ח"כים דורשים מהרגולטורים: הסדירו המסחר במטבעות דיגיטליים

השוק הצומח של הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים מעניין כנראה גם את חברי הכנסת: ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (ב') בהסדרת המדיניות בפעילות ובשימוש במטבעות דיגיטליים. בדיון הוועדה נכחו, בין השאר, יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), שיזם את הדיון, ח"כ רחל עזריה (כולנו), המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין טרכטנברג, יו"ר רשות ני"ע ערך, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הבורסה לני"ע, אמנון נויבך, ראש הרשות להלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר, נציגי איגוד הביטקוין הישראלי, נציגי משרד האוצר, נציגי בנק ישראל ומומחים נוספים.

טרכטנברג אמרה בתחילת הדיון שיש לראות במטבעות הווירטואליים נכס פיננסי. ״החוק גם מגדיר 'מטבע חוץ' כ'שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל'. אם כן, הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ. מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הווירטואליים, הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הוא מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו״, אמרה.

עוד ציינה טרכטנברג שמבחינת הסיכונים במטבע, בנק ישראל מתייחס אליהם כרגע כמו הסיכונים סביב העברת כספים במזומן. ״העברה של מטבע וירטואלי שקולה להעברה של מזומן ולכן החשבון יכול להיחשב לכזה עם סיכון גבוה״. לדבריה, בפיקוח על הבנקים הוקם צוות פנימי שבוחן ולומד את הנושא, והוא נמצא בתחילת העבודה. יש לציין שלא ניתן ללמוד הרבה ממה שקיים בעולם, שכן, ככל הידוע לנו, אף רגולטור בעולם לא הוציא הנחיה למערכת הבנקאית כיצד לפעול בהתייחס לפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים.

הבורסה ליהלומים תנפיק מטבע דיגיטלי

יו״ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, שבהמשך הבוקר נשאר בוועדת הכספים למפגש פרידה שלו מחברי הכנסת, אמר שהדבר המרכזי בנושא המטבעות הדיגיטליים הוא מתן תחושת הגנה למשקיעים. ״אני לא מתנגד למטבעות וירטואליים, אבל צריך ליצור מסגרת רגולטורית מתאימה, לפני שנותנים לחברות שמשקיעות במטבעות דיגיטליים לסחור בבורסה", אמר האוזר. "יש חברות שרוצות להתעסק במטבעות דיגיטליים ומבקשות להנפיק מניות בבורסה. היתה למשל חברת משאבי טבע (כיום בלוקצ'יין כריה; ר"ק), ששווייה צמח במאות אחוזים, ויש עוד חברות כאלה. צריכה להיות בבורסה מסגרת רגולטורית שמגינה על המשקיעים. אנחנו ברשות ני"ע רוצים למצוא מסגרת ייעודית לחברות כאלה."

מנהל רשות המסים, משה אשר, התייחס בדבריו לשוק ההנפקות של מטבעות דיגיטליים, המבוססים על טכנולוגיית הבלוקציין. ״הכנו נייר עמדה, בדומה לרשות ניירות ערך, וגם זה יתפרסם בימים הקרובים וייתן יותר ודאות לשוק. יש סיכונים בעולם מחתרתי של שוק מטבעות, ועם זאת, יש לתת לעולם הזה להתפתח ולהתגלגל״.

אלי אבידר, מנכ"ל בורסת היהלומים הישראלית, הודיע למשתתפים בדיון כי "הבורסה ליהלומים ברמת גן עומדת להנפיק מטבע דיגיטלי שיהיה מגובה ב-25% על ידי רכישות יהלומים בשוק, התנודתיות שלו תהיה מבוססת על אינדקס של שוק היהלומים. הגיע הזמן שהרגולציה תגיד לנו מה כן, ולא רק מה לא ותפחיד אותנו".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, אמר בדיון: "צריכה להיות בהירות רגולטורית בתחום. הביטקוין צריך להיות מוגדר כמטבע, כדי שיהיה פשוט מבחינה חשבונאית להתנהל אתו. אפשר לתמחר ביטקוין, הפעולות בו אינן אנונימיות, הן מוטבעות בחתימה דיגיטלית".

יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל eToro רשת חברתית להשקעות, אמר בדיון: "יש פה מהפכה בסדר גודל של המהפכה התעשייתית והמצאת החשמל. יש פה הזדמנות למדינת ישראל לקחת חלק במהפכה הזאת. צריך לעבוד יחד בשיתוף פעולה עם האנשים מתוך התעשייה ולייצר רגולציה ידידותית ומתאימה. יש כ-50 חברות סטארט-אפ ישראליות שפועלות בתחום וצריך לאפשר להן להישאר בישראל".

ח״כ הרצוג התריע בפני כך שאין כיום תיאום בין הרשויות בעניין. ״ישראל חייבת להתייחס לסוגיית המטבעות הקריפטוגרפיים, ומה ההשפעה של זה על משק הבית הפרטי, על החיסכון הלאומי, על הרזרבות של המטבע, ובכלל על הבורסה לניירות ערך והמדדים, שלא נדבר על ההשפעות בעולם המיסוי וכדומה". הרצוג התייחס לוועדה שהוקמה על ידי בנק ישראל ב-2014 כדי לדון בנושא, בראשות פרופ' נתן זוסמן. לדברי הרצוג, ״לא שמענו מהן מסקנות אותה ועדה". גפני העיר בעניין זה כי ועדת זוסמן התפרקה בינתיים.

גפני סיכם את הדיון בכך שהוא סבור שיש להקים צוות משותף לבורסה, רשות המסים, הרשות להלבנת הון ורשות ניירות ערך. לדבריו, ״ועדת הכספים תנהל מעקב אחר מהלכיה של הממשלה, ולא נשאיר את זה רק לממשלה, כי לא כולם פה סומכים על הממשלה״.