שוק העבודה מנצח את המילניאלז

הבעיה הכי גדולה של דור ה-Y (מונח המתייחס לילידי 1980-1995 המכונים 'מילניאלז') היא שהם מאמינים למה שאומרים עליהם, ומתנהגים בהתאם. הם קוראים ושומעים את אין סוף המילים הנשפכות עליהם במדיה, מתובלות במילות הקסם "מחקרים מראים" ו"דוחות מוכיחים", ובטוחים שהצליחו לשנות את שוק העבודה מבפנים.

וואי וואי וואי מה מחכה לכם

סיפרו להם שהמעסיקים התאימו עצמם לצורכי הדור הדיגיטלי, דינאמי, אידיאליסטי, הומאני, חברתי, אמפתי, שבמקביל רוצה להרוויח הרבה, ומהר. לכן הם מצפים ליותר חופש וגמישות, לאיזון בין עבודה וחיים פרטיים, לסביבות עבודה משמעותיות וערכיות יותר התואמות את האידיאלים ותפיסות העולם שלפתע קפצו עליהם. אחרת איך יקומו בבוקר לעבודה? 
הם בטוחים שהשוק יפתח בפניהם מסלולי קידום מהירים לתפקידי ניהול, יחזר אחריהם וכמובן ישלם להם יותר, כמו גם יאפשר להם לדלג בין מקצועות, תחומי עיסוק, תפקידים וחברות - העיקר שיהיה להם מעניין ושיגשימו עצמם. חלקם אף מאמינים להזויים המספרים שהשכלה זה פאסה, בונים על מעסיקים מתקדמים שיסתפקו בכישורים הטבעיים שלהם, חולמים להיות הג'ובס הבא ("אנחנו דור יזמי").

אני קוראת יחד איתם את המילים וליבי נחמץ עד מאד, כי היחידים שטרם שמעו על הבשורה הם המעסיקים.

למרות כל הרעש במדיה, והדיונים האין סופיים של כל מיני מדקלמי מחקרים, הרוב המכריע של המעסיקים בישראל ממשיכים לסלוד מעובדים שמחליפים מקומות עבודה כל שנתיים. המעסיקים מוותרים על כאלו מראש גם אם הם עתירי כישורים, ממשיכים להתעקש לשלם יותר על השכלה וניסיון, ועוד יותר על מומחיות, מעדיפים עומק מקצועי על פני רב-גוניות, פוסלים על הסף עב"מים תעסוקתיים חסרי עמוד שדרה מקצועי שדילגו מעיסוק לעיסוק, ולא ממש משתפים פעולה עם צרכי החופש, הגמישות והאיזון שכה חשובים לבני הדור.

מנהלי המילניאז לא אוהבים מילניאלז

האבסורד הוא שגם מנהלים מבני דור ה-Y, שהבוגרים שבהם כבר נושקים לגיל 40, לא רוצים לגייס עובדים דינמיים שינטשו את הארגון חמש דקות אחרי שהתחילו להביא ערך. יש להם ים משימות על הראש, ממונים, הנהלה ודירקטוריון שדורשים ביצועים, ומניה שצריך להעלות את ערכה, הם לא יכולים להסתפק בעובדים ששמים את הצרכים שלהם לפני הצרכים של החברה. בעולם כה תחרותי ודינאמי, חברות מתקשות לשרוד גם עם עובדים פחות מפונקים, וזו בדיוק הסיבה שבגללה השוק לא מתרגש מחשקיהם של המילניאלז ומסתדר בלעדיהם. הכיצד?

למרות שבני הדור הזה כבר מהווים את המגזר התעסוקתי מהגדולים ביותר, ברוב המכריע של המקצועות ומגזרי התעסוקה במשק יש מספיק עובדים שעומדים בדרישות ובצרכי השוק. חלקם צמחו בבתים עם חינוך להשכלה ועבודה כערכים עליונים ומלכתחילה לא קנו את הבלוף (למשל יוצאי ברית המועצות לשעבר), ואילו רבים אחרים כבר חטפו את המכה והתיישרו, מבינים שאם לא יתאימו את עצמם לצרכים של השוק לא יוכלו להתפרנס.

מאד עצוב שדווקא הדור הזה, שנאלץ להתמודד עם שוק עבודה אכזרי מאין כמוהו ועם אתגרים כלכליים קשים ומורכבים לאין ערוך, מגיע אליו פחות מוכן, עטוף בציפיות בלתי ריאליות שממסכות את המציאות. המזל הוא שבסוף הרוב הגדול מתפכחים יחד עם הגיל ועם הלחץ הכלכלי שמתעצם במקביל לעזיבת בית ההורים ולהקמת המשפחה. מרביתם מצליחים איכשהו לייצב את הקריירה בטרם שחקו את ערך השוק, מקצתם כבר חיבלו בו באופן בלתי הפיך וימשיכו לשלם את המחיר כל הקריירה בעבודות פחות איכותיות ובשכר נמוך יותר, שילך ויתדרדר. רק חבל שגם אלה וגם אלה סוחבים איתם תסכול מתמשך, ותחושת החמצה על שכשלו במציאת "המעסיקים הנאורים".

אין הבדל בין עתידנים לקוראות בקפה

למרות החלחלה שמעורר המושג "יציבות תעסוקתית" בבני דור ה-Y, והצמרמורת בעמוד השדרה נוכח הצורך לעבוד במתכונת הארכאית הידועה בכינויה 'תשע עד חמש', מומלץ מאד שלא יתבשמו משלל דוחות ומחקרים מלומדים שמנבאים עולם עבודה ידידותי למילניאלז. הם אמינים בערך כמו התחזיות של קוראות בקפה, וגם אם יתגשמו, אתם כבר תצאו לפנסיה.

- אל תסיקו מסקנות מסיפורים על מהנדסי פיתוח שבכל דילוג משפרים את שכרם באלפי שקלים - גם אם זה היה נכון, הם מהווים פחות מ 5% משוק העבודה ועל כן בלתי רלוונטיים לרובכם.

- אל תתרגשו מהצילומים של חללי העבודה המפוננים בגוגל ושות', הם לא מייצגים ולו אחוז ממקומות העבודה בישראל (כולל רוב חברות ההייטק שחלקן נראות כמו משרדים בקופת חולים).

- אל תבנו על הסיפורים שמספרות חברות הענק המתהדרות במדיניות Diversity (מגוון עובדים רחב). שיעור חסרי ההשכלה או בוגרי מדעי הרוח בתאגידי הייטק גלובאליים הוא אפסי.

- הפנימו כי הסיכוי שלכם להפוך לג'ובס הבא קלוש, וקרוב לוודאי שתאלצו להיות שכירים בחברות לא דינאמיות במיוחד (שיעור הסטארט-אפים בשוק העבודה בטל בשישים).

- התאימו עצמכם לגחמות של שוק העבודה, ובנו מסלול קריירה שימצב אתכם כבעלי מקצוע מנוסים מספיק, אחרת לא תוכלו להתפרנס בכבוד לאורך זמן.

- היזהרו ממלכודת העב"מ התעסוקתי. זכרו כי שוק העבודה, בדומה לתשתית הכבישים בישראל, הוא בלתי סלחני לטעויות האוחזים בהגה, והכי קשה לו לבלוע נהגים מזגזגים. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com