפו "שוק חופשי ללא פיקוח ממשלתי שמושתת על תחרות חופשית". לשאר הנשאלים (8%) לא הייתה דעה.

הסקר בחן את השקפות העולם הכלכליות בהתאם לפרמטרים סוציו-אקונומיים שונים וכן על-פי רמת דתיות והצבעה לכנסת בבחירות 2015.

 הכחלונים הכי קפיטליסטים

מהממצאים עולה, כי התמיכה בפיקוח ממשלתי בשוק מאפיינת את כל המגזרים, הגילאים ואף רמות ההכנסה. כך למשל, אפילו בקרב בעלי הכנסה מעל הממוצע העדיפו 53% כלכלה עם פיקוח משמעותי, ורק 41% תמכו בכלכלת שוק חופשי. התמיכה הגבוהה ביותר בפיקוח ממשלתי נרשמה בקרב ערבים-ישראלים (62%), יהודים מסורתיים (61%) וישראלים בעלי סטטוס משפחתי גרוש או אלמן (63%). מבין מצביעי המפלגות לכנסת בלטו מצביעי הבית היהודי (68%) ומרצ (65%) בתמיכתם בפיקוח ממשלתי, ואחריהם המחנה הציוני (60%) והליכוד (59%). לעומת זאת, רוב קטן לכלכלת שוק חופשי נרשם בקרב מצביעי מפלגת כולנו של משה כחלון (52% בעד שוק חופשי לעומת 43% בעד מעורבות ממשלתית), ומצביעי ישראל ביתנו (50%). בקרב מצביעי יש עתיד, מפלגתו של יאיר לפיד הנחשבת לנושאת דגל השוק החופשי, נרשם תיקו של 43% בין התומכים בכל גישה.

פרופ' מומי דהאן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, אומר כי "רוב ממצאי הסקר תואמים תוצאות שהתקבלו בעבר אבל יש גם הפתעות. באופן כללי, נשים תומכות יותר מאשר גברים במדינת רווחה, וזה קיבל ביטוי גם בסקר הזה (62% תומכות בכלכלה עם פיקוח לעומת 48% מהגברים). ההבדלים לפי רמת השכלה והכנסה אינם מובהקים, וממצא זה עקבי עם עדויות קודמות. גם אנשים שחוו אירוע שלילי טראומתי בחייהם, כמו גרושים או אלמנים, מביעים תמיכה יותר חזקה במדינת הרווחה".

דהאן מציין, כי "הממצא המפתיע ביותר בסקר הוא עמדות מצביעי הבית היהודי. בעוד ראשי הבית היהודי, נפתלי בנט ואילת שקד, הם חוד החנית היום של מצדדי השוק החופשי (אפילו יותר מנתניהו), מצביעיהם באופן בולט (68%) מתנגדים לשוק חופשי. זהו ממצא מעניין. נראה שהמצביעים מוכנים לתמוך בבית היהודי בשל עמדתם המדינית ומוכנים לשלם במטבע החברתי".

ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, סבור כי את ההסבר לאחוזי התמיכה הגבוהים בקרב מצביעי הבית היהודי, יש לחפש במפעל ההתיישבות בשטחים. לדבריו "אי אפשר להתעלם מהדומיננטיות של המתנחלים בקרב מצביעי הבית היהודי. מדובר בקבוצה שנהנית מתמיכה ממשלתית נדיבה".

נתנזון מוסיף כי בין הקבוצות שתומכות בפיקוח ממשלתי אפשר למנות כ-20% מהמשפחות בישראל שהן מתחת לקו העוני אחרי תשלומי העברה ללמעלה מחצי מיליון עצמאים שאין להם ביטחון סוציאלי ודמי אבטלה - שגם להם יש ציפייה לפיקוח ממשלתי שתיתן להם רשת ביטחון סוציאלית וכלכלית; וכן ציבור הקשישים, המונה כ-15% מהאוכלוסייה וסובל מהיעדר רשתות ביטחון מספיקות.

נתנזון מציין את המחאה החברתית של 2011 כנקודת מפנה בהשקפת העולם הרווחת בציבור. לדבריו, "מסוף שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-90 רוח הזמן הייתה הפרטה והוצאת ההסתדרות מניהול הכלכלה. בעשור הראשון של המאה ה-21 אנחנו רואים התרחבות פערים בעקבות ההפרטה שבאה לידי ביטוי במחאה החברתית של 2011. מאז לחלקים גדולים באוכלוסייה יש תחושה שהמדינה הפקירה אותם לטובת כלכלת שוק טהורה".