האם נתניהו נפגש עם אלוביץ' גם בביתו - ו"שכח" לדווח?

האם משרד ראש הממשלה "שכח" לדווח לבית המשפט על מפגשים שנערכו בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', בתקופה שבה כיהן נתניהו כשר התקשורת?

בעקבות עתירת חופש המידע שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר, הפרקליטות מסרה ביום חמישי האחרון מידע על 7 פגישות שנערכו בין נתניהו לבין אלוביץ', ושנערכו בבית ראש הממשלה החל מ-1 בינואר 2013 ועד 17 בנובמבר 2015, בתקופה בה נתניהו היה שר התקשורת. לפי הדיווח, כל הפגישות התקיימו במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים.

ואולם, לפי מידע שבידי "גלובס", נתניהו ואלוביץ' נפגשו לפחות עוד פעם אחת בתקופה הרלוונטית. מדובר במפגש שכלל ארוחת ערב שבה השתתפו הזוג נתניהו, הזוג אלוביץ' ומספר משתתפים נוספים. לפי המידע שבידינו, המפגש נערך בזמן שבבזק המתינו לאישור משרד התקשורת לגבי עסקת המיזוג בין בזק ל-yes, כאמור בתקופה שבה נתניהו כיהן כשר התקשורת.

עו"ד בן-מאיר הגיש היום (א') בקשה חדשה לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, בטענה כי המשרד לא קיים את פסק הדין בנוגע לפגישות במלואו, הואיל והוא לא מסר פירוט של כל הפגישות שנערכו בין נתניהו לאלוביץ' - אלא רק על אלה שהתרחשו במעון בבלפור.

בן-מאיר צירף לבקשה תצהיר של תושב שכונת צהלה, יגיל ישועה, שבו טוען ישועה כי ראה את נתניהו ופמלייתו מגיעים לביתו של אלוביץ' ברחוב יהונתן שבצהלה כמה פעמים.

לפי התצהיר, ישועה נוהג לטייל עם כלבו ברחוב יהונתן שמוביל לגינת הכלבים בשכונה. "בשנים האחרונות ראיתי מספר פעמים בשעות אחר-הצהריים את השיירה והרכבים של ראש הממשלה ברחוב יהונתן. לא ניתן שלא להבחין בהגעת השיירה לרחוב נוכח הרעש וההסדרים המיוחדים שנוהגים כאשר השיירה מגיעה, למשל חסימת הרחוב", כתב ישועה בתצהירו.

לדבריו, "במספר פעמים שבהם ראיתי את השיירה של ראש הממשלה מגיעה לרחוב יהונתן, שמתי לב שלאחר ההגעה המכוניות של שיירת ראש הממשלה חנו חלקן בתוך החניה של ביתו של שאול אלוביץ' וחלקן בצמוד לחניה ברחוב. הדברים אירעו לא פעם ולא פעמיים, והבחנתי בהם בעת שטיילתי עם כלבי ברחוב הנ"ל", כותב ישועה. 

יגיל ישועה הוא בעל חברת הפקות ועיתונאי. ישועה אמר היום ל"גלובס" כי "למרות תגובת ראש הממשלה אני עומד מאחורי הדברים שכתבתי בתצהיר. יכול להיות שראש הממשלה לא היה בבית של אלוביץ', אבל השיירה שלו חנתה שם".

נציין כי בשנים האחרונות, בייחוד אחרי שנחשפו בתקשורת הקשרים בין נתניהו לאלוביץ', הקפיד בעל השליטה בבזק להכחיש ולהמעיט בקשר שלו עם ראש הממשלה. כך, כשהיה נשאל על פגישותיהם ועל קשריהם, הוא הקפיד לומר שהקשר ביניהם הוא מינימלי.

נתניהו ייחקר בתיק בזק?

בתוך כך, ועל רקע חשיפת פגישות נתניהו-אלוביץ', היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אפשרות לזמן את ראש הממשלה לחקירה בתיק בזק. החלטה סופית בנושא טרם התקבלה. אם נתניהו אכן ייחקר בתיק זה, הוא צפוי להישאל על מערכת היחסים המשולשת בינו לבין אלוביץ' לבין מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, בתקופה שבה ענייניה של בזק נדונו במשרד התקשורת.

שאלות נוספות שרשות ניירות ערך והפרקליטות יבדקו הן כיצד אישרה מועצת הכבלים והלוויין את המיזוג בין בזק ל-yes תוך שבוע ימים, איך קרה שמיזוג כה מורכב ומסובך הושלם לאחר עבודה במהירות שיא של חברת ייעוץ שאיש לא הכיר שהגישה המלצות למועצה, ואיך זה שמיד אחרי שהמועצה אישרה את המיזוג נשלח שליח עם האישור ללשכת ראש הממשלה, ונתניהו חתם על האישור. בהקשר זה נציין כי מיזוג כמו זה שנעשה בין בזק ל-yes חייב את אישור המועצה ואת אישור משרד התקשורת.

נזכיר כי בעוד שנתניהו, לפחות בינתיים, לא נחקר בתיק בזק - שלמה פילבר, מי שמונה על-ידי ראש הממשלה למנכ"ל משרד התקשורת, מסובך בתיק הזה "עד מעל הראש". רשות ניירות ערך ממליצה להעמידו לדין פלילי בגין שורה של עבירות שביצע לכאורה בקשר לבזק.

בתחילת חודש נובמבר 2017 מסרה הרשות לפרקליטות כי התבסס חשד לביצוע עבירות פליליות על-ידי פילבר, אלוביץ' ואחרים. פילבר חשוד שהוא פעל במסגרת תפקידו בדרכי מרמה לקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת.

"במסגרת פרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת (פילבר), וכן נושאי משרה ועובדים בבזק, שפעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק. פעילות זו התבצעה לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים, ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת, ומגורמים רלוונטיים במשרדי ממשלה אחרים".

לדברי הרשות, הפעילות האסורה שבה היה לכאורה מעורב פילבר כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בינמשרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו, נטען, נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעתים אף לכתוב אותם בכללותם, והכול בהתאם לצורכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים.

לפני כחודש הוחזר תיק בזק על-ידי הפרקליטות לרשות ניירות ערך לצורך השלמות חקירה. בין היתר נדרשה הרשות לבדוק האם ראש הממשלה קשור לפרשה.

"אלוביץ' צריך לחשוש מהרו"

עוד נציין בהקשר ליחסי נתניהו ואלוביץ' כי ב-2 באוגוסט 2017 חשף "גלובס" כי ארי הרו, עד המדינה שמעיד נגד נתניהו בתיקים 1000 ו-2000, עשוי למסור למשטרה מידע לא רק על יחסי נוני מוזס-נתניהו, אלא גם על יחסי נתניהו ואלוביץ'.

גורם המקורב להרו אמר לנו אז: "אם ארי הרו יפתח פה על אלוביץ', הוא עשוי לסבך עוד יותר את אלוביץ'. הרו מכיר טוב מאוד את מערכת היחסים הקרובה בין נתניהו לאלוביץ' ויודע הרבה מאוד דברים שאחרים לא יודעים. כולם מדברים על מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בהקשר של אלוביץ' - אבל מהרו הוא צריך לחשוש".

אלוביץ', נדגיש, שלל את הדברים הללו. עורכי דינו, ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, מסרו בתגובה: "מדובר בקשקוש גמור. אלוביץ' כלל אינו מכיר את ארי הרו ומעולם לא דיבר איתו".

אגב, עו"ד ז'ק חן, שמייצג כאמור את אלוביץ', מייעץ בימים אלה גם לנתניהו. אם ראש הממשלה יידרש לחקירה בתיק בזק, עו"ד חן יצטרך כנראה לוותר על אחד משני הקליינטים כדי שלא להיות במצב של חשש מניגוד עניינים.

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "הטענה בדבר 'אי-דיווח' הפגישה היא מגוחכת. מי שהעביר את המידע ומי שקובע איזה מידע יועבר הוא האחראי על חופש המידע בלבד. הדרישה לדיווח הייתה על פגישות פרטיות עם אלוביץ' והרשומות ביומן ראש הממשלה, ולא על מפגשים חברתיים רבי-משתתפים אצל אנשים אחרים שבהם נכח גם אלוביץ'".

ביחס לתצהיר של תושב צהלה, שכנו של אלוביץ', נמסר מטעמו של ראש הממשלה כי "ראש הממשלה לא ביקר מעולם בביתו של אלוביץ'". עוד נמסר כי "מיזוג בזק-yes היה הליך מורכב שארך שנים ארוכות. את התהליך הובילו רשות ההגבלים העסקיים והצוותים המקצועיים. ראש הממשלה לא התערב בשום צורה בהחלטותיהם, לא שינה דבר, ולכל היותר אישרר פורמלית את המלצות הדרגים המקצועיים".

מטעמו של אלוביץ' נמסר בתגובה לפרסום על 7 פגישותיו עם נתניהו כי "אין כל חדש בפרסום, מאחר ששאול אלוביץ' וראש הממשלה כבר אישרו את דבר קיומם של מפגשים אלה בעבר, שכולם על רקע חברתי. יודגש כי אלוביץ' הסכים לפרסום מועדי הפגישות ואישר את דבר קיומן, כך שעל-פני 3 שנים הם נפגשו 7 פעמים בלבד - בניגוד לרושם שנוצר בזמנו בתקשורת כאילו מדובר במפגשים תדירים.

"יובהר כי הניסיון לקשור בין אחד המפגשים, שהתרחש כיומיים לפני מועד אישור המיזוג בין בזק ל-yes על-ידי הממונה על ההגבלים, הוא מופרך. ידוע לכל כי המיזוג המדובר היה הליך מורכב שנמשך על פני כ-5 שנים, זאת בנוסף לשימוע ציבורי שהתקיים כ-5 חודשים טרם אישור המיזוג. מופרך ומנותק מהמציאות לחשוב כי פגישה שנערכה יומיים לפני אישור הממונה הייתה גורמת לשינוי כלשהו בהחלטה, הגם שידוע כי אין לראש הממשלה כל השפעה על החלטות הממונה".