כל עסקה, ודאי עסקה יקרה כמו רכישת דירה שבה הכסף אינו עובר באופן מידי בין הצדדים, טומנת בחובה כמובן אי ודאות. שמא הכסף לא יעבור, שמא הוא לא יגיע בזמן, שמא "מחיר הכסף" ישתנה מהותית בין מועד העסקה למועד התשלום.
ומאחר שמרבית ההלוואות בעת רכישת דירה צמודות לריבית ולאינפלציה, מדובר בסיכון לא מבוטל. די שנאמר שמשכנתא ממוצעת, נכון לנובמבר 2017 (ללא שינוי בחודשים האחרונים), נלקחת לתקופה של 21 שנים. יותר מ-250 חודשים של החזר. מי שנוטל משכנתא היום יסיים לשלם אותה בממוצע בשנת 2039. התקופה המקסימלית אגב, לפי הוראות בנק ישראל, עומדת על 30 שנות משכנתא.
מה יכול לקרות באותן 21 שנה ליציבות התעסוקתית שלנו, לערך הנדל"ן שלנו וכו' וכו'? רק תחשבו שלפני 21 שנה היינו בשנת 1997 (הטלפון הראשון עם מצלמה, הספר הראשון בסדרת הארי פוטר).
במבחן הריבית, לאחר שנתיים שבהן הריבית בארץ כמעט אפסית (0.1%) ולרבים זה נראה כמו מציאות טריוויאלית, נזכיר כי לפני עשור ריבית בנק ישראל עמדה על 4.25% ולפני 20 שנה היא עמדה על 13.5%. חוב של מיליון שקל בריבית של 3% ל-20 שנה מגלם החזר של כ-5,500 שקל בחודש. אותו חוב בריבית של 15% קופץ ל-13,200 שקל בחודש. אז נכון שריבית כזו נראית כמו תסריט דמיוני, אבל גם הסלולארי שיש לכם בכיס (וגם ריבית אפסית ללא אינפלציה) נראה כמו תסריט מופרך לפני 20 שנה.
ריבית המשכנתאות הממוצעת
פרויקט מיוחד: אי-ודאות בענף הנדל"ן / איור: ליאב צברי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
