תכנוני המס בנוגע לשימוש בביטקוין - על המוקד ברשות המסים

לא פחות מ-25 תכנוני מס חדשים נוספו השנה לרשימת תכנוני המס החייבים בדיווח לרשות המסים - אותם תכנוני מס שהנישומים חייבים "להאיר בזרקור" עבור רשות המסים כדי שתבחן אם הם לגיטימיים בעיניה או פסולים. בין היתר נדרשים הנישומים לדווח על תכנוני המס שלהם בנוגע לשימוש במטבעות וירטואליים ועמדות שנקטו בסוגיות חברות הארנק והשימוש בנכסיהן על-ידי בעלי מניותיהן.

התוספת של תכנוני המס החדשים מעבה את הרשימה שפורסמה אשתקד, שכללה 56 תכנוני מס החייבים בדיווח, וכעת יש לדווח על כלל העמדות שפורסמו בשנים 2016-2017 - ובסך-הכול 81 עמדות/תכנוני מס.

הרשימה מתפרסמת בהמשך לחקיקה שעברה אשתקד, ואשר לפיה נישומים יידרשו "לשים זרקור" עבור רשות המסים מעל תכנוני מס שביצעו אשר אינם תואמים את עמדת הרשות. זאת, בהמשך להתמודדות רשות המסים בתכנוני המס הלא לגיטימיים ובפרשנויות הקיצוניות לדיני המס.

מנהל רשות המסים, משה אשר, ציין כי "חובת דיווח על עמדות שמנוגדות לעמדת רשות המסים תורמת להתמודדות טובה יותר של הרשות עם תכנוני המס הקשים והפרשנויות הקיצוניות, המקטינים באופן לא ראוי את תשלומי המס של הנוקטים בהם, הדיווח על העמדות מציג את אותם תכנוני מס שיש לבחון ביתר שאת באופן גלוי ולא בהיחבא, דבר המגביר את השוויוניות בנטל המס".

העמדות לגביהן יש לדווח על נקיטת עמדה במס הכנסה הן רק אלה אשר יתרון המס הנובע מהן עולה על 5 מיליון שקל באותה שנת מס או על 10 מיליון שקל במהלך 4 שנות מס לכל היותר. הדיווח על נקיטת עמדה במסים עקיפים (מע"מ, מכס) יחול על עמדה שיתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקל בשנה או 5 מיליון שקל במהלך 4 שנים.

במסגרת העמדות החייבות בדיווח לשנת המס 2017 - בין 25 העמדות החדשות, ניתן למצוא בין היתר כאמור עמדה לגבי השימוש במטבעות וירטואליים, עמדות המסדירות את מדיניות רשות המסים בכל נושא חישוב רווחים ראויים לחלוקה, עמדות בסוגיות חברות הארנק והשימוש בנכסיהן על-ידי בעלי מניותיהן, מיסוי בינלאומי ועוד. 

בתחומי המיסוי העקיף קיימות עמדות בדבר הכללת הוצאות פרסום בערך היבוא לעניין המכס וקביעת המבחנים לסיווג של פעילות בניירות ערך כמוסד כספי לעניין מע"מ.

בין העמדות הקודמות שפורסמו בשנת 2016, נדרשים הנישומים לדווח על זכאות לשיעור מס מופחת על-פי חוק עידוד, הזכאות לקבלת זיכויים בגין מסי חוץ, "מס יציאה" לגבי אדם שחדל להיות תושב ישראל, חישובי שנת הסתגלות לעניין קביעת מעמד של תושב חוזר ותיק, קיזוז הפסדים של ישות המסווגת באופן שונה במדינות שונות, אופן חישוב המס בעת רכישת אמצעי שליטה בחברה נשלטת זרה באמצע שנה ועוד. 

בראש העמדות החדשות החייבות בדיווח בתחום "מס הכנסה" מככבת "עמדה מספר 2017/32", שכולל דיווח על עמדות בנוגע למיסוי "מטבעות וירטואליים". המטבעות הוירטואליים מעסיקים רבות את הרשויות והרגולטורים בימים אלה, בין היתר נוכח הזינוק בערכו של הביטקוין.

רשות ניירות ערך עתידה לפרסם תוך מספר ימים עמדה באשר לפיקוח על המטבעות הווירטואליים, ורשות המסים הבהירה לאחרונה כי היא רואה ברווחים ממכירות המטבע - בינתיים - כרווחי הון. גם במסמך "העמדות" חוזרת הרשות על עמדותיה מהעת האחרונה ומבהירה כי הגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה כוללת כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי. לגישת הרשות, "מטבע וירטואלי" - כדוגמת ביטקוין, אתריום וכיוצא באלה - הקרוי גם "אמצעי תשלום מבוזר", הוא רכושו של האדם המחזיק בו, ומשכך הוא נכלל בהגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודה.

"בהתאם לכך, מכירת 'מטבע וירטואלי' מהווה אירוע מס החייב במס על-פי הוראות חלק ה' לפקודת מס הכנסה (רווח הון)", נכתב במסמך "העמדות". הרשות מבהירה כי "אם פעילות מכירת 'מטבעות וירטואליים' מגיעה לכדי 'עסק', הרי שההכנסות ממכירת 'המטבעות הווירטואליים' חייבות במס".